גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' מפציע בסלון החברתי של מי שהתבטא בעבר בחריפות נגד ממשלת הימין. הרומן הקצר והמוזר הזה התקיים בתקופתו של סמוטריץ' כשר התחבורה. "האמת, גם אני הופתעתי", מחייך עבאס. "סמוטריץ' הדגיש מאוד את הרצון שלו לקדם נושאים בחברה הערבית ללא קשר לדעות הפוליטיות שלו. בתקופה הקצרה שכיהן כשר התחבורה הצלחנו לפתור בעיה קשה שנסחבה במשך שנים. לצומת באזור נצרת וכפר כנא התנקזה אוכלוסייה של 200 אלף איש, נוצרו פקקים של שעות, ולמרות זאת משרד התחבורה דחה אותנו פעם אחרי פעם ולא נתן פתרונות עד שסמוטריץ' בא ואישר את הפרויקט, והפקק השתחרר".
הגישה החדשה שהציג מנסור עבאס, יו"ר רע"מ ברשימה המשותפת וסגן יו"ר הכנסת, חוללה סערה שאין להמעיט בחשיבותה. נדמה שלא רק המנהיגות הערבית הפוליטית נדהמה מהתנהלותו. גם הימין מנסה עדיין להבין מאיפה בא כל השפע הזה, או במילותיו של שר האוצר ישראל כ"ץ, "הלכה לנו הססמה או ביבי או טיבי". בחודשיים האחרונים מצדד עבאס במהלכי ממשלת נתניהו ומציג התקרבות משמעותית בינו לבין ראש הממשלה, למגינת לבם של חבריו למפלגה ולאופוזיציה. הצעד הראשון היה כשנענה לבקשת יו"ר הכנסת לוין לסייע בביטול ההצבעה להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות. "לא תמכתי בנתניהו או בימין אלא הצגתי עמדה עניינית וממלכתית", מתגונן מנסור. "סוגיית הצוללות נדונה בערכאות המשפטיות, היועץ המשפטי קבע מה שקבע, ואני חושב שזה המסלול הראוי לבחון את הסוגיה ולא במסלול הפוליטי, שהוא לא נקי".
רק שככה סערת ההצבעה, ושבועיים לאחריה הציב עבאס אולטימטום לחברי מפלגתו במשותפת, במה שהשתמע כאיום פרישה אם לא תסכים להתיישר עם דרישותיו לאמץ פרגמטיות, שמשמעותה למעשה היא שיתוף פעולה אפשרי עם הימין. בנוסף, עבאס דרש מחבריו לאמץ את הגישה השמרנית המקובלת בחברה הערבית נגד חוקים המיטיבים עם הקהילה הגאה וכן לבצע שינויים בהרכב הרשימה. "לא איימתי ולא הצבתי אולטימטום", מבאר עבאס. "אמרתי רק שגורלה של הרשימה המשותפת תלוי בהיענות של חבריה לציפיות החברה הערבית".
עבאס הוא פוליטיקאי חדש יחסית בכנסת, אם כי פעיל פוליטי ותיק בכפר הולדתו מע'אר, שם החל לשאת דרשות בגיל 17 ב"מסגד השלום" במקום. בהמשך שימש כיו"ר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית, כשלמד רפואת שיניים. למרות היותו סגן יו"ר הפלג הדרומי המתון של התנועה האסלאמית ומזכ"ל תנועת רע"מ, לא הצליח להביא את מפלגתו להישגים. בשנה שעברה, כשהתמודד לבחירות ביחד עם בל"ד, הביא את רע"מ לשפל ייצוג כשעברה את אחוז החסימה על חודם של כמה אלפי קולות. רק לאחרונה, כשהחל את פעילותו כיו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית וכסגן יו"ר הכנסת, הפך למוכר יותר. המהלכים שהוא מוביל לשיתוף פעולה עם נתניהו והימין הקפיצו אותו באחת למרכז הבמה.
"שמעתי את הטענה הזו מאות פעמים בחודשיים האחרונים", הוא אומר בשלווה. "אנשים לא מבינים שכשאני יוצא מחסות השמאל זה לא אומר שאני עובר למחנה הימין. אני מקים מחנה שלישי שאומר שאני לא בכיס של הימין ולא בכיס של השמאל. אני מתנהל מול מערכת פוליטית בשלטון הימין, ולכן הימין הוא הכתובת, אבל אני לא מתחרט על דעותיי השמאליות או חוצה את הקו לדעות הימניות. זו רק פרגמטיות מול השלטון".
וזו בדיוק תמצית ההתנהלות של יו"ר רע"מ, לפעמים יודע מה להגיד אבל מעדיף שלא, ולפעמים ההפך. או במילותיו שלו: "כוחו של פוליטיקאי בערפל שהוא מפזר סביבו". הוא נחשב לאינטלקטואל, העברית שלו נהדרת וגם ההבנה הדקה ומאור הפנים. באמונתו הדתית הוא מייצג את הזרם הווסטי באסלאם הנחשב למתון, אבל מאידך הוא מתנגד לקיום מצעדי גאווה באוכלוסייה הערבית וכניסת ארגוני להט"ב לבתי ספר ערביים לצורך הסברה.
קשה לפענח את מניעיו. אפשר שגישתו החדשה אכן מעידה על פרגמטיות. וייתכן, כפי שרבים במערכת הפוליטית סבורים, שזהו צעד אסטרטגי לטובת עצמו ובוחריו. על דבר אחד אין חולק, גם אם הציבור הערבי ירוויח מהמהלך שלו, לעת עתה הוא מסתייג ותוקף. עבאס לא מתרגש. "למדתי להתמודד עם זה", הוא אומר בשלווה. "יש לי כוח ספיגה כמעט אינסופי".
התרעות פיקוד העורף