ג'ון היה איש מבריק, שהאמין בלהיות ישר והאמין בכוחם של אנשים לשנות את העולם. וזה יקרה. לכולנו יש אחריות לדמיין עולם טוב יותר למעננו ולמען ילדינו. האמת היא מה שאנחנו יוצרים. זה בידינו.

באהבה, יוקו

באלו המילים מקדמת יוקו אונו בחשבון הטוויטר שלה את אוסף הלהיטים החדש של בעלה המנוח: מכוכבי המוזיקה הפופולרית הגדולים ביותר בכל הזמנים, שעבר מיתוג מחדש לפעיל שלום שנרצח. האוסף ייצא ביום שישי הבא, 9 באוקטובר, התאריך שבו היה ג'ון לנון חוגג את יום הולדתו ה־80 אילו היה חי.

"Gimme Some Truth: The Ultimate Mixes" הוא אוסף של להיטי הסולו של לנון, והוא כולל 36 משיריו שמוקססו מחדש מהקלטות המקור. הציטוט של אונו מהטוויטר לקוח מהפתיח שהיא כתבה לספר בן 124 עמודים המלווה את הוצאת הדלוקס של האוסף החדש, שכמובן כולל אין ספור צילומים נדירים ושאר ממתקים למעריצי ג'ון לנון המסורים.

ואם בשבוע הבא העולם יציין את יום הולדתו ה־80 של לנון, הרי שבעוד חודשיים, ב־8 בדצמבר, הוא יציין 40 שנה להירצחו בידי מארק צ'פמן, מחוץ לביתו בבניין הדקוטה בניו יורק. אחד ממעריצי לנון ציין בפייסבוק את העובדה שהחל מבעוד כמה חודשים, לנון יהיה מת יותר זמן ממה שהיה חי. למרות העובדה הזאת, הוא רלוונטי מתמיד.

רבים אימצו את שירו "Nobody Told Me" בתור המנון הקורונה הפרטי שלהם. "אף אחד לא סיפר לי שיהיו ימים כאלה - ימים משונים בהחלט", שר לנון ב־1980 - זמן קצר לפני מותו. המילים הללו הדהדו את המציאות אז, והן מהדהדות את המציאות כיום בתקופת הקורונה יותר מאי־פעם.

חנינה בפעם ה-11

לנון מת כבר 40 שנה, אך רוצחו עדיין חי והוא בסך הכל בן 65. כשהוא רצח את לנון, היה מארק דיוויד צ'פמן מעריץ ביטלס לשעבר שהפך לנוצרי פונדמנטליסט. הוא לא אהב את ההערה המפורסמת של לנון על כך ש"הביטלס פופולריים יותר מישו", אך מעריכים כי הסיבה האמיתית לרצח הייתה רצונו להתפרסם.

את 40 השנים האחרונות בילה צ'פמן עם ישו בכלא במדינת ניו יורק. נגזר עליו עונש מאסר של 20 שנה עד מאסר עולם. הפעם הראשונה שבה קיבל זכאות לבקשת חנינה הייתה בשנת 2000. מאז הוא מנסה, ומאז, בכל פעם שהנושא עולה, מקפידה יוקו אונו להגיש התנגדות לחנינה בטענה כי היא ומשפחתה לא ירגישו בטוחים אם הרוצח ישוחרר. אף שצ'פמן מפגין התנהגות טובה, ועדת החנינה דוחה את בקשתו שוב ושוב. בסוף אוגוסט דווח בכלי התקשורת כי בקשת החנינה שלו נדחתה על ידי בית המשפט האמריקאי בפעם ה־11. הוא יצטרך לחכות שנתיים עד לפעם הבאה שבה יוכל שוב לבקש את שחרורו.

במהלך ארבעת העשורים שבהם הרוצח מבלה בכלא, הוא זכה לביקורים של אשתו, גלוריה, שאיתה התחתן שנה וחצי לפני הרצח. כמו לנון, גם צ'פמן התחתן עם יפנית. במשך כל השנים היא מתגוררת בהוואי וטסה לבקר את בעלה בכלא בניו יורק כשאפשר. בביקורי ההתייחדות שלהם השניים שוכבים, אוכלים פיצה ורואים טלוויזיה. בני הזוג מעידים שמה שמחזיק אותם ביחד כל השנים הוא אהבתם, כמו גם אמונתם הנוצרית.

צ'פמן טען שבת זוגו ידעה על התוכניות שלו לרצוח את לנון. במשפטו ב־1981 אמר שהוא כועס עליה על שלא סיפרה למשטרה מה הוא מתכנן, על מנת למנוע ממנו לעשות זאת. בראיון שגלוריה העניקה ל"דיילי מייל" הבריטי טענה בתגובה שראתה את האקדח, אך האמינה לבעלה כשאמר לה שהוא לא מתכוון לעשות את זה. באותו ראיון גם אמרה שהיא מבינה את כאבה של יוקו אונו, והוסיפה שהיא מקווה שאונו תגלה את ישו ותמצא בלבה מקום לסלוח לצ'פמן.

בעוד הטענה הרווחת היא שצ'פמן היה צעיר מבולבל ומעורער בנפשו, שרצח את לנון מרצונו החופשי, באינטרנט ובמדף הספרים של אמזון אפשר לקרוא לא מעט תיאוריות קונספירציה הטוענות שצ'פמן היה שתול של ה־CIA, שרצה להיפטר מהכוכב השמאלני בעל ההשפעה הבלתי מבוטלת. לנון נרצח זמן קצר אחרי היבחרו של רונלד רייגן לנשיא ארצות הברית, ועל פי התיאוריות הללו, הנשיא הנכנס רצה להיפטר מלנון כדי שזה לא יתסיס את הציבור נגד ההתערבות הצבאית האלימה שתכנן לבצע במרכז אמריקה.

מארק צ'פמן - רוצחו של ג'ון לנון (צילום: רויטרס)מארק צ'פמן - רוצחו של ג'ון לנון (צילום: רויטרס)

היא לא פירקה

לנון עדיין נוכח לא רק בחייהם של צ'פמן ואשתו אלא גם בחייהם של שני הביטלסים החיים: פול מקרטני ורינגו סטאר. לפני כשנה התראיין מקרטני בתוכנית האירוח של סטיבן קולבר ודיבר בה על הספקות העצמיים שהיו לו אחרי פירוק הביטלס, ועל הספקות שהיו לו לגבי מערכת היחסים שלו עם לנון. מקרטני סיפר שלאחר פירוק הביטלס החל לתהות אם הוא באמת הכיר את ג'ון, ואם הם באמת היו חברים. כיום הוא משוכנע שהם היו חברים, ויותר מזה - שהביטלס היו כמו משפחה. הוא סיפר לקולבר שהוא חושב על ג'ון לא מעט ונוהג לחלום עליו. בחלומות שלו הם שוב להקה, מנגנים ביחד. "אני שמח שג'ון מבקר אותי בחלומות", הוסיף.

ואילו רינגו סטאר, שבעצמו חגג 80 השנה, התבלבל ובטעות בירך את לנון ליום הולדתו בטוויטר מוקדם מדי - ב־9 בספטמבר במקום ב־9 באוקטובר. אחרי שהמגיבים העירו לו על הטעות, סטאר לא הוריד את הפוסט, רק הסביר בקלילות הרינגואית האופיינית: "מה שקורה לפעמים זה שאתה מתעורר בבוקר ולא יודע איפה אתה. הקורונה משגעת לנו את המוח. אני עדיין אוהב את ג'ון, אבל יום ההולדת שלו הוא רק בחודש הבא. פיס אנד לאב. עדיף מוקדם מאשר לעולם לא".

סטאר, אגב, הוציא לפני שנה את אלבום הסולו ה־20 שלו, "What's My Name", שבו ביצע ביחד עם פול שיר ישן של לנון, "Grow Old with Me". רינגו הסביר שבמובן מסוים ארבעת הביטלס משתתפים בביצוע הזה: הוא שר ומתופף, מקרטני מנגן בס ושר קולות רקע, לנון כתב את השיר, וכלי המיתר מנגנים ליין מ"Here Comes The Sun", שג'ורג' הריסון כתב.

וכמה שלנון נוכח בחייהם של מקרטני וסטאר, זה כלום לעומת הנוכחות שלו בחייה של אלמנתו, יוקו אונו. בזמן אמת, ובמשך שנים לאחר מותו של לנון, העולם תיעב אותה. היא נחשבה לרמאית ולעלוקה; אישה מניפולטיבית וחסרת כישרון, שאיכשהו כישפה את לנון וגרמה לו לנטוש את חבריו. העיתונות הבריטית האשימה אותה בפירוק הביטלס, טענה שגם היא וגם חברי הלהקה הכחישו בהזדמנויות שונות לאורך השנים. אבל גם אם היא לא פירקה את הביטלס, רבים התקשו לסלוח לה על כך שהיא הוסיפה את הצווחות המוזרות והלא־הרמוניות שלה למוזיקה של לנון.

השנאה אליה, שעדיין מקבלת אין ספור ביטויים אלימים בטוקבקים באינטרנט, הסריחה ממיזוגיניה ומגזענות. העובדה שהאישה שכבשה את לבו היא יפנית קטנה המבוגרת ממנו בשבע שנים, ולא עונה על תכתיבי היופי המקובלים, נחשבה להוכחה ניצחת כי מדובר בכישוף - אחרת זה לא יכול להיות.

כשהם הכירו, ב־1966, אונו כבר הייתה אומנית פעילה, המקורבת לסצינת מוזיקת האוונגרד הניו יורקית ולתנועת הפלוקסוס הניאו־דאדאיסטית. בתור כוכב רוק שפעל במיינסטרים, ניחוח האוונגרד הרדיקלי שנדף ממנה ריתק אותו ועתיד היה להשפיע על יצירתו ועל ראיית עולמו. הדעות עדיין חלוקות לגבי השאלה מי מהשניים ניצל את מי, מי התעלק על מי, מה היה אמיתי, ומה היה הצגה ענקית בשביל המצלמות. אך יחד עם זאת, בכל הנוגע להשפעה שלה על האומנות והתרבות, בשנים האחרונות יוקו אונו מקבלת את הכבוד המגיע לה בתור אומנית משפיעה וחלוצת אומנות קונספטואלית ואומנות מיצג. בכלל, דמותה עברה רהביליטציה לאורך השנים, והיא התחילה לזכות בכבוד גם בקרב חובבי מוזיקה אלטרנטיבית וחובבי אופנה היפסטרים.

ובעוד מילניאלז רבים יוצאים כיום נגד לנון (מאמר באתר Vice הזכיר למי שאולי שכח איך לנון התייחס לאשתו הראשונה ולבנו הבכור, וגם את העובדה שלנון בעצמו הודה כי הכה נשים בצעירותו), יוקו אונו זוכה למעמד של פמיניסטית מבוגרת ולמודת ניסיון. השנאה שהופנתה אליה מעולם לא גרמה לה לשתוק. היא המשיכה ליצור במשך כל השנים, ולא הפסיקה גם כשחצתה את גיל 80. אלבומה האחרון “Warzone“ ("אזור מלחמה") יצא לפני שנתיים, בהיותה בת 85. באלבום חזרה אונו לשירים ישנים שלה והקליטה אותם מחדש. היא תמיד נשמעה כמו עורב מסומם, וגילה המתקדם רק מוסיף לקול החורקני שלה איכות חדשה ומצמררת. זה כמובן לא לטעמם של כולם: ההופעה שלה בפסטיבל גלסטונברי באנגליה ב־2014 הוכתרה באינטרנט בתור "ההופעה החיה הגרועה ביותר אי־פעם".

ג'ון לנון, יוקו אונו (צילום:  Keystone  Getty Images)ג'ון לנון, יוקו אונו (צילום: Keystone Getty Images)

האלמנה האבלה והבן של

לצד העשייה האומנותית והמוזיקלית האוונגרדית והמתריסה שלה, עם השנים נוסף לה גם איזשהו נדבך ממלכתי. כשהיא ולנון שלחו בלוטים לראשי מדינות ברחבי העולם ב־1969 כסמל לשלום, סירבו כל ראשי המדינות להיפגש איתם. אבל כבר שנים ארוכות היא נוהגת לעמוד על פודיומים מכובדים, נואמת, מניחה אבני פינה, משיקה אנדרטאות לזכרו של לנון ומיצבים למען השלום. בשלוש השנים האחרונות רואים אותה פחות ופחות באירועים מהסוג הזה, בשל בריאותה הרופפת. בימים אלו היא מרותקת לכיסא גלגלים ולא מרבה לצאת מביתה שבבניין הדקוטה בניו יורק - הבניין שבו היא מתגוררת מאז שנות ה־70, וששם התגוררה עם לנון.

היא הודתה בתקשורת שהיא חולה, אך לא פירטה באיזו מחלה מדובר. כשהיא כבר מגיעה לאירוע זה או אחר, כל המצלמות מופנות אליה בניסיון לפענח את מצבה הבריאותי. כל הדיווחים עליה מהשנתיים־שלוש שנים האחרונות כוללים איזשהו אזכור לגבי מי עזר לה לעמוד או ללכת או לעבור מהרכב לכיסא הגלגלים ובחזרה.

אך למרות בריאותה הרופפת, אונו פעילה מתמיד ברשתות החברתיות ועדיין נוכחת מאוד בעולם האומנות. בסוף אוגוסט, כשמוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק נפתח מחדש, אחרי חמישה חודשים שבהם היה סגור בגלל הקורונה, קיבל את פני המבקרים מיצב חדש של אונו: שתי כרזות ענק התלויות בכניסה למוזיאון, שעל אחת כתוב "לחלום" ועל השנייה "ביחד". זהו מסר התקווה, האופטימיות והאחדות שאונו והמוזיאון שלחו לאנשי ניו יורק בזמנים קשים אלו.

זו רק דוגמה אחת לנוכחות המתמדת של אונו במוזיאונים מסביב לעולם. ולצד עבודות חדשות שלה, ורטרוספקטיבות לאומנות שלה, אונו ממשיכה לקדם את מורשתו של לנון ללא לאות. לפני שנתיים היא אצרה במוזיאון ליברפול תערוכה בשם “Double Fantasy - John & Yoko“, הנקראת על שם אלבומם של השניים מ־1980, שיצא שלושה שבועות לפני שלנון נרצח. תערוכת הענק הנוסטלגית חגגה את האומנות והאקטיביזם של ג'ון ויוקו, לצד סיפור האהבה האישי־ציבורי שלהם.

כבר 40 שנה יוקו אונו משחקת את תפקיד האלמנה האבלה, והיא הקפידה להצניע מערכות יחסים שהיו לה אחרי מותו של לנון. בימים אלו תמונת הפרופיל שלה בטוויטר היא תמונה משותפת עם לנון. היא מבחינתה ממשיכה לקדם את הרעיונות המשותפים שלהם, ובטקסט המלווה את אותה תערוכה בליברפול כתבה "אני מרגישה שג'ון ואני עדיין עובדים ביחד". ציניקנים יטענו שהיא בסך הכל ממשיכה לחלוב את פרת ג'ון לנון, 40 שנה אחרי, למען הרווח והפרסום האישי שלה. אך אותם ציניקנים ייאלצו כנראה להשתתק אם יתבוננו בפניה של היצירה המשותפת האולטימטיבית של ג'ון ויוקו, יותר מכל אלבום משותף או תצלום איקוני: בנם המשותף, שון לנון.

שון, שנולד ביום הולדתו ה־35 של אביו, יחגוג בשבוע הבא יום הולדת 45, ומבחינה חיצונית הוא שילוב כל כך לא ייאמן של שני הוריו, שאף אפליקציה לא הייתה עושה טוב יותר. שון לנון פרץ כמוזיקאי בסוף שנות ה־90 ומאז הוציא שורה של אלבומים - לבד או במסגרת להקות שונות - וגם הלחין פסקולי סרטים והפיק אלבומים לאחרים. במשך כמה שנים הוא אף הופיע לצד אמו בגלגול מחודש של להקת פלסטיק אונו בנד, הלהקה שהיא וג'ון הקימו ב־1969.

אומרים שהקשר בין שון לבין אמו הוא יוצא דופן. מקורבים מדווחים שהם החברים הכי טובים ואוכלים יחד ארוחת ערב לפחות פעמיים־שלוש בשבוע. שון גם מארגן כל שנה את מסיבת יום הולדתה של אמו. בדרך כלל מדובר באירוע גדול ומפואר. בפברואר האחרון חגגה אונו יום הולדת 87, ובשל בריאותה הפעם היה זה אירוע קטן ואינטימי יותר. על פי הדיווחים, היא חגגה במסיבה לא גדולה של כ־30 מוזמנים, בהם הזמרת סינדי לאופר, מייסד מגזין "רולינג סטון" ג'אן וונר, בנה שון וגם בתה הבכורה קיוקו.

קיוקו, שהיא כיום בת 56, נולדה מנישואיה של אונו לבעלה השני (לפני לנון), מפיק הקולנוע האמריקאי אנתוני קוקס. אחרי שאונו עזבה אותו בשביל לנון, קוקס גילה את הנצרות, חטף את קיוקו וגידל אותה בכת נוצרית פונדמנטליסטית. בבגרותה חידשה קיוקו את הקשר עם אמה, והשתיים בקשר עד היום.

ואם כמוזיקאי שון נאלץ להתמודד עם עול היותו "בן של", אז גם מערכות היחסים הרומנטיות שלו נבחנות אל מול סיפור האהבה הפומבי והמוחצן של אמא ואבא. ב־14 השנים האחרונות נמצא שון בזוגיות עם הדוגמנית והזמרת שרלוט קמפ מול. ביחד הם מנהלים את הלייבל העצמאי Chimera Music, מנגנים ביחד בלהקת The Ghost of a Saber-Tooth Tiger, ומדגמנים זוגיות היפר־פוטוגנית ברשתות החברתיות ובהפקות אופנה במגזינים.

שם הלהקה נשמע טיפשי והסטיילינג נראה מאומץ. מצד שני, מראש משווים אותם לג'ון ויוקו - כך שבמילא לא היה להם סיכוי. וזה נכון, איך שלא מסתכלים על זה. מי שמצדד בתפיסה המיושנת שעל פיה אונו היא המכשפה שפירקה את הביטלס, בוודאי לא יאהב לראות שגם שון עושה מוזיקה עם זוגתו ומייחצן את הזוגיות שלו בכל הזדמנות, כמו אבא. ומי שמצדד בתפיסה החדשה, שעל פיה אונו היא גיבורת אלטרנטיב, סמל אמיץ למקוריות אומנותית ואייקון סטייל, מראש יפסול את הדוגמנית המשעממת של שון.

זיכרון של אבא

שון היה "הילד המתוכנן" - כהגדרתו של לנון - זה שבשבילו אביו לקח חופשת לידה של כמה שנים וגידל אותו במסירות אין קץ, עד שנרצח כשהילד היה בן 5. אך כידוע ללנון היה עוד בן. בנו הבכור ג'וליאן נולד ב־1963, בתחילת ימי הביטלמניה, כשאביו היה כוכב רוק עולה, בן 22 וחצי. כפי שלנון בעצמו הודה, ג'וליאן נולד "בטעות", "כתוצאה מבקבוק וויסקי". לנון התחתן עם אמו של ג'וליאן, סינתיה, אחרי שזאת נכנסה להריון. נישואיו, כמו גם הולדת בנו, הוסתרו מהציבור כדי לא לפגום בתדמית של הביטלס כמושאי פנטזיה לגיטימיים למעריצות.

לנון מעולם לא השקיע בג'וליאן, ועזב את אמו בשביל יוקו אונו - אז כתב מקרטני לג'וליאן את "Hey Jude" (שבמקור נקרא "Hey Jules"), כדי לעודד אותו על גירושי הוריו. היחסים בין ג'וליאן לאביו החלו להשתפר כשג'וליאן נהיה נער, אך הוא לא הספיק להתקרב אל אביו יותר מדי, שכן הוא היה בן 17 כשאביו מת. לנון השאיר לבנו הבכור מעט מאוד בצוואתו, וג'וליאן נלחם במשך שנים ארוכות בבתי משפט ביוקו אונו כדי לזכות בנתח ראוי מהירושה.

ג'וליאן לנון בן 57 כיום. הוא מעולם לא התחתן, ואין לו ילדים. לטענתו הסיבה לכך היא הטראומה שחווה מאביו, שהיה צעיר מדי כשהפך לאבא ולא היה לו מושג מה הוא עושה. "אני לא רוצה לחזור על אותה טעות", אמר ג'וליאן. בצעירותו הייתה לג'וליאן לנון קריירה מוזיקלית, ששיאה היה בשנות ה־80. חוץ מזה הוא צלם ופעיל איכות הסביבה, ובראיונות תמיד נשמע קצת אבוד וקצת עצוב.  

היחסים בינו לבין יוקו אונו תמיד היו קרים ומרוחקים. היא הסבירה זאת בנאמנות של ג'וליאן לאמו, סינתיה, שמתה מסרטן ב־2015 בגיל 75. בשנים האחרונות עושה ג'וליאן מאמצים להתקרב לאונו, בעיקר בשל אהבתו לאחיו הצעיר, שון. ג'וליאן אמר לא פעם שאף על פי שהפער בין היחס המזניח שקיבל מאביו ליחס האוהב ששון קיבל, הוא אוהב את שון בכל לבו. שון העיד שג'וליאן הוא שלימד אותו לנגן בגיטרה. הבן הבכור של לנון סיפר שאמו מעולם לא הייתה נקמנית כלפי אביו וניסתה לקרב ביניהם. לפני עשור בדיוק, ביום הולדתו ה־70 של לנון, סינתיה וג'וליאן הסירו את הלוט ב"מונומנט השלום ע"ש ג'ון לנון" - מצבת זיכרון מפוארת הממוקמת בליברפול.

"אני שואף להיות מסוגל לסלוח ולהבין את הקשיים הרבים שהוא גרם לי ולאמי", אמר לשבועון ה"אובזרבר" הבריטי במרץ השנה, כשהוא מסכם את יחסו האמביוולנטי לאביו, 40 שנה אחרי מותו. "אהבתי אותה יותר מכל דבר בעולם, ואני לא יכול לשכוח כמה רע הוא התייחס אליה. אבל מערכת היחסים שלי ושלו החלה להשתפר לפני שהוא מת".

"הוא היה במקום שמח יותר בחייו", הוסיף. "הוא רצה להתחבר מחדש, לא רק איתי אלא גם עם יתר משפחתו. מעולם לא ניתנה לו הזדמנות לעשות את זה. אפילו עכשיו, כמעט 40 שנה אחרי מותו, אני נוצר בלבי את זיכרונו של אבי". למי שתהה, 36 השירים באוסף החדש המציין את יום הולדתו של ג'ון נבחרו על ידי יוקו ושון. כרגיל - את ג'וליאן אף אחד לא שאל.