"חלק חשוב מהתרבות": לכאורה, אין כמו להירגע לצלילי מוזיקה עתיקה, דוגמת הכוראלים של באך, בימי הקורונה המטלטלים. חובבי המוזיקה הזאת יוכלו להתענג עליה בחמשת ימי פסטיבל "פנטזיה קולית", שייפתח בשלישי הקרוב בבירה, בביצוע נגני תזמורת הבארוק ירושלים. מנהלה המוזיקלי ומנצחה הקבוע, וירטואוז הצ'מבלו דוד שמר, סיפר: "אותי מוזיקה עתיקה כל כך מרגשת עד כדי לגרום לי סערה". 

שמר ונגניו מגיעים לפסטיבל המקוון לאחר למעלה מחצי שנה של השבתה כפויה על רקע התפרצות נגיף הקורונה. בתקופה הזאת העבירה התזמורת רק מספר קונצרטים משודרים. שמר מדגיש שהדבר לא נעשה בחסדי הזום, שרבים נתפסים אליהם: "זה לא עושה טוב למוזיקה", הוא סבור. במרכז הפסטיבל, שהיצירות המבוצעות בו הן קוליות, יעמוד ביצוע בכורה בישראל של "יוהאנס פסיון" מאת הנדל. ההנחה הרווחת היא שהוא הלחין אותו לפני שמלאו לו 20 שנה.

פסטיבל "פנטזיה קולית" ייפתח ב"מיוהאן להאנס", קונצרט שבו יושק אלבום של כוראלים מאת באך עם עיבודו של האנס לויטוס, מלחין ממוצא פרואני, לרביעיית חליליות. בקונצרט הסיום יושמעו יצירות של המלחינים הצרפתיים קופרן וקלרמבו וגם של בוקסטהודה, מלחין יליד שוודיה. "הפסטיבל שלנו הוא לא על טהרת המוזיקה העתיקה", טוען שמר ומספר על שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין נגנים מתזמורתו לבין מקהלת "גיא בן הינום" הבלתי שגרתית בביצוע הקונצרט "אספה".

שמר עלה בגיל 20 מריגה שבלטביה ומעיר ש"אני שמר מבטן ומלידה". הרשות לעלות ארצה לא ניתנה לו על מגש של כסף. בשנתיים עד ששלטונות ברית המועצות הרשו לו לצאת הוא נזרק מהאקדמיה למוזיקה ואפילו נאלץ לעבוד בסבלות כדי להתקיים. בהגיעו לישראל, התנסה במהפך מוזיקלי, מהפסנתר אל הצ'מבלו הקדום יותר, מהלך שהביאו אל חיק המוזיקה העתיקה. "רציתי צ'מבלו, כי זה סקרן אותי ואז לא חשבתי כי אתמיד בכלי הזה כל החיים", הוא אומר. "למעשה, לא היה כאן ממי ללמוד את הכלי. אפילו מי שלימד אותי לנגן בו, המלחין חיים אלכסנדר, לא ממש היה מומחה לצ'מבלו".

מקהלת גיא בן הינום (צילום: אריאל נשרי)מקהלת גיא בן הינום (צילום: אריאל נשרי)

האם מי שמתמסר לצ'מבלו סוגר בכך את הדלת למוזיקה חדשה?
"ממש לא. למרות הזיהוי של הצ'מבלו עם מוזיקה עתיקה, יש לו גם רפרטואר מודרני עשיר ומעניין שיצרו מלחינים כמו פולנק, דה פאיה, מרטינו וליגטי, כשגם בארץ כמה מגדולי המלחינים לא קיפחו את הכלי".

שמר הקים ב-89' את תזמורת הבארוק ירושלים. "בארץ אף פעם לא הייתה תזמורת כזאת וחשבתי שהיא צריכה להיות, כמו תזמורת פילהרמונית, או כמו אופרה", כך מסביר שמר את מעשהו החלוצי. "בעיניי זה חלק חשוב מהתרבות המוזיקלית". כמו כן, מזה קרוב ל-40 שנה הוא משמש כפרופסור למוזיקה עתיקה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים וכאוטוריטה בתחומו, הוא נותן כיתות-אמן בתחומו בחו"ל ומגיח לשם כמנצח וכנגן סולן. אחד משיאי פעילותו המוזיקלית הנרחבת הוא תקליטור "וריאציות גולדברג" מאת באך שהוציא.

שמר מרבה לשתף פעולה עם רעייתו לשעבר, החלילנית עדית שמר. מילדיהם - נועה שמר, זמרת ומלחינה; דניאלה היא צ'לנית, החיה בגרמניה. רעייתו השנייה היא אשת-מחשבים. באשר להתעניינות במוזיקה שלו, ששמר עושה רבות להפצתה, הוא אומר: "אני בהחלט מרגיש שהדור הצעיר בארץ מגלה עניין במוזיקה עתיקה, אבל הממסד המוזיקלי בישראל עושה כל מה שהוא יכול נגד המגמה הזאת. חוץ מאשר באקדמיה למוזיקה ולמחול אין כאן שום מסגרת שבה ניתן ללמוד את המוזיקה הזאת, מה שגורם לי להרגיש כישלון חרוץ. הסיבה? - אולי יש כאלה, החושבים שהדבר לא...רווחי. זה מחוסר ראיית הנולד, כי המוזיקה העתיקה לא הולכת לשום מקום והיא כאן כדי להישאר".