"אתה מוכר לי מאיזשהו מקום", העיר לי לפני עשור וירטואוז הכינור עברי גיטליס, שהגיע אז לקונצרט לציון מלאת 90 לעמיתו, כנר העל המנוח אייזיק שטרן ובעודו מזמין לעצמו מיץ תפוזים סחוט, נעץ בי מבט משועשע. חיש קל מצאנו עצמנו מפליגים אל קיץ 82' הלוהט, כאשר הוא, מי שנחשב כילד הפלא הארץ-ישראלי הראשון, בא כדרכו להופיע בפני החיילים במבצע שלום הגליל ובדרך להופעה בלבנון נקשרה בינינו שיחה מרתקת. 

בכך נזכרתי אתמול עם הגיע הידיעה מפריז, כי יום לאחר הסתלקותה של ריקה זראי, שגרירת תרבות אחרת שלנו בעיר האורות, נדמו לעד צלילי כינור הסטרדיווריוס משנת 1713 של גיטליס בן ה-98, שכשמו כן היה - איש העולם הגדול שבתוכו נשאר לנצח עברי בהזדהותו.

"כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה, לא יכולתי לסבול להישאר בבית, בפריז והייתי מוכרח לבוא הנה, כמו במלחמות קודמות של ישראל - ולראות מה קורה פה", נזכר בראיון לפני עשור. "שמתי באכזיב את סבין, אשתי דאז (הוא היה גרוש שלוש פעמים, אב לארבעה - י. ב-א), עם הילדים שלנו, כולל יונתן בן השנה ורבע - וקדימה לביירות!"

כזה היה גיטליס, טיפוס ססגוני, שהעברית שלו הייתה שזורה בלא מעט לעז ולטענתו לא הייתה לו בעיה של זהות. "בכל מקום אני מוצג כישראלי ומחזיק באזרחות ישראלית בלבד, בניגוד לאומנים אחרים שיצאו מהארץ ואוחזים באזרחות כפולה", סיפר. "לפני הכל אני ישראלי, נקודה. כמו שלא אשנה את צבע העיניים שלי, לא אשנה את הפספורט שלי".

כנראה זה לא מקל על החיים, הערתי.

"נכון, לא קל ככה", הגיב. "אולי זה אידיוטי, אבל אני מתעקש..."

חיפה הייתה אצלו תמיד חייפה. יצחק-מאיר גיטליס נולד שם ב-22' להורים יוצאי רוסיה, שהיו מחלוצי העלייה השלישית. בן חמש היה כשביקש מהוריו כינור. אביו, שעבד בטחנת קמח, מילא את מבוקשו ואמו, חובבת המוזיקה, הניעה את גלגלי הקריירה שלו. הראשון שהבחין בכשרונו היה ידיד המשפחה, המלחין החיפאי משה ביק ("שיר לעמק", "למולדת אמא"). בין מורותיו הייתה מירה בן-עמי, חניכתו של יוזף סיגטי הגדול, שהבחינה בכישרונו המתפרץ.

בארץ לא היה מה לעשות עם כישרון כזה. יום אחד באה אמו אל בן-עמי וסיפרה לה בהתרגשות, כי לארץ הגיע הכנר המהולל ברוניסלב הוברמן, לימים מייסד הפילהרמונית. השתיים לא בזבזו זמן ולמחרת חשו בטקסי, כדבריו, לים המלח, שם נפש. בעודו טובל את רגליו במים המלוחים, הן סיפרו לו על נפלאות התכשיט ממורדות הכרמל. למחרת בחן אותו הוברמן במלון "המלך דוד", בירושלים ושלחו ללמוד בפריז.

אומני היישוב, ובראשם חנה רובינא, ערכו הופעות כדי לממן את נסיעת העילוי ואמו. גיטליס, שלמד בפריז, לשם הגיע עם אמו ב-34', אצל מורי כינור דגולים, בהם המלחין הרומני ז'ורז'ה אנסקו, לא היה אז שם ילד הפלא היחיד מארץ-ישראל. במקביל לו למדה בפריז פסנתר פנינה זלצמן, בת השנתון שלו. "בתור ילד קצת הייתי מאוהב בה", הודה גיטליס, חובב הנשים הנצחי. "היא הייתה יפה ומוכשרת וראו שהיא אישיות".

זלצמן חזרה מפריז לישראל - ואתה נשארת באירופה!, הערתי לו.

"כן, אלה נסיבות החיים", השיב בנימה מפוכחת. "כשפרצה מלחמת העולם, פנינה בדיוק הייתה בארץ בהופעות עם התזמורת הארץ-ישראלית. לעומתה, אמא ואני נתקענו בפריז. יומיים לפני שנכנסו לשם הגרמנים, ברחנו דרומה, אל ז'ק טיבו, שהיה מהמורים שלי. כשהגרמנים התקרבו גם לדרום צרפת הכבושה, הצלחנו לתפוס את האונייה האחרונה שיצאה לאנגליה".

גיטליס, אז כבר עלם בן 18, ביקש לתרום את חלקו למאמץ המלחמתי. "רציתי לשרת בחיל האוויר", הוא העיד. "אבל כשראו שהעיניים שלי לא טובות כדי להיות א-פילוט (טיס), שמו אותי בתור פועל בבית-חרושת לתחמושת. למזלי הכינור נשאר איתי ולאחר זמן עברתי לנגן לחיילים".

כשגבר בלונדון החשש מפני פלישה גרמנית, הציעה לו אמו לשנות את שמו הגלותי. "לא פחדתי מהבנדיטים, אבל נשמעתי לאמא", ציין. "בחיים לא הייתי משנה בגללם לשם לועזי. אם לשנות, אז דווקא לעברי!"

המלחמה תמה. אמו חזרה מיד ארצה וגיטליס נשאר באירופה. לאחר קונצרט עם הפילהרמונית של לונדון, הקריירה שלו נסקה אל על. ככנר, הוא אהב את בטהובן, צ'ייקובסקי, מנדלסון ומלחינים קלאסיים אחרים. אבל מאז שהקלטה שלו ליצירה של אלבן ברג זכתה בפרס בינלאומי חשוב, זוהה לא פעם עם מוזיקה בת זמננו. "במוזיקה אני לא מיסיונר, אלא מנגן מה שאני אוהב", הסביר. בדרך כלל אני אוהב מה שאני מנגן באותו רגע. אם אתה טוב, אתה טוב בשביל הכל".

גיטליס, שהופיע עם התזמורות החשובות בעולם, היה מוכר במשובה שהתלוותה לנגינתו. זו הביאה אותו ב-68' לנגן עם הרולינג סטונס בסרט שהוסרט עליהם, בהשתתפות ג'ון לנון ואריק קלפטון. "שני הבנים שלי מנגנים רוק'נ'רול", העיר.

מה לך ולרולינג סטונס? - התפלאתי.

"יום אחד פגשתי במסיבה בפריז את בריאן ג'ונס מהלהקה שלהם, בחור נחמד שרצה ללמוד ממני כינור. לאחר זמן הוא התקשר אלי ושאל אם אני מוכן להשתתף בפילם של הלהקה. אמרתי שבתנאי שנעשה משהו ביחד ולא אבוא סתם לנגן. אכן, ניגנתי שם פגניני ואיתם - איזו אימפרוביזציה. גם אריק קלפטון וג'ון לנון היו. פתאום באה יוקו אונו וגירשה את כולם בצעקות שלה..." 

באינטרנט התגלגל תשדיר של אולם מוזיאון תל-אביב, שבו התבקש הקהל לכבות את הטלפונים הניידים. גיטליס קשישא נראה בו פונה לקהל כ...אחד מוותיקי דגניה בעל מבטא רוסי כבד. "לי חשוב הקונטקט עם הקהל", הבהיר."אני לא אוהב את הדיסטנס באולמות הגדולים. הרי בימי מוצרט הקהל  היה במרחק נגיעה מהנגנים".

לגיטליס הייתה קריירה צדדית כ...שחקן קולנוע. בין סרטיו היה ב-75' "סיפורה של אדל ה.", סרטו של פרנסואה טריפו, שם שיחק מהפנט דובר... עברית. ב-2009 יצרה בהשתתפותו הבמאית סנדרה ג'וקסה את הסרט התיעודי "כנר מעבר לכל יכולת".

מה פתאום נהיית שחקן? - הסתקרנתי.

"זה כי על אדם לעבור שלושה דברים בחיים", ענה. "כלומר, לשחק בסרט, לעבור לפחות לילה ב...בית-סוהר ולבלות לילה בחדר טיפול נמרץ בבית-חולים כדי לדעת להעריך את החיים. אני עברתי הכל".

היית בבית-סוהר?!, תמהתי.

"לא תאמין, אבל פעמיים!", הגיב בשובבות. "פעם בקובה של ראשית שלטון קסטרו וכעבור שנים - בספרד של סוף שלטון פרנקו. אם אני אתך כעת, זה סימן שלא היה נורא כל כך".