חג החנוכה, או חג האורים (בחולם), כפי שהוא קורא לו בהומור, היה מבחינת הפרבר בדימוס אורי הרפז גם חג ה...עצמאות שלו. מי שבמשך 37 שנה חבר ליוסי חורי בצמד הפרברים האיכותי, שם הפליא לנגן בגיטרות וקולית חסה בצל עמיתו, שחרר בימים אלה את הנצרה ובגיל 68 הוא חושף באופן מרנין את הזמר שבו ב"אהבה של אתמול ומחר", אלבום סולו שירה משובח ראשון.

וזה מדהים. לאחר יובל שנים של שירה במחיצת אחרים, ובראשם יוסי חורי, מוכיח הרפז שהוא לא רק אשף של גיטרות, אלא יש לו גם מה "למכור" עם שירתו הרוגעת, הנוסכת שלווה בימי הקורונה.

"האלבום יוצא לאחר תהליך שהבשיל לאט-לאט, חמש שנים לאחר שהוצאתי את 'גיטרה היא לפעמים געגועים', אלבום סולו גיטרה ראשון שלי, שהוקדש לשירי נחום היימן", מספר הרפז. "הרצון לאלבום כזה היה בי מזמן. הקורונה, שעם כל הרעה שהיא מנחיתה על כולנו, מפנה לנו, האומנים, זמן-איכות ליצירה". 

מבחינת הרפז, זהו אלבום של אהבה לזמר העברי, שממכמניו הוא דלה את השירים שהקליט וברובם לא זכו לחשיפת יתר, אם בכלל. על שלושה מלחניו חתום נחום היימן, שניים אחרים הם משל שייקה פייקוב, בלחן בודד כ"א מיוצגים סשה ארגוב, יוסף הדר, יאיר קלינגר וניסן כהן-הברון. בין מחברי המילים: עידית חכמוביץ', המשוררת מקיבוץ יגור (שלושה שירים, כולל "בית בקצה הקשת", הלהיט שיצר איתה לדורית ראובני), נתן יונתן (שניים), יורם טהרלב, יוסי גמזו, אהוד מנור ונתן אלתרמן.

לצד שיריהם, הרפז מביא גם את גרסתו לאחד מהשירים הענוגים של שלום חנוך, מהרוקרים הגדולים של הזמר העברי. כשאני מעיר לו, שסגנונית הוא והיוצר של "מאיה" משויכים לשתי ליגות שונות, חשוב לו להעמיד דברים על דיוקם: "אני מחובר לחלוטין לשירים של שלום ו'מאיה' שלו הוא מהשירים שאני נהנה לשיר בבית ופשוט מת עליו. הבאתי את השיר אלי והקלטתי אותו עם הרמוניות שונות מאלה שהיו במקור". 

לאחר הפרידה מיוסי חורי, מביא הרפז באלבומו רק הד מהרפרטואר העשיר של הפרברים. שניים מהשירים הם מהמזוהים ביותר עם הצמד בגלגולו הראשון, שבו היה נסים מנחם עם חורי - "תרזה יפה", בלחנו של ניסן כהן-הברון לשירו של ביאליק ו"מה שיש לי לומר לך", שכתבו גמזו והיימן. "נתתי להם טאץ' אחר", מעיר הרפז. 

צמד הפרברים (צילום: פיני סילוק)צמד הפרברים (צילום: פיני סילוק)

"גם אם יצא לנו להיפרד לא הכי יפה, יש לי המון כבוד כלפי יוסי (חורי), כזמר וכיוצר שלמדתי הרבה ממנו", מעיר הרפז. "אם אראה אותו ברחוב, בוודאי אומר לו שלום. מעניין שמאז שנפרדנו לא ראיתי אותו, הגם שאנחנו גרים בקרבת מקום בתל-אביב".

לצד שני השירים מפרק א' של הפרברים, חידש הרפז גם שיר מתקופתו בצמד, "נאהב לתמיד", עם לחנו למילותיה של חכמוביץ' המנוחה. כשאני מציע לו להתייחס להרפז המלחין, הוא מגיב בכנות אופיינית: "הצד הזה אצלי צריך דחיפה. כך היה כשאהוד מנור יצא באחרית ימיו בתוכנית עם עפרה, רעייתו, שהפקתי להם מוזיקלית, והוא נקרא 'שפה משותפת'. 'תלחין את זה אתה וזה יהיה השיר המקורי היחיד באלבום שלנו', אמר לי אהוד".  

השיר "אהבה של אתמול ומחר" מפתיע בשל אלמוניות מחבריו. מספר הרפז: "יום אחד התקשרו אלי בני-זוג ולא פחות ולא יותר ביקשו שדווקא אני אנחה את טקס הכלולות שלהם. 'טעיתם בכתובת', השבתי להם, 'אני לא מנחה ואין לי מושג בהנחיה'. הם התעקשו וטענו שהם אוהבים את הפרברים ובדיוק אני האדם שהם חלמו שינחה להם את הטקס.

"הנחיתי והכל עבר בשלום. אז סיפר לי החתן שהוא ועוד כמה חבר'ה של אחרי הצבא אוהבים את השירים היפים של פעם. לדבריו, החלום שלהם הוא לכתוב את התקליט הבא של הפרברים. מכיוון שההרכב לא קיים, הוא, אחאי קורן, השמיע לי את השיר 'אהבה של אתמול ומחר', שכתב עם החבר שלו, ירדן סלובס. השיר, שהיה בסגנון הפרברים, מצא חן בעיניי. הקלטתי אותו בהפתעה והבטחתי כאשר אוציא אלבום, השיר ייכלל בו, וכך היה".

צמד הפרברים, 1977 (צילום: יח''צ)צמד הפרברים, 1977 (צילום: יח''צ)

הרפז אומר שאלמלא העידוד מצד רעייתו, אילנה, ספק אם היה מוציא כעת אלבום. "כמי שהיה רגיל כל השנים להתחבא מאחורי הגיטרה, הייתי צריך אומץ להיכנס לאולפן ולהקליט אלבום שלם של שירה", הוא מודה. "בוא נעשה אלבום', אילנה עודדה אותי שוב ושוב".

אילנה היא אילנה ברגר, מאלופות העבר הגדולות של הטניס הישראלי וכיום, עיתונאית ופרשנית ספורט. סיפור האהבה בינה לבין הרפז מביא הוכחה לכך שלא פסה האהבה מהעולם. "המוזיקה הפגישה בינינו", הוא מעיד. "במשפחה שלה התכוונו לערוך יום הולדת 70 לאמא שלה. היא ביקשה את הפרברים ונאלצה להסתפק בי. כשהוזמנתי לדון בפרטים, בהיותי כבר בהליכי פרידה מאשתי הראשונה, פגשתי אצלם את אילנה והייתה בינינו התאהבות מטורפת. מאז אנחנו ביחד באושר גדול והיא מנהלת לי את העניינים".

אילנה סחפה אותך לטניס שלה?
"ניסיתי לשחק, אבל למי שמנגן גיטרה, הטניס לא ממש ידידותי לידיים. עם זאת, מאז שאני איתה, אני רואה טניס בלי סוף ומדבר איתה על ספורט, אפילו מתמצא".

"בסיכומו של דבר, התקופה הנוכחית מיטיבה איתי", אומר הרפז לסיום. "מעבר לכך שאי אפשר להתראות עם המשפחה, כפי שהיינו רגילים, מבחינה מקצועית אני בתקופה נפלאה. מנגן המון, מופיע בבתים ובחצרות, מביט לקהל בעיניים, כמו שאני רגיל עוד מלפני הקורונה".

וההפגנות?
"אני מפגין היכן שאפשר להפגין. עלינו לעמוד על שלנו, הן בתור אומנים, הן בתור אזרחי המדינה. אני מפגין על הגשרים, בכיכרות, איפה לא. כאדם אכפתי, אני בא וצועק עם כולם 'הון-שלטון, עולם תחתון!'"