"ביחד כל הזמן/ עכשיו זה רגע האמת/ מה כל אחד מוכן לתת/ בלי פחד/ לא כאן/ הלך הכסף, שילך/ הזמן איתך שהתארך/ איתך גם סוף העולם לא מפחיד אותי”.

מילים אלו מתוך השיר החדש “ביחד”, בביצועם של מארינה מקסימיליאן וגיא מנטש, מתארות את תקופת הקורונה כפי שחוו אותה מקסימיליאן, שגם כתבה את המילים, ובן זוגה מנטש, שהלחין יחד עם מקסימיליאן והפיק מוזיקלית עם יהל דורון, החצי השני בצמד המצליח “גיא ויהל”.

אומנם זאת לא הפעם הראשונה שמנטש שותף ליצירה של מקסימיליאן, שכן הוא ודורון עיבדו והפיקו לא מעט מיצירותיה בשנים האחרונות, כולל כמה מלהיטיה מהשנה האחרונה, בהם “יש פה בית”, “בוער בי השינוי” ו”בוא אליי”, אך זאת הפעם הראשונה שבה הם שרים יחד ומעניקים הצצה לחייהם האישיים, כולל ההורות לבנותיהם ליצ’י־לוסיה ודומיניק טנא.

“באופן טבעי, התקופה הזאת מציפה אצל כולנו שלל רגשות ופחדים, והדרך שלנו לעכל אותם היא במוזיקה”, מספרת מקסימיליאן (32). “כמו שהבת הגדולה שלנו ליצ’י מדברת בשירים בלי לשים לכך לב, כי זאת הדרך שהיא מכירה, ככה גם אנחנו עשינו, רק ששמנו לכך לב. למען האמת, הרבה זמן אנחנו אומרים לעצמנו שנשחרר יצירה משותפת ושנדע מתי יהיה הרגע הנכון לעשות זאת, והנה באה התקופה הכי מטורפת שעוברת על העולם ב־100 השנים האחרונות, וזה הרגיש כמו הרגע הנכון ליצור ולהקליט שיר משותף”.

איך הייתה ההרגשה לשיר יחד לראשונה?
מנטש: “בהתחלה היה למארינה די קשה לשחרר כי היא רגילה לעשות הכל לבד, אבל העובדה שאנחנו עובדים הרבה שנים וגם העובדה שהפעם אני פה בתור אמן ולא רק בתור מפיק עזרו לה קצת להשתחרר. בסך הכל זאת הייתה חוויה כיפית. ערב אחד מארינה אמרה לי שהיא כתבה דואט, התיישבה על הפסנתר והשמיעה לי אותו. מיד נכנסנו לאולפן והקלטנו. זה היה רגע קסום”.
מקסימיליאן: “היה כיף שאתה הקלטת שירה, ואני הפעם ישבתי בכיסא שלך, של המפיק, והסתכלתי עליך ודיברנו על השירה שלך כי בדרך כלל אתה זה שיושב, ואני בצד השני שרה ומקליטה, ואז אתה נותן לי הערות על הטייקים: ‘תעשי ככה, תנסי ככה’. היה כיף לרגע להתרפק מהצד ולשמוע אותך שר”.
מנטש: “זה באמת היה רגע מרגש ומוזר בקטע טוב”.
מקסימיליאן: “עם הזמן למדתי איפה וממה אני מתעצבנת ולמדתי גם לא להתרגש מזה, כי אני לרוב אדם די עצבני כשזה נוגע למוזיקה ולפרפקציוניזם”.

יהיה לכך המשך?
מנטש: “פשוט זרמנו עם זה, לא החלטנו להוציא שיר ואז לראות איך הוא הולך ולהקליט עוד אחד או אלבום. זה שיר משותף שבעיקרון מארינה מארחת אותי בו. אולי ייצא גם משהו באנגלית, לך תדע. אני זורק לך רעיון”.
מקסימיליאן צוחקת ועונה: “מנצל את הראיון כדי לזרוק לי רעיון”.

מארינה מקסימיליאן וגיא מנטש (צילום: אינסטגרם)מארינה מקסימיליאן וגיא מנטש (צילום: אינסטגרם)

יותר מדי נייר טואלט

אנו עורכים את הראיון בשיחת ועידה, בעוד מקסימיליאן בצילומים ומנטש באולפן. לאורכו היא מרעיפה עליו שבחים, וגם הוא מצדו מפרגן לה. הקשר המיוחד ביניהם בא לידי ביטוי גם בקליפ של השיר, שביימה הבמאית דריה גלר. “מכיוון שאנחנו חיים בסרט בתקופה הזאת, כמו כל עם ישראל, אז החלטנו כבר לחיות בסרט הוליוודי”, אומרת מקסימיליאן. “דריה, שביימה וצילמה את הקליפ, היא יוצרת בינלאומית, ישראלית ממוצא רוסי, שצילמה גם את אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות, Symphony של קלין בנדיט וזארה לארסון, והייתה לנו הזכות לתפוס אותה. אנחנו גאים מאוד בקליפ. זה היה יום מיוחד בשבילנו ותירוץ להיות רק שנינו”.
“סינמטי יצא לנו”, מוסיף מנטש.

איך משלבים זוגיות ועבודה? מה הסוד?
גיא: “אנחנו שני מוזיקאים בבית אחד, ובאופן טבעי אנחנו משמיעים אחד לשני דברים שאנחנו עושים. זה זורם, אבל בעיקר לקח זמן עד שמארינה נפתחה כי היא קנאית למה שהיא עושה. אבל זה קרה”.

איך עברה עליכם תקופת הקורונה?
מקסימיליאן: “תענה אתה, גיא, אני אוהבת לשמוע אותך מדבר”.
מנטש: “בהתחלה היינו בשוק ענקי כי הפכנו בן לילה למובטלים כביכול. המזל הגדול הוא שיש לנו בבית אולפן משותף של יהל ושלי, אז הסתגרנו שם ועבדנו על חומרים שלנו ועל הפקות לעוד אמנים. התפנינו ליצירה, וזה שמר לנו על השפיות והעבודה. אבל לא הופענו במשך שמונה חודשים, ומה שיותר עצוב מזה הוא שכל הצוות שלנו לא עובד ולא מתפרנס במשך כל הזמן הזה, כי ההופעות הן הלחם שלהם. זה מבאס. אמנים שההופעה היא מרכז ההכנסה שלהם נפגעו מזה הרבה יותר מאיתנו. נגרם לנו נזק, אבל יש אנשים שנפגעו הרבה יותר”.
מקסימיליאן: “הכוונה לאמנים כמוני”.
גיא: “בדיוק”.
מקסימיליאן: “כמו שגיא אמר, הפכנו ברגע להיות מובטלים בלי דמי אבטלה כי המדינה לא מכירה בנו. זה הציף נושאים חשובים שעכשיו דואגים להם קצת יותר, לפחות כך אני מקווה ושומעת. הגעגוע לבמה קיים, וזה שיש תקופות משונות בהיסטוריה - אנחנו מבינים. להתמודד עם סיטואציות קיצוניות זה משהו שתמיד מלמד. אני תמיד נחושה בדעתי להסתדר ולשמור על עשייה גם כשהמציאות גרועה ואיומה, אז אני מנסה לראות את הטוב. בתקופה הזאת הייתה לי הזדמנות לראות הרבה יותר את גיא כי ביומיום, בגלל העיסוקים שלנו, בקושי יוצא לנו להיפגש, ואנחנו מבלים זמן מדוד עם הבנות. בתקופת הקורונה היה לנו יותר זמן ליצירה ולעשייה. גם התחלתי לנהל את עצמי בשנתיים האחרונות, אז היה לי יותר זמן לבסס את העסק שלי וללמוד לעומק כל מיני תחומים חדשים. ביססתי תשתית של שיטת העבודה החדשה, עשיתי עם הבנות המון עבודות יצירה, אני כבר לא יכולה לראות ניירות טואלט מרוב יצירה”, היא צוחקת.

ובפן האישי?
מנטש: “ניצלנו את הזמן להיות יחד ולהיות עם הבנות, זה לא משהו שהוא מובן מאליו ביומיום שלנו, כי כל אחד בלו”ז ובעניינים שלו”.
מקסימיליאן: “הבנות שלנו גם קטנות מאוד (ליצ’י בת 4 ודומיניק בת כ־11 חודשים – ד”פ). העולם שאנחנו נציג להן הוא המציאות. הן יודעות שיש חיידקים, אבל אין מצב שהחשש שלנו יעבור אליהן. עבור הבנות זאת תקופה מתוקה של יחד, ולא משהו אחר”.

מארינה מקסימיליאן, גיא מנטש והילדים (צילום: אינסטגרם)מארינה מקסימיליאן, גיא מנטש והילדים (צילום: אינסטגרם)

"מצב לא אלגנטי"

האם אתם משתתפים במאבק של עולם התרבות?
מנטש: “אני מזדהה מאוד עם המאבק וגם הייתי בכמה הפגנות. עולם התרבות לא מקבל את היחס המגיע לו, חד־משמעית. הממשלה לא לוקחת מספיק ברצינות את האמנים, וראיתי גם אנשים מגיבים ברחבי האינטרנט כשידם קלה על המקלדת, וזה כואב מאוד בלב. מזלזלים באמנים ויורקים עליהם. אנשים לא באמת מבינים את המשמעות של התרבות, וזה נראה להם מובן מאליו. קצת שכחו שזאת עבודה לכל דבר. אם היום מכבים להם את המוזיקה מהחיים, הם יהיו מסכנים ועצובים, אבל קשה להם להבין ולדמיין את זה”.
מקסימיליאן: “גם אני מזדהה מאוד עם הפגנות המוזיקאים. התקופה הזאת גרמה לנו להבין שאין חוקים ששומרים עלינו, והיתרון שבחיסרון הזה הוא שמתחילים לקום איגודים וארגונים שפועלים לשמור על הזכויות שלנו, כי אנחנו בסופו של דבר אזרחים שומרי חוק ומשלמים מסים גבוהים מאוד על ההכנסות שלנו - כ־50% מהן הולכות למדינה. לכן אין שום סיבה שהזכויות לא יהיו לטובתנו בשעת הצורך. אין שום דבר ששומר עלינו, אז מובן שאני בעד המחאה. זה לא קשור לעולם התרבות, אלא לאזרחים שומרי חוק. זה לא משנה איך קוראים למקצוע שלי, מדינה צריכה לשמור על האזרחים שלה בשעת צרה, והמסים הגבוהים שאנחנו משלמים נועדו לרגעי מצוקה כאלה. אז אני בהחלט בעד התאגדויות והתבטאויות מכל הסוגים, גם התבטאויות שהן אלגנטיות פחות ושמרניות פחות, כי המצב הוא לא אלגנטי בכלל”.

חזרתם לשגרת הופעות מאז נכנס לתוקף המתווה החדש שאפשר פתיחת אולמות במגבלות מסוימות?
מקסימיליאן: “זאת לא בדיוק חזרה להופעות, אין הופעות פתוחות. הייתה לי הופעה פתוחה אחת, וכל השאר זה אירועי חצר קטנים ואינטימיים, שזה נפלא להרגיש ככה את האנשים, אבל אי אפשר לקרוא לזה חזרה להופעות”.
מנטש: “נכון מאוד”.
מקסימיליאן: “גם אם פותחים אולם הופעות ל־1,000, אז תהיה הופעה אחת, גג שלוש. אנשים גם לא קונים כרטיסים כמו פעם כי יש מי שחוששים. אלו לא תנאים רגילים להופעות, וזאת לא באמת חזרה לשגרה. לכן צריכים להיות יצירתיים, להצטמצם מבחינה כלכלית וגם לתכנן תוכניות הלאה ולחשוב על פורמטים חדשים שיסייעו להסתדר עם המצב הקיים”.

אתם אופטימיים בנוגע למצב?
מקסימיליאן: "ודאי שאני אופטימית, כי אחרת מה יש לנו? אם לא נהיה אופטימיים, נאבד את שארית כוחותינו, זאת הגישה שלי".
גיא: "לגמרי אופטימיים".