ראשיתו של הסיפור אי אז בשנות ה-50. "גדלתי בשכונת התקווה", מספר פרופ' משה בן-בסט, מתמטיקאי בעל שם עולמי בתחום הבינה המלאכותית. "מאחורי השוק היה בית הכנסת של עולי טורקיה, שאבי היה ממקימיו עם עלייתו ארצה. שם נחשפתי לעולם הקסום של הפיוטים והתחלתי לשיר אותם. מאז, לאן שהגעתי בנסיעות שלי בעולם, בכל מקום חיפשתי בית-כנסת שבו אוכל להתרפק על הפיוטים מילדותי".

כששומעים אותך מספר עליהם, ניתן לחוש בנקל באהבה שאתה רוחש להם. הייתה אפשרות שמלכתחילה היית פונה למסלול אמנותי ולא מדעי?
"לפיוטים באתי מאהבה ומגעגועים ולא כאפשרות למקצוע".

אז מקצוע - לא, אבל כישורי השירה של הפרופסור ערב הקול נחשפים כעת במלוא יופיים ב"עת שערי רצון", אלבום נהדר של פיוטי מורשת יהדות ספרד והלדינו, שבו משתף פרופ' בן-בסט פעולה עם הגדול מכולם, חתן פרס ישראל, יהורם גאון.

בן-בסט: "כשחזרתי מלימודיי בארצות הברית וחיפשתי מה שתמיד חיפשתי, היה מי שהפנה אותי לבית הכנסת הקטן במתנ"ס בשכונת נוה-רסקו, ברמת השרון, שבו יהורם היה מתפלל עם אחיו המנוח בני - וזה היה לא הרחק מהמקום שבו גרתי בהרצליה. ישר היה לי קליק עם מתפללי אותו בית-כנסת והרגשתי בבית. מדי שנה, כשהייתי חוזר לשם, היה לנו דיבור שאולי כדאי להקליט את הפיוטים כדי לשמר אותם לדורות הבאים עם כל ההוד וההדר שהם ראויים להם. שוב ושוב זה עלה על הפרק ולא להאמין, כך עברו 35 שנים".

אלבום הפיוטים של יהורם גאון ומשה בן בסט (צילום: גדי פוליטי)אלבום הפיוטים של יהורם גאון ומשה בן בסט (צילום: גדי פוליטי)

ומה יצא?
"יצא אלבום, שבו אנחנו משמרים את איך שאנחנו שרים את הפיוטים כל פעם בימים הנוראים. מצד שני היה חשוב שתהיה מעטפת מוזיקלית מודרנית, שתדבר לאוזן העכשווית. בשביל זה בחרנו את אייל מזיג כמפיק מוזיקלי, מה שהתגלה כבחירה מצוינת, שבנוסף לה לא חסכנו על הכלים המשתתפים בנגינה".

כמי שהשקיע בהפקת האלבום, שבו הוא מתחלק בצד האמנותי עם חברו יהורם, לא שכח בן-בסט בעת ההפקה את המדען שבו ומתוך סקרנות בדק מניין יוצאים הקולות ואיך הם מתערבלים זה בזה. "נוכחתי לדעת שזה לא פשוט כפי שזה נראה", מעיר בן-בסט.

מדובר באלבום שהוא פרי-הילולים של ידידות רבת שנים. "חשבתי לא פעם עד כמה ניתן למשוך את עניין האלבום הזה", בן-בסט משתף אותנו בהרהוריו. "אחרי התפילות של השנה שעברה, אמרתי ליהורם שזה הזמן, לקראת יום הולדתו ה-80 של יהורם שחל בדצמבר האחרון, מה שהשתלב עם אירוע שערכו לכבודו מבית הספר רימון, שם השמענו את ברכת הכהנים. זה שכנע את יהורם סופית. 'יאללה, עושים את זה השנה", הוא אמר'".

"המורשת, כלומר העברת הפיוטים שבאלבום לדורות הבאים באין כעת ממשיכי דרך, חשובה כאן", יהורם גאון ממשיך את דבריו. "הקורונה פינתה לנו זמן כדי להיכנס לאולפן ולהקליט את החומרים האלה, משהו שעשינו גם למען העתיד. אם הגלגל ייסוב לאחור ויהיו שיגלו בהם עניין, יהיה להם מאיפה לקחת".

אגב, הוצאת בעבר אלבום פיוטים.
"זה נכון, אבל לא של ראש השנה ויום כיפור, אלא של שבת. נראה לי שאין אוסף כזה של פיוטים של חגי  תשרי".

מעניין, שהסכמת לשיר עם מי שאינו זמר מוכר.
"לו הייתי מזמין אותו לשיר איתי בהופעה את 'עוד לא אהבתי די', או את 'קומי צאי', יכולת לומר 'תמהני'. לא כן בשירת פיוטים, שיש בה מהנשמה  - ואיתה זה כאילו לחזור הביתה. כאן מתגלה משה הפרופסור כפייטן נפלא, מאוד מוזיקלי, עם אוזן נהדרת. כמו שיש לו ידע רב בבינה מלאכותית, יש למשה המון לב לשירת פיוטים". 

כאן מוליך אותנו בן-בסט ל-14 פיוטי האלבום, שהוא וחברו מבצעים ביחד ולחוד. האלבום יוצא לדרך עם הפיוט הקדום "אין כאלוהינו", שמושמע בסוף תפילת מוסף ויש בו משום התפעמות מייחודיות האל. בקהילות ספרד נהוג לשיר כל פסוק תחילה בעברית ולאחר מכן בתרגומו ללדינו.

הפיוט הידוע "אל נורא עלילה", שחיבר ר' משה אבן עזרא במאה ה-11, מושר בפתיחת תפילת נעילה של יום כיפור ובמהותו הוא סיכום בקשות המתפללים למחילה ולסליחה.

אלבום הפיוטים של יהורם גאון ומשה בן בסט (צילום: גדי פוליטי)אלבום הפיוטים של יהורם גאון ומשה בן בסט (צילום: גדי פוליטי)

הפיוט "עת שערי רצון" עוסק בסיפור עקדת יצחק בעוד שפיוט "המבורך", מאת ר' יהודה הלוי, שמושר ביום הראשון של ראש השנה לפני קריאת התורה, אומר על בני ישראל שגם בשעה קשה "רוממות אל בגרונם". זהו הפיוט היחיד באלבום, שמובא בו פעמיים,  עם ביצוע לכל אחד משני סולניו.

"מזמור לדוד", מפרק כ"ט בתהילים, הוא שיר הלל ליצירת העולם ואילו ר' שלמה הלוי אלקבץ, שישב בצפת, התבסס בפיוטו "לכה דודי" על שיר השירים והוא מושר בתפילת ערבית של ליל שבת וערבי חג.

"יגדל" הוא פיוט, המפרט את 13 עיקרי האמונה ביהדות כפי שנקבעו על-ידי הרמב"ם ואילו "לך אלי תשוקתי", שכתב ר' אברהם אבן עזרא הוא פיוט, הפותח את תפילות ליל יום הכיפורים, עם הכרת תודה לכל מה שיצר הבורא.

ר' יהודה הלוי הוא מחבר הפיוט "יה, שמע אביונך", המושר בתחילת הסליחות שבתפילת המנחה של יום הכיפורים, מביע ערגה למנהיגות ש"תאסוף עדר תועה"

הפיוט "אדון הסליחות" מוכר לכל. מחברו העלום של הלהיט הקדום של תקופת הסליחות מציג בסדר האל"ף-בי"ת את נוראותו של הקדוש-ברוך-הוא ומשמיע דברי שבח לכבודו.

הפיוט "זוכרנו לחיים" מביע את חרדת האדם בטרם ייחרץ דינו ביום הקדוש. "ברכת הכהנים", הלקוחה מפרק ו' של ספר במדבר, מוכרת כברכת אבות לילדיהם ואילו הפיוט "אל מלך", החותם את האלבום, מתבסס על בקשת הסליחה של משה רבנו בעקבות חטא העגל, ככתוב בספר שמות.

כאמור, בן-בסט (יש אומרים ראשי תיבות של בסימן טוב), 73, האיש שעשה אקזיטים במיליוני דולר רבים ואחיו של פרופ' אבי בן-בסט, מי שהיה מנכ"ל האוצר, גדל בשכונת התקווה שלוש שנים אחרי שהוריו עלו מטורקיה. אביו, שהיה בארץ מוצאו מנהל חשבונות, התפרנס כאן כירקן עד שהתאפשר לו לחזור למקצועו כאזרח עובד צה"ל.

בן-בסט הרחיק לכת מניהול החשבונות של אביו. כשחיפש נושא לעבודת דוקטורט במתמטיקה, שאותה סיים בגיל 28, הציעה לו חברת  IBM מלגה לפיתוח מודלים לעבודה על אבחון רפואי  שערכה עם בית החולים תל השומר. זה היה השער שלו לתחום הבינה המלאכותית שבו זכה לשם עולמי, כולל מיזם עם נאס"א בנושא רפואה בחלל. מכאן עבר דרך ארוכה עד שיכול היה להצהיר ש"אנחנו החברה הגדולה בעולם למתן פתרונות לחברות שירות עם פעילות ברחבי תבל".

לאחר שני אקזיטים של חברת טיפוחיו "קליקסופטוור", שהיטיבו מאוד עם חשבון הבנק, יכול היה להרשות לעצמו להוריד הילוך. "חזרתי לעולם המדעי שלי", מספר בן-בסט שהתחיל להרצות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "אני רוצה לתרום מהניסיון שצברתי. למעשה, אני מלמד את התלמידים שלי לא לעשות את השטויות שאני עשיתי. שכן, כשהקמתי את החברה שלי, לא ידעתי מה זה ביזנס, זאת לא בושה להגיד. אז הייתי שואל אנשים, קורא חומר ומשתדל לא לחזור על אותה טעות פעמיים". 

לבסוף, בן-בסט משכיל לשלב פילנתרופיה עם אידיאלים. כך ההכנסות ממהדורה מיוחדת של האלבום החדש מוקדשות לעמותות הפועלות למען חיילים בודדים, מחו"ל ומהארץ, כולל חוזרים בשאלה. "זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למען חיילים אלה", אומר בן-בסט בסיפוק.

להאזנה לאלבום לחצו: https://orcd.co/gaonbenbassatratzon