שיר בכורה של היוצר והזמר שמציג ממתק פופ עכשווי, קליט, רומנטי ומתקתק עם פזמון שתופס את האוזן מהשמיעה הראשונה.
שיר מיוחד ושונה מהקונספט הנורמטיבי של שירים של בינו לבינה, שיר עם פילוסופיה, עומק ובעיקר שילוב בין ביטים מסקרנים, פופ וגם סולו גיטרה רוקנרולי אך מעל לכל זמר עם קול מצוין. השיר הוא סינגל ראשון מתוך EP הצפוי לצאת בקרוב.
השילוב בין שירה בערבית לבין צלילי בוזוקי יווני ודרמטיזציה לקראת סוף השיר של מלחמת שוורים עם מקצב חפלה ובכלל הגלישה המוזיקלית המרתקת הזו בין תרבויות, בין טעמים שונים ובין ז'אנרים רחוקים אך גם כה קרובים, פשוט ראוי לשבח. אחד הדברים הכי מרעננים ששמעתי לאחרונה.
אני לא יודע מה יותר סחף אותי: הקול הנקי והמתקתק של עופרי או הלחן הא-סימטרי וההפקה המוזיקלית המצוינת שמתלבש ככפפה ליד לטקסט השובב. שיר שיוצא מהקופסא ומביא וייב מרענן וחדש. שיר שכולו פאן.
הדבר הראשון ששבה אותי הוא הקול המרטיט של הילה שמשחקת עם הטונים והניואנסים בקטנים בשליטה טוטאלית ואבסולוטית (מהסוג ש"הכוכב הבא" אוהבים), וכשזה מתלווה לבלדה רומנטית וכנה – התוצאה מספקת את הסחורה.
עם הפקה מוזיקלית שנשמעת כאילו יצאה מתוך הסיקסטיז, שירה בניחוח עתידני של האייטיז וטקסט ולחן כל כך עכשוויים, מחאתיים ונוגעים על כל הנקודות הכואבות של המציאות הטרופה בה אנו שרויים בעל כורחנו בשל הקורונה, השיר הזה הוא מנה מתוקה של שפיות ועונג.