שר המודיעין אלי כהן עומד בראש המשרד העלום ביותר מבין כל משרדי הממשלה. בשונה מרוב הקולגות שלו, שנמצאים בפרונט ומתחרים על הזכות להבליט את עבודתם והישגיהם, כהן לא מספר ולא מתרברב. רוב עבודת משרדו נותרת מאחורי הקלעים, שהרי יחסי הציבור המוצלחים ביותר בתחום המודיעין הם היעדר יחסי הציבור.

ובכל זאת, על רקע החדשות הדרמטיות שהגיעו מאיראן בסוף השבוע שעבר, עם חיסולו של בכיר המדענים האיראנים מוחסן פחריזאדה, מראשי תוכנית הגרעין של משטר האייתוללות, אי אפשר לא לפתוח את השיחה בנושא הבוער ביותר.
"אני לא יודע מי ביצע את הפעולה הזו, אבל אני בטח לא מזיל עליה דמעות", הוא אומר, "אמרו שהפעולה מזכירה את המתרחש בסדרה 'טהרן', אבל אמרתי כבר לא פעם - מה שרואים בסדרה לא משקף אפילו עשירית מהיכולות האמיתיות של ישראל, כי המציאות עולה על כל דמיון. ישראל היא המדינה המאוימת ביותר, לא רק במזרח התיכון, אלא בעולם כולו. אבל היא יודעת לסגור חשבון עם כל מי שפוגע בה. כל מי שמעורב באופן פעיל בתוכנית הגרעין של איראן - בן מוות. אני מקווה וגם מאמין שמדעני הגרעין של איראן לא ישנים בשקט. הם יודעים שמה שקרה השבוע יכול לקרות לכל אחד מהם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף את שמו ואת תמונתו של מוחסן פחריזאדה כבר לפני שנתיים וחצי.
"אכן. הכרנו את האיש, עקבנו אחריו וידענו מה הוא עושה. פחריזאדה לא נמנה עם רשימת צדיקי הדור. הוא עסק בפרויקט שמסכן את המזרח התיכון ואת העולם כולו, וטוב שהוא כבר לא איתנו. המזרח התיכון והעולם כולו יהיו יפים יותר בלי מוחסן פחריזאדה, אבל ברור לנו שאיראן תמשיך לחתור ככל יכולתה לעבר יכולת גרעינית. מדינת ישראל לעולם לא תאפשר שזה יקרה".

מדען הגרעין האיראני (צילום: רויטרס)
מדען הגרעין האיראני (צילום: רויטרס)


בשבוע שעבר התייחסת במליאת הכנסת להתערבותה של איראן בנעשה בישראל. תוכל לפרט למה התכוונת?
"איראן מבצעת פעילויות ברשתות החברתיות שנועדו להשפיע על דעת הקהל הישראלית, לפגוע במדינת ישראל, לערער את היציבות באזור ולהכפיש את ישראל בעולם. גורמים במשטר מקווים שהשסעים בחברה הישראלית, יחד עם לחץ מתמיד של טרור, יובילו להיחלשותה. האיראנים הפעילו פרופילים בפייסבוק ומאות חשבונות אינסטגרם שניסו להפיץ תכנים תוך התמקדות באירועים אקטואליים ובביקורת על מדיניות הממשלה. החשבונות האלו פעלו מחברה שממוקמת בטהרן".

אתה חושש שהממשל החדש בארצות הברית, עם ג'ו ביידן בבית הלבן, יחזור להסכם הגרעין?
"יש מסר אחד שצריך להיות ברור לעולם כולו: אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, הוא יכוון לא רק לישראל, אלא גם לאירופה. מדינות המפרץ חוששות מאיראן הרבה יותר מישראל ויודעות שיש לנו יכולת להגיב ולפעול. לכן אותן המדינות רואות באיראן אויב ובישראל שותפה. אבל גם הן רוצות לראות לאן פניו של הממשל האמריקאי החדש מועדות. אני בטוח שהממשל האמריקאי רואה את ההפרות הבוטות של ההסכם על ידי איראן ואת החתירה לנשק גרעיני, והוא מבין שדברים השתנו מאז 2016 ולכן עליו להקשיח עמדות. מי שהולך לישון עם הסכם רע, קם עם משטר טרור גרעיני. ברגע שמדיניותו במזרח התיכון תהיה עמומה, ארצות הברית לא יכולה לצפות להסכמי שלום חדשים. רק עם קביעת עמדה ברורה, הנסמכת גם על 12 נקודות של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, יש על מה לדבר. מדיניות נחושה תרתום מדינות ערב מתונות לקואליציה האזורית שנבנתה כאן. מצד שני, הסכם גרוע עם איראן - ציר הרשע באזור - יגרום לאי־יציבות אזורית ועלול אף להוביל למלחמה".

מה אתה חושב על ניצחונו של ביידן ועל ההפסד של דונלד טראמפ?
"השמחה לאיד של מחנה ה'שלום' על ההפסד של טראמפ הייתה כפיות טובה. בזמן שהם מדברים על שלום, הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הובילו לשלושה הסכמים שמשנים את המפה הגיאופוליטית והכלכלית באזור ויצרו מזרח תיכון חדש, פשוטו כמשמעו. טראמפ הוא הידיד הגדול ביותר שהיה לישראל בבית הלבן".

האם צפויים להיחתם בקרוב הסכמי שלום נוספים?
"להערכתנו, מדינות נוספות במפרץ ימתינו להתקדמות עם הסכמי שלום עד שמדיניות ארצות הברית ביחס לאיראן תתבהר. לכן, בעת הזו, אנו מכוונים את עיקר הפעילות לעבר מדינות אפריקה, שם להערכתנו יהיו מדינות נוספות שעמן נתקדם לעבר נורמליזציה ושלום, מלבד סודן. אפריקה היא יבשת גדולה וחשובה, ויש לנו אינטרס משותף עם מדינות רבות בה. זהו פתח לכינון שיתופי פעולה בתחומי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה, החקלאות ועוד, שיכולים לתרום לביטחון הלאומי של ישראל, לחזק את מעמדנו בזירה הבינלאומית ולתרום לשגשוג וליציבות. לא ירחק היום שבו יוכלו יהודי צפון אפריקה לבקר באופן פורמלי במדינות שמהן הגיעו הוריהם".

האם כשר המודיעין אתה באמת שותף לכל המהלכים הסודיים של ראש הממשלה או שיש פה שחקן מרכזי וכל השאר הם רק ניצבים?
"אני נמצא בחלק משמעותי מאוד של הדברים. אני גם חלק מהקבינט ונוכח במפגשים המצומצמים של ראש הממשלה. כמעט בכל שבוע אני מבקר ביחידות השב"כ והמוסד. ואני אומר לך שישראל נהנית מהניסיון העשיר של נתניהו, שללא ספק מצליח לתרום למדינה בזירה המדינית והביטחונית. אני בהחלט רואה את זה ולומד ממנו. בין היתר איך הוא מנהל את הקבינט: בקור רוח, עם ניסיון רב, בנחישות. כיום הבן שלי משרת כקצין בגולני. הוא סמ"פ בגדוד 51. אני לא מכיר הורה שבנו משרת בקרבי ולא דואג. אבל דווקא כאבא לקצין בקרבי אני מרגיש כמה טוב שההגה הביטחוני נמצא בידיים של נתניהו".

אומנם שמו של שר המודיעין זהה לזה של המרגל המפורסם שיצא מישראל, אבל הוא מבהיר כי לא נקרא על שמו. "אומנם יש התאמה בין השם למשרד, אבל אני נקרא על שם של סבא שלי - אליהו כהן. זה גם שמי המלא", מסביר השר, "אלי כהן, המרגל המיתולוגי, היה איש עתיר זכויות שפעל עבור זרועות המודיעין של ישראל. מאז הקמתה נחשפה המדינה לאיומים ביטחוניים משמעותיים מאוד, וזרועות המודיעין תורמות מאוד לביטחונה. עם זאת, מרבית האנשים הפועלים נשארים בצל. רוב פעולות המודיעין הן מוצלחות, עם תעוזה, אומץ לב גדול מאוד ויכולות טכנולוגיות חסרות תקדים".

ובנוגע למרגל יונתן פולארד, מה דעתך על ההתבטאות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט על עלייתו לישראל? האם אכן המדינה לא חייבת לו כלום ועדיף שיישאר בארצות הברית?
"אני כל פעם נדהם מחדש עד כמה אנשים מוכנים לומר דברים הזויים רק כדי לזכות בכותרת. הבית של כל יהודי הוא כאן בארץ ישראל, ובייחוד של מי שפעלו למענה. אני רוצה להגיד לפולארד: אנחנו מחכים לך פה בזרועות פתוחות".

ג'ונתן פולארד (צילום: רויטרס)
ג'ונתן פולארד (צילום: רויטרס)


דע מאין באת
כהן נולד בשכונת תל גיבורים בחולון, בן יחיד לאמא מנהלת חשבונות. אביו נפטר בגיל צעיר. "תל גיבורים הייתה שכונה פשוטה, חלק מפרויקט שיקום שכונות. בנייני רכבת, בית של עמידר, דיור ציבורי", הוא אומר, "הרצון שלי ללכת לפוליטיקה נבע מהמקום שבו גדלתי".

הוא מתגורר בחולון עד היום. "כשעבדתי בחברות עסקיות והציעו לי לעבור למקומות אחרים, בחרתי להישאר כאן, קרוב למשפחה, בעיר שטוב לחיות בה ולגדל בה ילדים", הוא אומר.

איזה ילד היית?
"בבניינים בשכונתנו לא היה מושג של ועד בית. אם אחד השכנים בבניין היה לוקח על עצמו יוזמה לנקות את הבניין, מה טוב - הבניין נקי. אם לאותו שכן פתאום אין חשק, אז לא. בתור ילד היה חשוב לי שבעיני החברים, השכונה, הבניין שבו אתה גר, ייראו בסדר, אז הייתי לוקח חלק בניקיון. ואז פתאום הגיע הפרויקט של שיקום השכונה, כשאפילו דברים קוסמטיים נתנו תחושה טובה מאוד. מאז ועד היום מנחם בגין, היוזם של הפרויקט, היה ונשאר הגיבור שלי. לזכותו של בגין ייזכרו שני דברים: הסכם השלום עם מצרים והעובדה שהוא פעל לשבור את תקרת הזכוכית, לתת לכל אחד הזדמנות שווה, לרסק את המעמדות המושתתים על הימצאו או היעדרו של הפנקס האדום בכיסך. לשמחתי, הילדים שלי פחות מכירים את מה שהייתה המציאות בשנות ה־50 עד ה־70, ומבחינתי זוהי תעודת כבוד לישראל ואת זה אני זוקף לזכותו של בגין. לכן, בעיניי, גם השינוי החברתי שבגין הוביל היה חסר תקדים ופורץ דרך. הוא עשה את החברה שלנו טובה יותר, מלוכדת יותר. ובאמת אמרתי בלבי שאני מאחל לעצמי שתהיה לי הזכות להיות חבר כנסת, להיות שר, כדי להמשיך את דרכו. בסופו של דבר הליכוד היא מפלגה עממית. יש לה מצביעים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. לכן גם בתפקידים שלי הן כיו"ר ועדת הרפורמות והן כשר הכלכלה והתעשייה, וגם עכשיו, במשרד המודיעין, אני מקדם פרויקטים שילכו בדרך הזאת".

את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רב סרן לאחר 11 שנות שירות. "אני זוכר שכאשר הלכתי לקורס קצינים, אנשים מהשכונה היו מתגאים בי", הוא מספר בעיניים נוצצות.

בד בבד עם שירותו הצבאי עשה תואר בראיית חשבון, תואר נוסף בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שבה היה מאוחר יותר גם מרצה. אחר כך עבד בשורה של תפקידים במגזר העסקי, ובין היתר שימש כמשנה למנכ"ל חברת הכשרת היישוב. "הרבה פעמים שאלו אותי איך ויתרתי על השכר המשמעותי, על התפקידים הבכירים. מה שמנחה אותי - ואת זה אמרתי גם מעל דוכן הכנסת בנאום הראשון שלי - הוא המשפט ממסכת אבות: 'דע מאין באת'. לכל אורך הקריירה שלי חשבתי על הנערים הצעירים שמגיעים משכונות דומות לזו שממנה באתי. ולכן, כשזיהיתי הזדמנות להיכנס לחיים הפוליטיים, אמרתי שמבחינתי זה יותר מהזדמנות - זאת זכות".

ממשלה בתוך ממשלה
הדרך של כהן בפוליטיקה התחילה בפגישה עם משה כחלון בסניף הליכוד בחולון. "ב־2003 העביר כחלון תקנה לסיוע לדיירי הדיור הציבורי שאין להם דוד שמש. אמרתי לעצמי שרק מי שגדל בבית פשוט יעביר תקנה כזאת, ואם הוא עושה דבר כזה, אני אעזור לו", מספר כהן, "ארגנתי לו מפגש חברים, ומשם יצאנו לדרך משותפת".

בהמשך הציע כחלון לכהן להצטרף למפלגת כולנו. "הוא אמר לי: 'אלי, בסופו של דבר שנינו אנשי ימין, בוא נפעל יחד לטובת האנשים'", הוא מספר. "ראיתי בכך חלק ממורשת בגין הכלכלית אבל התלבטתי. פניתי לשני האנשים שאני מתייעץ איתם: אמא שלי ואשתי. שתיהן נתנו לי חופש פעולה וגיבוי מלאים. אחרי שעברנו את אחוז החסימה עשינו את הצעד שנראה לנו טבעי - חיבור לליכוד. בסופו של דבר נשארתי לצד משה גם בתקופות הקשות, מתוך הכרת הטוב. כיום אני רוצה לקדם את אותם הנושאים גם במסגרת הליכוד".

לעומת הצעקנות המאפיינת רבים מחברי הליכוד היום, אתה בא עם קול רגוע ונימה שקולה שנשמרים גם בנאומים במליאה.
"גדלתי על התפיסה שחברי כנסת הם נבחרי ציבור, ועליהם לשמש דוגמה אישית, גם באופן הדיבור, גם בתרבות השיח. ככה אני מאמין. בסופו של דבר, ציבור הבוחרים מעוניין לראות אנשים שמייצגים אותו בכבוד. מישהו שיידע לפעול מתוך שיקול דעת. אני מאמין שאפשר להגיד את הדברים החדים, החריפים, הנוקבים והברורים ביותר בדרך מכובדת. יש את אוהבי הסגנון הרועש והמרעיש, אבל רוב השרים וחברי הכנסת של הליכוד פועלים וחושבים כמוני".

כשמדברים איתו על המצב הפוליטי, כהן מדבר - ביודעין או שלא - על ממשלת האחדות בלשון עבר, עוד בטרם ההצבעה שלשום על פיזור הכנסת. "הקואליציה נכשלה בגלל יהירות של גנרלים טירונים", הוא אומר. "לבני גנץ ולגבי אשכנזי הרמטכ"לים יש ניסיון צבאי, אבל הם טירונים במדיניות, בניהול ציבורי ובפוליטיקה. אם רוצים אחדות, מסתערים על המשימות הלאומיות תוך יישור קו, ולא יורים ירי דו־צדדי על כוחותינו. כנראה הם צריכים לגדול באופוזיציה וללמוד בצניעות איך מנהיגים מדינה".

בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


מה דעתך על ההחלטה של גנץ להקים ועדת חקירה בנושא הצוללות?
"לפני שבועיים גנץ אמר שאין מקום לערוך בדיקה מכיוון שהבדיקה שערך היועץ המשפטי לממשלה מספקת אותו. עוד אמר שברור לו שאם יקדם את המהלך, פניו לבחירות. כך שנראה שהחלטתו של גנץ באה אך ורק מניסיון לרצות את אבי ניסנקורן וללכת לבחירות. לכל הוועדה הזאת אין שיניים, אין סמכויות. לפי סעיף 8א', הוועדה זקוקה לאישור הממשלה. לכן הסיבה היחידה למהלך היא להסיט את השיח הציבורי".

כהן לא חוסך מילים קשות על גנץ: "אנחנו רואים בבירור שגנץ לא יכול להיות ראש הממשלה. הוא בקושי שולט במפלגה שלו. הם בכלל לא סגורים על עצמם, ולדעתי חלקם לא רוצה לראות אותו כראש הממשלה. אני הייתי מציע לו לנטוש את ניסנקורן, שנמצא עמוק בתוך מפלגת העבודה, לאשר תקציב, לוותר על הרוטציה ולהישאר בממשלה כשר הביטחון".

ניסנקורן נמצא במפלגת העבודה?
"זה הכיוון. הוא איש מפלגת העבודה מובהק. כחול לבן כולה היא מפלגת העבודה בתחפושת, זה ברור. הסיבה היחידה שגנץ חושש מהצעד שאני מציע היא פחד מפני לינץ' תקשורתי. אז אני קורא לו לא לפחד ולעשות את המהלך הסביר הזה. לדעתי זאת הצעה פרקטית מאוד".

מדובר בממשלת אחדות, נתניהו חתם על הסכם רוטציה.  
"זאת ממשלת אחדות פריטטית מבחינת חלוקת התפקידים ולא באמת ממשלת אחדות כפי שהיה בשנות ה־80, כשכל צד הביא בערך את אותו מספר מנדטים לממשלה. אנחנו הבאנו 53 מנדטים מתוך 72. המצב של שני ראשי ממשלה קשה כמו שקשה לחברה לפעול עם שני מנכ"לים או לעיר לתפקד עם שני ראשי עירייה. מרגישים שיש ממשלה בתוך ממשלה. הפערים בין כחול לבן לליכוד הם אידאולוגיים, לא פערים מהפה אל החוץ. גם בנושאים כלכליים, גם באלה המדיניים, גם בנושא המשפט".

תסביר.
"גנץ חושב שבית המשפט הוא בית המקדש. אומנם לפני כ־15 שנה בית המשפט זכה לאמון הציבור כמו צה"ל, אלא שבמהלך השנים, כתוצאה מאקטיביזם שיפוטי, האמון בו ירד דרסטית. אני באמת לא מבין למה בכחול לבן התנגדו לבדיקת ניגודי אינטרסים של שופטים, הרי ברור שאדם שעומד בפני שופט צריך לדעת שאין לשופט ניגוד עניינים כזה או אחר. כל עובד במשרד ממשלתי חותם על היעדר ניגוד עניינים. אני בעד הזדמנות שווה, כולם צריכים להתמודד על תפקידים בפרקליטות. צריך לשים סוף לנפוטיזם וצריך לעשות שימוע לשופטים - אם הם איתנו או עם משפחות המחבלים".

כשר כלכלה לשעבר, מה אתה חושב על התפקוד של מחליפך עמיר פרץ בתפקיד?
"בזמנו דאגתי לשבור את המונופולים כדי לאפשר תחרות, דאגנו ליבוא מקביל, וכיום אנשים יכולים לקנות את אותם מוצרים במחצית המחיר. ואילו פרץ, בכניעתו לקבוצות הלחץ, למשל בהטלת היצף על המלט, רוצה להחזיר אותנו לימי מפא"י. זה הצעד שבא לחזק את המונופול וזה בא על חשבון הציבור, על חשבון החלש ונגד העיקרון של כלכלה חופשית".

עם הדיבור על בחירות מתקרבות, לא חוששים בליכוד מהזינוק של נפתלי בנט בסקרים?
"ראינו את הטיפול של בנט בקורונה. 'בואו, תפתחו הכל', הוא אמר, אבל כשהייתה עלייה בתחלואה הוא נעלם, כך שאנחנו רואים שאין תחליף לאחריות ולשיקול דעת. נוסף לכך לא נשכח שהפזיזות והיהירות של בנט ואיילת שקד גררו אותנו לשלוש מערכות בחירות. אם באפריל 2019 הם לא היו מתפצלים מהבית היהודי, במקום 5 מנדטים המפלגה הייתה מקבלת 6־7, והיו לנו 61 מנדטים. כשהאבק ישקע, אנשים ינסו להבין מה הכיוון של בנט, וזה מזכיר את אבי גבאי, שהסקרים ניבאו לו 23 מנדטים ובפועל הוא גמר עם מספר מנדטים חד־ספרתי. או אורלי לוי־אבקסיס, שהסקרים העניקו לה בהתחלה 8 מנדטים והיא לא עברה את אחוז החסימה. זה לא גורם לנו לחשוש. גם הסוקרים שנותנים לבנט 22־23 מנדטים לא היו חותמים שזאת תהיה התוצאה בזמן אמת".

מצדד בקיום פריימריז בליכוד כמו שדני דנון דורש?
"אני מאמין במשפט שמי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת. בחמש השנים האחרונות עבדתי גם בהעברת חוקים משמעותיים, גם בקידום הרפורמות וגם במשרד המודיעין, בקשרים מול מדינות שלא היו לנו איתן קשרים דיפלומטיים. לכן, אם יהיו פריימריז, אני מעריך שאדע להתמודד. באופן אישי, אפילו אשמח אם הפריימריז יתקיימו, בין היתר משום שהם מעוררים את השטח. הליכוד היא מפלגה דמוקרטית, שאחד הדברים שמאפיינים אותה הוא שהשרים וחברי הכנסת מטעמה אינם במגדל שן, בניגוד למפלגות שאין בהן פריימריז. כאן אתה חייב לצאת לשטח, לפעול, לראות את האנשים".

באווירת הבחירות, כהן מספר על החוקים שהעביר ומציין בראש ובראשונה את חוק הפנסיה לעצמאים. "זהו חוק חשוב ביותר, בהתחשב בעובדה שכיום יש יותר מ־500 אלף עצמאים בישראל שלא נכללו בחוק הפנסיה", הוא אומר. "איך הגעתי לזה? שמעתי מנהג מונית שהתאונן על כך שהוא לא יודע איך הוא ייצא לפנסיה כי הוא לא יכול לחיות מקצבת זקנה".

איפה תפגוש את הציבור בשטח בימי הקורונה? בזום?
"נסתדר. אפשר למשל לקיים מפגשים של עד 20 איש בשטח פתוח. בעיניי, הפוליטיקה הכי טובה היא עשייה. ועכשיו למשל אני מקדם במשרד המודיעין את פרויקט 'ממריאות', שייתן הזדמנות שווה לכל הנערים והנערות להגיע ליחידות הסייבר והטכנולוגיה של המוסד, אמ"ן ושב"כ. בשנים האחרונות סייענו בפתיחת ובהרחבת עשרות מפעלים ויצרנו מקומות תעסוקה רבים ואיכותיים. ב־2019 הגיע שיעור האבטלה במדינה ל־3.4%, הנמוך ב־50 שנה. העובדה שלכל אזרח יש את האפשרות לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד - זהו ההישג הכי גדול מבחינתי. רמב"ם אומר שלתת לאדם כסף כצדקה זו מצווה, אבל מצווה גדולה יותר היא לדאוג לו למקור פרנסה. זה מסכם במשפט אחד את האג'נדה שלי כשר הכלכלה והתעשייה. עכשיו צריך לפעול באותו אופן עם עליית אחוז האבטלה כתוצאה ממשבר הקורונה".

הסכמי השלום והנורמליזציה יכולים להשפיע על התמודדותה של ישראל עם המשבר הכלכלי?
"שלום מביא צמיחה, ונרמול היחסים עם העולם העסקי באמירויות הוא מהפכה לכלכלת ישראל. אנחנו צופים פריחה משקית משמעותית כתוצאה משיתופי פעולה עסקיים שייעשו בעתיד. פוטנציאל הסחר נאמד בכ־4 מיליארד דולר בשנה, לא כולל השקעות ישירות ורווח כלכלי נוסף מתיירות. ההסכם עם איחוד האמירויות, עם עשרות טיסות מדי שבוע, שיתוף פעולה מודיעיני ופוטנציאל כלכלי גדול, יפתח דלת לקידום יחסים עסקיים עם מדינות נוספות במפרץ ובאפריקה ויחזק גם שלום עם מדינות שכבר יש לנו איתן הסכמים. אם עד עכשיו דובר על שלום קר על רקע סוגיות ביטחוניות, כעת הגיעה ההבנה של הפוטנציאל הטמון בהתחממות היחסים, למשל עם מצרים".

הצלנו 350 ישראלים

בתקופה האחרונה, עסק במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת השרים לענייני שב"כ בנושא המשך השימוש השנוי במחלוקת בכלי האיכון של השב"כ לאיתור חולי קורונה, שספג ביקורת מבג"ץ. "הכלי הזה הציל חיים של כ־350 ישראלים ומנע הדבקות של אלפים", הוא יוצא להגנתו, "נמשיך להפעיל אותו עד שנהפוך למדינה ירוקה. המעקב היה אך ורק אחר החולים ולא אחר כלל האוכלוסייה. שב"כ לא רצה לעשות את הפעולה הזו בטענה צודקת שפעילותו, כפי שמעוגנת בחוק, היא סיכול הטרור. אבל אנחנו מדברים על אירוע בסדר גודל שלא היה כדוגמתו עשרות שנים".
 
לאחרונה עולה השאלה אם לחייב את אזרחי ישראל להתחסן בחיסון נגד קורונה לכשיגיע. מה דעתך?
"אני לא חושב שצריך לחייב להתחסן. מובן שכשיש עלייה במספר החולים זה משפיע על המדינה, על הכלכלה, על התעסוקה, אבל הגישה שלי היא לא לכפות, אלא לתת הטבות ותמריצים למי שבוחר להתחסן. השבוע אושרה בקבינט הקורונה היוזמה שלי לפיתוח אפליקציית דרכון בריאותי, שבאמצעותה כל מי שיתחסנו לקורונה, או שעברו בדיקה ב־72 שעות האחרונות ונמצאו שליליים, או כאלה שנמצאו אצלם נוגדנים בבדיקות הסרולוגיות - יוכלו לחזור לשגרה ולנוע במרחב הציבורי ללא הגבלה. ראש הממשלה אישר את המתווה, וזו בשורה אדירה לציבור ולבעלי העסקים שיוכלו לפתוח בתי מלון, אולמות תרבות ועסקים נוספים שמאופיינים בהתקהלות וטרם נפתחו".

בקבינט הקורונה שואלים מה אמור להיות סדר העדיפויות הלאומי. מהו לדעתך?
"עלינו לפעול בשיקול דעת כדי למנוע את הסגר השלישי. ואנחנו למדים מהניסיון שיש לפעול בצורה מדורגת. לשמחתנו, התעשייה והשירותים פועלים באופן מלא, והפגיעה הכלכלית נמוכה בהשוואה למדינות אירופה. אנחנו מבינים שעד תחילת השנה הבאה החיסונים אמורים להגיע, לכן אנחנו רוצים להמשיך באותו אופן בחודשיים וחצי הקרובים כדי למנוע סגר נוסף".

מה אתה חושב על תפקוד הממשלה בקורונה?
"להערכתי, כשיסכמו את פרויקט הקורונה, ישראל תהיה מדורגת במקום גבוה יחסית בשיעור התמותה ובהיקף הפגיעה בכלכלה. בסיוע לעסקים יש דברים שהייתי משנה. למשל, הייתי מאמץ את המודל הגרמני, כי לא יכול להיות מצב שיש אנשים שנמצאים בחל"ת ולא רוצים לחזור לעבודה. הייתי מקדם הסבות מקצועיות, וכבר אמרתי לשר הכלכלה שיש לעזור לעסקים שנפגעו, כי קל יותר למנוע מהעסק להיסגר מאשר לפתוח עסק שכבר נסגר".

ומה בנוגע להכבדת נטל המסים על הציבור כדי לצאת מהמשבר הכלכלי?  
"מבחינתי אסור להטיל גזירות. ישראל איתנה כלכלית מספיק כדי להתמודד, וניסיון להטיל מסים נוספים רק ידכא את המשק ולא יחלץ אותו מהמיתון. תמיד דאגתי לקדם את הכלכלה החופשית, לשמור על רמת מסים נמוכה במטרה לעודד השקעות. הדבר החשוב ביותר כרגע הוא שיעור האבטלה, וצריך לבחון איך אנחנו מחזירים את המועסקים למשק כמה שיותר מוקדם".

עד כמה הקורונה משליכה על הפן הפוליטי?
"אין מנהיג שנהנה מהקורונה. יכול להיות שגם טראמפ עצמו שילם את מחיר הקורונה בבחירות. צריך לפעול באחריות ובשיקול דעת, אף על פי שהרבה יותר קל להיות פופוליסט ולהגיד בואו נפתח הכל מהר".

יש לך יעד פוליטי מוגדר שאליו אתה שואף להגיע?
"משרד האוצר הוא מקום שאליו אני מכוון. אני מאמין שיש לי היכולת לפעול לחיזוק הכלכלה הישראלית, תוך התבססות על הניסיון הכלכלי והעסקי שצברתי, לצד הרגישות החברתית שקיבלתי במקום שבו גדלתי".