אך אז הקורונה באה וגזלה ממנו את מה שעושה לו טוב. אבל מסורי הוא אופטימיסט מטבעו. לא תשמעו אותו אף פעם מצייץ על מצבם הקשה של אומנים ותיקים ולא תרגישו בקולו מרמור בשל הפרגון המועט בכלי התקשורת לשיריו החדשים. וכך, גם הפעם הוא מצליח להיות חיובי.
"ההופעות שלי מלאות אנרגיה וכוללות לא מעט סטנד־אפ ושיתוף הקהל", הוא מספר. "כחלק מהשואו אני יורד מהבמה, מסתובב בקהל, תופס מישהו, משוחח איתו ושר איתו. בזמן הקורונה מצאתי את עצמי מופיע בפני קהל שכולו עם מסיכות, כך שהדיאלוג הזה חסר לי. וגם משהו בשמחה בהופעות חסר, כי אנשים לא יכולים לרקוד, לפזז ולהשתולל. זה לא מצב אידיאלי, אבל זה המצב כרגע וצריך להפיק ממנו את המיטב".
"כשהייתי בן 31, כבר היו מאחוריי המון להיטים. בדיעבד אני מבין כמה הספקתי בתקופה המטורפת הזו", מספר מסורי. "עדיין על הבמה יש לי את ההתלהבות וההתרגשות, אבל לפעמים אני לא קולט שהשנים חולפות כל כך מהר".
לדבריו, כבר כשהיה בן 3 התגלה כישרונו המוזיקלי יוצא הדופן. "הגננת השתגעה ממני", הוא מספר, "כשהיא הייתה מנגנת על הפסנתר את 'יונתן הקטן', הייתי ניגש לפסנתר וחוזר על הטונים והאוקטבות שניגנה, בלי שלמדתי זאת קודם לכן, רק מהתבוננות עליה מנגנת".
בגיל 6 נשלח על ידי הוריו ללמוד נגינה על פסנתר. "למדתי מוזיקה קלאסית, המורה ייעדה אותי לזה", הוא מגלה. "אבל נמשכתי למוזיקת הפופ והרוק'נרול של אותה תקופה, ובבית הייתי מנגן שירים של קליף ריצ'ארד ואלביס פרסלי, בלי שהמורה תדע. יום אחד סיפרתי למורה שאני אוהב רוק'נרול ורוצה לנגן והיא כעסה עליי מאוד, כי מבחינתה זו לא נחשבה למוזיקה".
מסורי למד בתיכון עירוני א' בתל אביב ובגיל 15 עבר ללמוד בכפר הירוק. שם, לצד משחקי כדורגל וכדורסל עם חבריו, נהג לבלות שעות בחדר המוזיקה. "שם הכרתי את חבריי הטובים אודי שפילמן, שניגן על תופים והגיטריסט עמוס גלופולסקי", הוא מספר. "הקמנו להקה בשם 'הנחשים הירוקים', שרנו קאברים לביטלס והופענו בפני חברים. בהמשך הצטרפו אלינו אוהד אינגר כבסיסט, יוסי פיאמנטה כגיטריסט והמתופף ישראל שלומוביץ, שהחליף את עמוס. שינינו את השם ל'שחור ולבן' והתחלנו להופיע במועדונים מחוץ לכפר".
את האודישנים ללהקות הצבאיות שאליהם ניגשו, לא הצליחו מסורי ושפילמן לעבור. "עשינו אודישנים ללהקת הנח"ל וגם ללהקת פיקוד המרכז", הוא מגלה. "בגלל שתאריך הגיוס שלנו לא הסתדר עבור הלהקה, לא קרה עם זה כלום".
אף על פי שהם לא התקבלו ללהקה הצבאית, הלהקה מצאה את עצמה מנגנת בפני בכירי הצבא. באחת ההופעות חלה התפנית הראשונה בקריירה של מסורי. "הופענו בגן הוואי בתל אביב באיזה אירוע מכובד בפני השמנת הצבאית והפוליטית", הוא משחזר. "משה דיין אהב לשמוע אותנו וזרק מילה לעזר ויצמן, שהיה אז מפקד חיל האוויר. עזר אהב את ההופעה שבה ביצענו שירי להקות צבאיות ושירים של הביטלס. הוא שאל אותנו לגילנו. כשגילה שאנחנו עומדים להתגייס, הוא אמר לאריך טייך, שהיה המנהל והמנצח של תזמורת חיל האוויר, שהוא רוצה שכל חברי הלהקה ישרתו בתזמורת. כך התגלגלנו לתזמורת שבה ניגנו שירים של דיפ פרפל, סטיבי וונדר, אריק איינשטיין ויהורם גאון. זה היה תענוג ובית ספר לכל דבר".
עם שחרורו מהצבא התפרנס מסורי בעיקר כפסנתרן בתזמורות אירועים וכנגן ליווי של אומנים מוכרים כאילנית, ששי קשת, מוטי פליישר ואופירה גלוסקא. בשנת 1972 שחרר לרדיו את שירו הראשון - "תני לי רגע". "השקעתי בשיר 400 לירות והבאתי אותו בטיפשותי על סרטי סלילים של רבע אינץ' לתחנות הרדיו במקום על גבי תקליט. עשיתי טעות והשיר לא הושמע מספיק. בהמשך הבאתי אותו לשימי תבורי, שהקליט אותו", הוא מספר.
לאחר הכישלון הנוסף, החליט מסורי לטוס לסיבוב הופעות בברלין. רגע לפני הנסיעה, ואף על פי שנשבע שלא יקליט יותר שירים חדשים, הסכים לתת צ'אנס אחרון לשיר אחד. "שלפתי מהמגירה טקסט שדוד חלפון נתן לי בשנת 1975", הוא מספר. "קראו לו 'אלוהים נתן לך במתנה'. הלחנתי אותו די בקלות והקלטתי אותו בלי ציפיות. הוצאתי רק 16 עותקים מתקליט השדרים והבאתי לתחנות הרדיו. אחרי זה נסעתי לברלין".
ואז, זה קרה: "חבר התקשר למלון בברלין שבו הייתי. הוא אמר לי שהשיר מושמע לא מעט ברדיו. בקול ישראל, בגלי צה"ל וגם ברדיו קול השלום של אייבי נתן. הייתי מופתע. רק כשחזרתי לארץ הבנתי שמדובר בשיר שיפרוץ לי את הדרך. עם הזמן הוא הפך למזוהה איתי וללהיט העוצמתי ביותר שלי".
בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, השיר לא הפך ללהיט מיד. תחנות הרדיו אומנם חיבקו אותו, אבל רק אחרי שלוש שנים הוא עשה היסטריה. "לא קיבלו את השיר ל'עוד להיט'", נאנח מסורי. "אבל העובדה שהשמיעו אותו נתנה לי מוטיבציה לחזור להקליט, הפעם ללא ייאוש וללא הפסקה".
"אלוהים נתן לך במתנה" הפך במרוצת השנים לקלאסיקה, כמעין המנון, וב־2003 הייתה לו עדנה מחודשת כשהוקלט על ידי השחקנים איתי טיראן וחני פירסטנברג לעונתה השלישית של הסדרה "הבורגנים". "זה היה קטע יפה מאוד", הוא אומר על הקאבר. "השיר זכה לאורך השנים להמון קאברים, אבל בגרסה של 'הבורגנים' הם לקחו את זה לכיוון אחר ומרענן, שנתן חשיפה נוספת גם לביצוע שלי. אני זוכר רגע מרגש שבתחנה אחת הושמע הביצוע שלהם ובאותו זמן בתחנה אחרת השמיעו את השיר שלי. זה היה מאוד יפה".
הלהיט הבא של מסורי, "המון דברים", נשא את שם אלבומו השני. "הרדיו טחן את השיר", הוא מספר. "ובעקבותיו דב זעירא מחברת התקליט חיפה החליט להוציא לי אלבום".
באותה תקופה מסורי השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי ("בואי כלה", 1980), בפסטיבל הזמר החסידי ("שומר ישראל", 1983) ובקדם האירוויזיון ("אתמול", 1981), כיכב בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "עוד להיט" וגם הגיע לקולנוע.
את הקריירה הקולנועית המשיך מסורי אחר כך מאחורי הקלעים, כשיצר שירים לסרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון.
באותן שנים כתב מסורי שירים למיטב האומנים: למייק בורשטיין, ששי קשת, שימי תבורי, שולה חן ואפילו לזהר ארגוב. "כתבתי עם אילן גולדהירש את השיר 'יסמין'", הוא מספר. "כשזהר והאמרגן שלו אשר ראובני חיפשו שירים, הם פנו לאילן. הוא ביקש ממני להעביר להם את 'יסמין', ובגלל שחיבבתי את זהר הסכמתי. זהר ואשר הגיעו אליי, ניגנתי להם את השיר, והם מיד לקחו אותו".
ב־2011 הלכה לעולמה אשתו ואהבת חייו, ענת, אם ילדיו דנה ועידן. מסורי מודה שהאובדן הוביל אותו לאחת התקופות הקשות בחייו. "לא קל לאבד אהבת חיים ואם לילדים, אבל אנחנו משפחה מאוחדת וחזקה, והמוזיקה תמיד הייתה לי אור", הוא אומר. "בשנים האחרונות יש לי בת זוג תומכת בשם ורדה, שממלאת את חיי באהבה ובשירים".
בימים אלה הוא מתגורר בתל אביב, ובהקשר המוזיקלי רואה נחת מבנו עידן, שהולך בעקבותיו ואף מקליט שירים. "אבל אצלו זה בעיקר בשביל הכיף", מדגיש האב הגאה.
התרעות פיקוד העורף