לא פחות מהדלקת נרות ואכילת סופגניות, אחד האירועים המסמלים את חנוכה הוא הפסטיגל, שלאחרונה חגג 40 שנה להיווסדו. אבל קדם לו פסטיבל שירי הילדים, שעלה לראשונה לבמות גם הוא בחג האורים, בדצמבר 1970. 

בתור הזהב שלו, בשנות ה־70 וה־80, הנפיק הפסטיבל שירים רבים שהפכו במרוצת השנים לנכסי צאן ברזל בזמר העברי: "למה ככה", "אלוהים שלי", "עודני ילד", "שובי דובי", "היפו היפי", "ברבאבא" ועוד ועוד, הביא את האומנים המובילים בארץ להשתתף בו (שלמה ארצי, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, מרגלית צנעני, חיים משה ועוד), וגילה ילדי פלא שהפכו לכוכבים (עירית ענבי, נועם קניאל, לילך גליקסמן, רונן בהונקר ועוד). 

סיפורו של הפסטיבל מתחיל ב־1968, השנה העשירית של פסטיבל שירי הילדים האיטלקי Zecchino d'Oro ("מטבע זהב") שבו לקחו חלק ילדים מכל העולם. אשת יחסי הציבור מירי זכרוני הייתה אז בביקור באיטליה וצפתה במקרה באירוע ששודר בטלוויזיה. "הרעיון שילדים שרים בפסטיבל זמר כמו גדולים מצא חן בעיניי", היא אומרת. "חשבתי לנסות לעשות לו גרסה בארץ". 

זכרוני והשותפה שלה מירי בן יוסף ז"ל עבדו עם משרד האמרגנות של חיים סבן ויהודה טלית. הן פנו לסבן והציעו לו להפיק את הפסטיבל. "הוא היסס", מספרת זכרוני. "לא חשב שזה משתלם כלכלית. בסוף הציע לקיים פגישה עם יהודה טלית, המפיקים ראובן גרוס ואלכס ברנע (כיום ברנשטיין), מירי ואנוכי".

הישיבה הסתיימה עם החלטה: יוצאים לדרך, רק בצורה קצת שונה. "ידעתי שפסטיבל בהשתתפות ילדים בלבד לא ימשוך קהל, אז הצעתי לחלק אותו לשני חלקים. בראשון יופיעו כוכבים ידועים שישירו שירים, ובחלק השני יופיעו ילדים עם אותם השירים בעיבודים אחרים", היא מספרת. 
"זה היה רעיון חדשני", אומר המלחין והמעבד שמעון כהן, ששימש כמנהל המוזיקלי של הפסטיבל. "אבל בעקבות הצלחת פסטיבל הזמר והפזמון ופסטיבל הזמר החסידי שהיו באותה תקופה - פסטיבל שירי ילדים היה מתבקש". 

יגאל בשן שנת 1981  (צילום: ישראל סימיונסקי.ישראל סאן בעמ)יגאל בשן שנת 1981 (צילום: ישראל סימיונסקי.ישראל סאן בעמ)


המפיקים פנו למשימה המורכבת ביותר: מציאת ילדים שישתתפו בתחרות. הם פרסמו מודעה בעיתונים שהזמינה ילדים בני 3 וחצי עד 12, וכן גייסו ילדים של חברים. במקביל, הם החלו בתהליך בחירת השירים. "היוצרים שלחו שתי מעטפות: אחת עם טקסט והשנייה עם תווים", אומר כהן. "בחרנו קודם כל את השירים ורק אחר כך הסתכלנו על שמות היוצרים, כדי לשים דגש על השיר ולא על היוצרים". 

כהן מדגיש שוועדת הבחירה התייחסה למשימה ברצינות. "לא הקלנו ראש", הוא אומר ומספר כי מלבדו ישבו בוועדה המוזיקאים משה וילנסקי, גיל אלדמע ונעם שריף, המשורר והפזמונאי אוריאל אופק שהיה אחראי לטקסטים, מירי זכרוני ומירי בן יוסף, ובהמשך הצטרף גם אהוד מנור. 
"לאחר שבחרנו את 12 השירים המשתתפים, הצענו לכל אומן שניים־שלושה שירים ובדקנו מה מהם מתאים לו יותר", הוא אומר. "היו מלחינים שביקשו אומן ספציפי, ואם זה הסתדר לנו זרמנו עם הבקשה. למשל שייקה פייקוב ביקש במפורש שאבי טולדנו יבצע את 'למה ככה'".

בפסטיבל שירי הילדים הראשון השתתפו שלמה ארצי ("ארץ פומפורנל", "נומי ילדה"), אבי טולדנו ("למה ככה"), רבקה מיכאלי ("לצבי יש בעיה"), שולה חן ("איך הרתיחה רמית חלב"), דודו דותן ("גנן גידל דגן בגן"), אילנה רובינא ("לילך רוצה לקטוף את הירח"), גבי ברלין ("ליל בא"), עדנה גורן ("שיר לנמלה") ודליה כהן ("נוצה קטנה"). 



"פנינו ללסלו רוט, שניצח על מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב, וביקשנו שהילדים יופיעו בפסטיבל כמשתתפים וכליווי לאומנים בעת הצורך", מספר כהן. "הזמנו את תזמורת הטיילת של נתניה וגם נגנים מקצועיים שהיו בנויים לסגנון המוזיקה הקלה". כהן שימש כמנצח התזמורת בארבעת הפסטיבלים הראשונים. בפסטיבל החמישי והשישי אלדד שרים תפס את שרביט המנצח, ומהפסטיבל השביעי ועד ה־15 המנצח היה יצחק (זיקו) גרציאני (למעט בפסטיבל ה־12, שאותו ניהל מוזיקלית אורי קריב). בשני הפסטיבלים האחרונים ניצח על התזמורת רוני וייס. 


הפרס לזוכה: צעצועים 


"באותו יום שבו הגעתי להיבחן למקהלת הילדים ע"ש צדיקוב נערכו הבחינות לפסטיבל", משחזרת ענבי, שגנבה את ההצגה בביצוע משותף ל"למה ככה". "עליתי במעלית לחדר החזרות עם אבי טולדנו, עשיתי לו פרצופים והוצאתי לו לשון. כשהגענו לחדר החזרות, אבי אמר לשמעון כהן: 'אני רוצה לשיר עם הילדה הזאת. לא חשוב לי איך היא שרה!'. השאר היסטוריה". 

"הוקסמתי מיד מעירית", מסכים טולדנו, "הקטנה הזו הייתה מלאת ביטחון עצמי ושרה בצורה חמודה". ב־28 בדצמבר, חנוכה 1970, התקיים בהיכל התרבות בתל אביב פסטיבל שירי הילדים הראשון. המנחים היו הכוכבים הצעירים מני פאר ודליה מזור. האירוע צולם לטלוויזיה (ושודר בינואר 1971), הוקלט לרדיו (ושודר כעבור יומיים בקול ישראל) ויצא על גבי תקליט (בחסות בנק לאומי ומשחת השיניים סוליפס). "למרות הקושי בארגון, האולם היה מלא עד אפס מקום", מספרת זכרוני, "באו הורים, ילדים, סבים וסבתות. כולם רצו לחוות את החוויה".

את המופע פתחו האומנים הבוגרים, שביצעו לראשונה את השירים בפני הקהל. במהלך ההפסקה הצביעו הצופים לשיר האהוב עליהם, ובחלק השני של המופע עלו הילדים לבמה. לבסוף הוכרזו הזוכים, ושלושת השירים שהגיעו למקומות הראשונים בוצעו שוב, הפעם בדואט של זמר בוגר עם ילד. יוצרי השיר הזוכה קיבלו מענק כספי, והילדים זכו בצעצועים. 

פסטיבל שירי ילדים שנת 1981 (צילום: ישראל סימיונסקי.ישראל סאן בעמ)פסטיבל שירי ילדים שנת 1981 (צילום: ישראל סימיונסקי.ישראל סאן בעמ)


"בהינף קולמוס כתבתי את הנונסנס הזה", מגלה הפזמונאי דודו ברק, כותב "למה ככה", השיר הזוכה. "היו מי שאמרו לי שזה אחד השירים הטובים יותר שלי. ניחא. שנים מאוחר יותר הבנתי שזהו שיר חמוד. היה ברור שהוא עתיד לזכות בהליכה".  "עד אז לא השתתפתי באף פסטיבל זמר", מציין היוצר והמלחין שייקה פייקוב. "דודו הציע שאלחין את השיר ונשלח אותו לוועדה של פסטיבל הילדים. נתתי לשכנתי לקרוא את הטקסט, והיא אמרה לי 'השתגעת להלחין טקסט כזה?' הלכתי לחדר המוזיקה, התיישבתי ליד הפסנתר ובטייק אחד הלחנתי את הטקסט תוך שאני מקליט על טייפ סלילים. אחרי רבע שעה חזרתי לשכנה והשמעתי לה את ההקלטה. 'זה נפלא', היא אמרה. 'מי כתב את המילים?'". 

במקום השני בפסטיבל הראשון זכה השיר "לצבי יש בעיה" (מילים: יוסף בכר, לחן: מרטין מוסקוביץ'), שביצעה רבקה מיכאלי. "לא ידענו לאן אנחנו נכנסים", היא אומרת כעת. "הייתי שישה שבועות אחרי לידת בתי. לא מצאתי בייביסיטר לבן שלי, אז גיסתי הביאה אותו לאולם. אפילו לא הספקתי ללכת למספרה. חפפתי ויצאתי מהבית. לאורך כל השיר חשבתי על התינוקת הטרייה ועל הבן שבכה. רק אחרי שסיימתי ולאור תשואות הקהל הבנתי שיש לי להיט". 

השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" (מילים יוסי גמזו, לחן: יוסי ואלד), שביצעה בפסטיבל אילנה רובינא, נולד בדרך בלתי שגרתית. "ב־1970, כשלילך הייתה בת שנה, אבא שלה יוסי כתב את השיר ושלח אליי", מספר ואלד. "יום אחד, כשהייתי בנהיגה, באה לי המנגינה. בכל רמזור אדום כתבתי במחברת את התווים, ובסוף הנסיעה היה לי לחן". 

להיט נוסף שיצא מהפסטיבל היה "ליל בא" (מילים: יהושע צפריר, לחן: יצחק סלע), שביצע גבי ברלין. "אלכס ברנשטיין ממייסדי הפסטיבל פנה אליי והציע לי להשתתף", משחזר ברלין. "באותו זמן היה אצלי השיר 'ליל בא' שיצחק שלח אליי. מלכתחילה התייחסתי אליו כשיר ילדים ולכן החלטתי לשלוח אותו לוועדה. לשמחתי הוא התקבל. השיר הצליח גם מחוץ לפסטיבל, הוצג במצעד הפזמונים של הגל הקל והגיע למקום הרביעי. התלהבתי מאוד מההישג העצום לשיר ילדים". 


שיר בחדר האוכל 


ב־14 בדצמבר התקיים פסטיבל שירי הילדים השני בהנחיית גדי יגיל. "זו הייתה חוויה יוצאת מן הכלל", הוא נזכר. "הרבה שובבות נעורים והומור. זכורה לי הספונטניות שבה הצטרפתי ליפה ירקוני בביצוע השיר 'אן דן דינו'". מלבד ירקוני, שהגיעה למקום הראשון, השתתפו בפסטיבל גם רבקה זהר, ציפי שביט, אבי טולדנו, שולה חן, מייק בורשטיין, עדנה לב ודודו דותן. "אחרי ההצלחה הסנסציונית של הפסטיבל הראשון, קיבלו 700 שירים לפסטיבל השני ומאות הורים רצו שהילדים שלהם ישתתפו", משחזר שמעון כהן. 

"ישבתי בחדר האוכל בקיבוץ וחשבתי שהגיע הזמן לשלוח שיר לוועדת הפסטיבל", מגלה שייקה פייקוב, שכתב והלחין את השיר הזוכה. "בדרך לחדר זמזמתי את 'אן דן די נו, סוף על הקטינו'. עד שהגעתי לפסנתר כבר היה כל השיר בראשי, מילים ולחן". "יפה ירקוני התעקשה לשיר עם מקהלת ילדים", מגלה כהן. "לחזרה הראשונה היא באה במכנסיים קצרים. 'השתגעת?' אמרתי לה, 'הילדים רוצים לראות את הזמרים האהובים עליהם כשהם מהודרים ומגונדרים ולא בלבוש רגיל'. בפעם הבאה היא כבר באה בשמלה מפוארת וקיבלו אותה כמו מלכה". 

במקום השני זכה השיר "גלי", שכתב אהוד מנור לבתו הקטנה והלחין קובי אשרת. רבקה זהר ביצעה את השיר, אך מי שגנב את ההצגה היה נועם קניאל בן ה־8, בנו של המלחין אלי קניאל. "כשנועם פתח את הפה ושר, נדהמתי", אומר כהן. "לבחון אותו היה תענוג לא רגיל". "כשהגעתי, נשארו רק שני שירים, אחד קצבי ואחד שקט", מספר קניאל. "אף אחד לא רצה לבצע את 'גלי', כי הוא לא היה שיר פסטיבלי אלא בלדה יפהפייה עם מלודיות ארוכות וטונים ארוכים. הרגשתי שזה השיר בשבילי. אני זוכר את הפעם הראשונה שביצעתי את השיר בחזרה הגנרלית. קהל של כ־40 עובדים נעצר מעיסוקיו, הביט בי, וכשסיימתי לשיר מחאו לי כפיים. מאז בכל פעם ששרתי בפסטיבל את השיר, הקהל לא נתן לי לרדת מהבמה. אבל לא שמתי לזה לב, כי הייתה ילדה חמודה בפסטיבל שחשבתי עליה יותר מאשר על השיר. כששמעון כהן נכנס לחדר האומנים וסיפר שזכיתי במקום השני לא התייחסתי, כי בדיוק דיברתי איתה". 

בזכות הביצוע של קניאל, ביקש ממנו חיים סבן להקליט את השיר לאלבום הפסטיבל. "הייתי הילד היחיד ששר באלבום של הגדולים", הוא אומר בגאווה. לאחר הפסטיבל הפך קניאל לכוכב עם להיטים כ"אמא שלי" ו"יש עיר". בהמשך עבר לצרפת, שם הוא מתגורר עד היום ועוסק בהלחנה ובהפקת מוזיקה לסרטים ולסדרות, בין היתר לסדרת "פאוור ריינג'רס".

השיר שהגיע למקום השלישי היה "דודה סמנטה" (מילים: יורם טהרלב, לחן: מרטין מוסקוביץ'), שביצעה ציפי שביט. השיר "איזה יום שמח", שביצעה שולה חן, אומנם לא הצליח להתברג בשלישייה הראשונה, אבל הפך ללהיט. "הוא התפרסם ברמה כזו שלא רבים יודעים שאני המבצעת הראשונה שלו", טוענת שולה חן. 


לא רואים את הרווח 


השיר הזוכה בפסטיבל שירי הילדים השלישי שנערך ב־3 בדצמבר 1972 היה "בואו נשיר" (מילים: זרובבלה ששונקין, לחן: יאיר מילר), שביצעו עדנה לב והילד איתן גור, שלימים הפך לשדרן רדיו מיתולוגי והלך לעולמו לפני כשנה.  "הפסטיבל התקיים בהיכל הספורט בתל אביב באותו יום שבו אחי התחתן בחיפה", מספרת עדנה לב. "כדי שאספיק לחתונה, חיכתה לי מונית מחוץ לאולם. בדרך החוצה, אחרי שסיימתי לשיר, עצר אותי המנהל שלי מיקי פלד. הוא אמר שזכיתי ואני צריכה לחזור. התקשרתי לאמא שלי, אמרתי שאני מתעכבת ועליתי לשיר שוב את השיר הזוכה. אחי וחברתו חיכו עד שאגיע ורק אז ערכו את החופה". 

"אברא קדברא" (מילים: לאה לופנפלד, לחן: משה וילנסקי), שביצעה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, הגיע למקום השני, ו"חג יובל" (מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב), שביצע אבי טולדנו, הגיע למקום השלישי. "השיר נכתב ליום הולדתה ה־25 של המדינה", מספר ברק. "אומנם רק מחצית היובל, אך כיוונתי לכך שיישאר גם לחג היובל של ארצנו".

להיטים נוספים שנכללו בו ושרדו את מבחן הזמן הם "אחותי הקטנה", שביצעה יפה ירקוני, "מפרשי זהב" ("שלושה תרנים לאונייה"), שביצע לואיג'י, ו"רולי רול" של עפרה פוקס. מי שביצע את השיר כילד היה משה דץ. "כילד ההשתתפות בפסטיבל הייתה עבורי כמו לזכות בלוטו", מספר דץ. "השתתפתי פעמיים ברציפות, שנה אחרי שנה. זה היה פיצוץ לאגו ונתן לי כוח להתמודד עם החיים. דרך אגב, ההורים שלי היו נגד. אמי הייתה עקרת בית ואבי אינסטלטור, והם היו מבוהלים מזה שאני נמשך לבמה. בשבילם תל אביב הייתה רחוקה ומפחידה ביחס לחיפה".
1973 הייתה שנה משמעותית לפסטיבל, לא רק משום שהוא בוטל באותה שנה בגלל מלחמת יום הכיפורים. בשנה זו מירי זכרוני, חיים סבן, יהודה טלית וראובן גרוס עזבו את הפקת הפסטיבל. אבשלום רובין, מנכ"ל חברת התקליטים ישראדיסק, רכש את חלקם. 

יפה ירקוני בפסטיבל שירי ילדים (צילום: באדיבות משפחת ירקוני)יפה ירקוני בפסטיבל שירי ילדים (צילום: באדיבות משפחת ירקוני)


"העבודה הרבה שהשקעתי בהפקת הפסטיבל לא הצדיקה את התמורה הכספית שקיבלתי", מסבירה זכרוני. "גם חיים ויהודה יצאו כי לא ראו רווח. נשארו ראובן גרוס ואלכס ברנע, שעבדו באותו משרד".  פסטיבל שירי הילדים הרביעי התקיים בפסח 1974. "שרה שרה שיר שמח" (מילים: אבי קורן, לחן: יאיר מילר) בביצוע שלישיית אף אוזן גרון הגיע למקום הראשון. "מול הדירה שבה גרתי פעל גן ילדים. סיפרתי לברכה הגננת על השיר שאני רוצה לשלוח לפסטיבל ושאלתי אם היא מוכנה שאלמד את הילדים את השיר. היא הסכימה", מספר מילר. "ישבתי ליד הפסנתר כשכל הילדים היו סביבי ולימדתי אותם את המילים. הם קיבלו את השיר בהתלהבות. ביקשתי מוועדת הפסטיבל שדודו דותן יבצע אותו, אך הוועדה קבעה אחרת, וזה היה פשוט נפלא".

במקום השני זכה השיר "לאסי שובי הביתה" (מילים: אבי וולף, לחן: נורית הירש), שביצעה עדנה לב. המקום השלישי היה שייך לצמד היוצרים דודו ברק ושייקה פייקוב עם ביצועה של שלישיית שוקולד מנטה מסטיק לשירם "חגיגת אביב". להיט נוסף ששרד מאותו פסטיבל היה "מי ראה את באני", שביצעו תיקי דיין ומתי כספי.


שעת צרות כלכליות 


בדצמבר 1974 חזר הפסטיבל למתכונת חנוכה. צביקה כגן, שהצטרף באותה שנה להפקה, מספר: "עד שהגעתי היו מוציאים את התקליט של הפסטיבל כשבועיים־שלושה אחרי שהוא היה מסתיים. אני הצעתי להוציא את התקליט יחד עם הפסטיבל. הרעיון השתלם יותר כלכלית". 
"לאבשלום רובין הייתה אישיות דומיננטית", מספר מנצח התזמורת אלדד שרים. "הוא נתן לי לנהל מוזיקלית את הפסטיבל ולכתוב מוזיקה, אבל כשהחלו הצרות הכספיות שלו, הוא השתנה, החל לריב, לצעוק ולקלל את כולם. למרבה המזל נהניתי לעבוד על המוזיקה, היו עיבודים טובים, תזמורת טובה ושירים יפים". 

השיר שזכה במקום הראשון היה "שובב עם לב זהב" (מילים: תמר פרימור, לחן: יאיר מילר), שביצע ששי קשת. "הלחנתי את השיר כבר ב־1965", מגלה מילר. "השמעתי לזרובבלה ששונקין את הלחן, והיא כתבה טקסט. ועדת הפסטיבל אהבה את הלחן אבל לא רצתה את הטקסט. ביקשתי מזרובבלה לשנות את המילים. היא סירבה. עם זאת, היא הסכימה שאפנה לתמר פרימור. השיר התקבל בצורה מדהימה בביצוע יוצא מן הכלל של ששי קשת ואחר כך בוצע על ידי זמרים רבים, כולל שלמה ארצי". 

"זה היה להיט היסטרי", מוסיף ששי קשת, "בהופעות שלי הקהל לא נתן לי לרדת מהבמה בלי לשיר אותו".  במקום השני זכה השיר "חתול ועכבר" (מילים: סמדר שיר, לחן: איתן מסורי) שביצעה דליה פרידלנד, ולמקום השלישי הגיע "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים?", אחד השירים הראשונים שכתב והלחין עוזי חיטמן. מבצעיו היו דודו זכאי ("הרגשתי שהשיר הזה יהפוך ללהיט מהרגע הראשון ששמעתי אותו") והילד דוד נחייסי בן ה־9, שלימים הפך לדוד ד'אור. 

"מהרגע הראשון שדוד הגיע לאודישן הרגשנו בכישרון העצום", מציין כגן. "יום אחרי שידור הפסטיבל כולם הכירו אותי", סיפר לי ד'אור בראיון שקיימתי עמו ל"מעריב" ביולי 2019. "אמא שלי דחפה אותי ללכת לפסטיבל, כי היא רצתה שאכיר בכישורי השירה שלי. אני בכלל לא האמנתי שאתקבל".



המנחה של הפסטיבל השישי שהתקיים בדצמבר 1975 בתיאטרון הבימה היה דן כנר. לפסטיבל זה הצטרף גם הבמאי צדי צרפתי. עדנה גורן, אילנה רובינא, האחים והאחיות, עוזי פוקס, מירי אלוני, דודו זכאי וחיים ומירי אלגרנטי היו חלק מהמשתתפים. "סעודה של הדובה" (מילים: רותי ספרוני, לחן: חיים אלגרנטי) זכה במקום הראשון. למקום השני הגיע "שוקי התוכי" (מילים ולחן: גידי קורן), שביצעה להקת האחים והאחיות, והשיר שזכה במקום השלישי היה "יום הילד" (מילים: אילן גולדהירש, לחן: יאיר מילר) שביצע דודו זכאי.

בפסטיבל שירי הילדים השישי הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה שבה יצא במקביל גם תקליט שכלל את ביצועי הילדים. "הוא לא נמכר טוב יותר, אז הפסקנו עם זה", אומר כגן. ממשיכים ל־1976, לפסטיבל שירי הילדים השביעי. המנחים דליה פרידלנד ואלי גורנשטיין הכריזו על הזוכים: "שובי דובי", שכתב והלחין גידי קורן וביצעה להקת האחים והאחיות. "השיר נכתב בהשראת שירים אמריקאיים, שבהם להקת הליווי שרה ברקע 'שובי דובי'", מספר קורן. "הלבשנו את מוני ארנון, חבר האחים והאחיות, כדוב. בבית השלישי הוא לקח מזיקו גרציאני את שרביט הניצוח וניצח על התזמורת. הילדים השתוללו מהתלהבות".

במקום השני זכה השיר "סיבה למסיבה" (מילים: לאה לופנפלד, לחן: שמוליק צ'יזיק). לצד אלי גורנשטיין ביצעו את השיר הילדים לימור דהן ומומי לוי. למקום השלישי הגיע "אבגדה" (מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר רוזנבלום), שביצעה ציפי שביט. השיר "את שואלת אותי", שביצע חנן יובל, גילה ילדת פלא מבטיחה בשם גיתית שובל, שהשתתפה מאז במספר פסטיבלים והוציאה אלבומי סולו. 


ניצחה את מלכת הילדים 


אחת מילדות הפלא הזכורות ביותר התגלתה בפסטיבל השמיני ב־1977. "מהרגע שצפיתי בפסטיבל לראשונה בגיל 3 רציתי להשתתף בו", מספרת לילך גליקסמן, כיום מורה מרמת גן. "בגיל 5 וחצי ההורים לקחו אותי לאודישנים ועברתי. עשיתי את הדבר שאני הכי אוהבת: להופיע ולשיר. זכיתי במקום שני עם 'מר אפצ'י', והקריירה שלי התגלגלה הלאה ופרצה".

במקום הראשון באותו פסטיבל זכה השיר "היפו היפי" (מילים: לאה לופנפלד, לחן: קובי אשרת), שביצע מייק בורשטיין, שעד היום מתרגש כשהוא מדבר על הפסטיבל. "אני האומן היחיד שזכה בפסטיבל שלוש פעמים עם 'היפו היפי', 'שולם ברוגז' ו'שלום על העולם', וזו באמת הייתה חגיגה גדולה", הוא אומר.

פסטיבל זה, יותר מקודמיו, היה רווי להיטי ענק: "לארצי יש יום הולדת", ששר אלי גורנשטיין; "עפיפון" שביצע שלמה יידוב; "מי המנטה, מי המסטיק, מי השוקולד?", שביצעה שלישיית שוקולד מנטה מסטיק; "הלילות הקסומים", ששרה נורית גלרון; "רציתי שתדע" (הידוע גם כ"אלוהים שלי"), שביצע עוזי חיטמן; "לא רוצה לישון", ששרה ג'וזי כץ; ו"שיר הרכבת", שביצעה להקת האחים והאחיות.



"לפסטיבל הזה יועד השיר 'אבאניבי', שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש", מגלה כגן, "אבל רגע לפני שהחלטנו אם לשלב אותו בפסטיבל, נורית משכה את השיר והעבירה אותו לפסטיבל הזמר והפזמון. משם הוא עבר לאירוויזיון וזכה". גם בפסטיבל הילדים התשיעי ב־1978 התגלתה ילדת פלא. בדומה לגליקסמן, גם מרינה פיינגולד הפכה לכוכבת לאחר שהשתתפה בו. היא זכתה במקום הראשון עם השיר "ילדיסקו" (מילים: אליעוז רבין, לחן: רוני וייס). "שרי הייתה מצוינת, אבל מי שבאמת הלהיבה את הקהל ונצרבה בתודעה מהפסטיבל הזה הייתה מרינה", אומר כגן.
"הייתי רק בת 8 כשהלכתי לאודישנים בתל אביב בלי לספר להורים שלי", מגלה פיינגולד. "שרתי בבחינה את 'היפו היפי' של מייק בורשטיין. לא רק שהתקבלתי, גם קיבלתי את 'ילדיסקו', שיר מורכב שהמפיקים חיפשו במשך זמן רב את הילד שישיר אותו. אחרי שהפסטיבל הוקרן בטלוויזיה, לא יכולתי ללכת ברחוב. ילדות ניסו לחקות את התסרוקת שלי, היו מעריצים שטלפנו אלינו הביתה".

כגן מספר כי השיר היה רעיון שלו: "חשבתי להציע לשרי, שזכתה לכינוי 'מלכת הדיסקו', לבצע שיר דיסקו לילדים. משחק המילים הוליד את הביטוי 'ילדיסקו'".  "מרינה כל כך התאימה לאנרגיות ולווייב שלי על הבמה", אומרת שרי, "אבל אף אחד לא באמת חשב שהשיר יזכה ויהפוך להצלחה. הוא אפילו ניצח את השיר של מלכת הילדים הבלתי מעורערת ציפי שביט".

שביט הסתפקה במקום השני עם "ברבאבא" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש). "ברבאבא היה שיר מפתיע עבורי", מספרת שביט. "יורם טהרלב סיפר לי על בובה חמודה שלא הכרתי בשם 'ברבאבא' ואמר שכתב עליה שיר לפסטיבל. חשבתי שזה שיר ילדים מקסים, אבל לרגע לא חשבתי שהוא יהיה שיר חוצה גילים. כשהוא הגיע למקום השני, הייתי מאוכזבת בצורה בלתי רגילה כי הקהל מאוד אהב אותו". 

הילדה שביצעה את "ברבאבא" הייתה שירי גליקסמן, אחותה בת ה־3 וחצי של לילך גליקסמן. לילך עצמה השתתפה בפסטיבל כאומנית אורחת, וביצעה את "הבובה פסטי", שיר שכתב והלחין גידי קורן לבקשת אבשלום רובין במיוחד לציון עשור לפסטיבל.  "כל השנה חיכינו לחנוכה בשביל הפסטיבל, זה היה הדבר הכי קרוב לברודווי עבורנו", מוסיפה שביט. "מי שהשתתף בפסטיבל היה הכי אין והכי חלק מעולם הבידור. היינו שרים ארבע פעמים ביום את השיר שלנו בחי, בלי פלייבק. השירים מהפסטיבל היו נכס ועד היום שרדו. כולם שרו את 'אלוהים שלי' של עוזי חיטמן, כולם שרו 'ברבאבא', כולם ידעו בעל פה את 'אין לי כסף' של גידי גוב. זה היה פנטסטי".

במקום השלישי בפסטיבל זכה השיר "דונלד דק" (מילים: יורם טהרלב, לחן: קובי אשרת), שביצע מייק בורשטיין, אבל שיר אחר שהצליח יותר במבחן הזמן הוא "טוליק" שביצע אושיק לוי. "רמה סמסונוב כתבה את השיר בהשראת מקרה שקרה לתובל גבירצמן, הוא טוליק", מספר אושיק לוי. "זה סיפור עצוב, כי טוליק נהרג במלחמת לבנון כגיבור ישראל".


התבלינים לשיר הזוכה


בפסטיבל שירי הילדים העשירי ב־1979 הגיע "שולם ברוגז", שהלחין אבי טולדנו (מילים: אילן גולדהירש), למקום הראשון. "לאחר לא מעט השתתפויות בפסטיבל, מצאתי את התבלינים לשיר הזוכה, לכן הגעתי בפסטיבלים למקומות הראשונים", טוען טולדנו. "כיוצר, ניסיתי לכוון במיוחד לילדים".

"אמת או חובה" (מילים: שמרית אור, לחן: קובי אשרת), שביצעה ריקי גל, הגיע למקום השני, ובמקום השלישי זכה השיר "ילד פלא" (מילים: לוין קיפניס, לחן: קובי אשרת), שביצעו לסירוגין יגאל בשן והילדה ג'ני בלום, לימים שדרנית רדיוס 100FM. כעבור שנה, בפסטיבל ה־11, כיכב השיר "עודני ילד" (מילים: עדנה פלג, לחן: נמרוד טנא), שביצעו לסירוגין להקת הכל עובר חביבי והילד ליאור אלבו, שעד היום עוסק במוזיקה, כותב ומלחין. "הייתה התרגשות גדולה מההשתתפות בפסטיבל, כי היה לו אז מעמד מאוד חשוב", אומרת שלומית אהרון מלהקת הכל עובר חביבי. "כששמענו את 'עודני ילד', הרגשנו שיש לו פוטנציאל. לימים סגרתי מעגל עם ליאור אלבו, כשכתב שירים לאלבום שהוצאתי. זה היה מרגש".
"המשפחה שלי" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש), שביצע שלמה ניצן, הגיע למקום השני, ולשלישי הגיע "איפה את עכשיו?", שכתב והלחין גידי קורן וביצעו יגאל בשן ולהקת חטיף. 



אחד השירים הידועים מהפסטיבל הגיע בשנתו ה־12 ב־1981: "אמא", שכתב והלחין שייקה פייקוב וביצעו לסירוגין שולה חן והילד רונן בהונקר, שהתגורר אז בדימונה. "במתנ"ס בדימונה עבדה שלומית שומרון, שאחיה התגורר בשכנות לשייקה פייקוב", הוא מספר. "היא שמעה אותי שר ואמרה להוריי שהיא רוצה לשלוח הקלטה שלי לשייקה. ההורים הקליטו אותי והעבירו את ההקלטה לשלומית". 

"הקשבתי להקלטה וחשבתי שהשירה של הילד ראויה ביותר", משחזר פייקוב. "אמא של רונן יזמה את העתקת מקום מגורי המשפחה לנתניה, כדי שאוכל לטפח את כישרונו של הילד. לימים פנה אליי אבשלום רובין וביקש שיר לפסטיבל ילדים שרצה להפיק בארצות הברית. בהשראת הקשר הקרוב בין רונן לאמו כתבתי את השיר 'אמא'. בסופו של דבר הפרויקט בארצות הברית לא התרומם משיקולים כספיים, וכך הגענו לפסטיבל בארץ". 

"בהתחלה אף אחד ממשתתפי הפסטיבל לא רצה את השיר", מגלה בהונקר. מי שזכתה בו מן ההפקר הייתה הזמרת שולה חן. "באותה תקופה נפצעתי בהפקה של המחזמר 'ברנשים וחלומות' ולכן דחיתי את הפגישה שבה הייתי אמורה לבחור את השיר שאבצע בפסטיבל", מספרת חן. "מכיוון שדחיתי ודחיתי - לא נשארו לי שירים למעט אחד, שאף אחד לא רצה לבצע. ביקשתי מבעלי אבי קורן להקשיב לו. הוא האזין ואמר: 'אין לאף אחד שכל - זה השיר הזוכה', וכך היה".

כעבור שנה השתתף השיר בפסטיבל שירים בינלאומי בסיאול, והגרסה באנגלית ששר בהונקר זיכתה את יוצריו בפרס הבילבורד. 
מלבד "אמא" היו בפסטיבל שורה של להיטים: "הסבון בכה מאוד", שביצע צביקה פיק והגיע למקום השני, "עוד ילדה יפה" של תיסלם, שהגיע למקום השלישי, וגם "תנו לגדול בשקט", שביצע גידי גוב, "אבל, חבל", שביצעה ירדנה ארזי, ו"מסיבה של סמבה", שביצעה להקת הכל עובר חביבי.

בפסטיבל שירי הילדים מספר 13 שהתקיים ב־1982 זכה השיר "שלום על העולם" (מילים: ניסן פרידמן, לחן: איתן מסורי), שביצע מייק בורשטיין. במקום השני זכה "שיר לשכונה" (מילים: ענת שרתוק־שרים, לחן: ג'קי מייקה) של להקת קסם, ובמקום השלישי זכה "חורף" שביצע גידי גוב. 
ממשיכים ל־1983 עם שלושה להיטים שזכו בשלושת המקומות הראשונים: "ביחד" (מילים: ענת שרתוק־שרים, לחן: אבי טולדנו), שביצע אבי טולדנו. "הופה היי" (מילים ולחן: יגאל בשן), שהפך לשיר הפתיחה של תוכנית הטלוויזיה הפופולרית באותו השם. ו"הזמר" (מילים: ניסן פרידמן, לחן: עמוס ברזל), שביצעה ירדנה ארזי.



באותו פסטיבל השתתפה הילדה מיכל ינאי, ששרה לסירוגין עם להקת קסם את השיר "אתה לא לבד". "היה משטר מאוד נוקשה כלפינו הילדים", היא מתארת. "אסור היה לנו לדבר אחד עם השני כדי שלא נצטרד, היינו צריכים להחליף בתכיפות את הבגדים כדי שלא נלכלך, אסור היה לנו להתקרב לאומנים המבוגרים ובגדול לא לנשום. ולמרות זאת, הצלחנו ליהנות, וזו זכורה לי כחוויה נהדרת".


שלולית על הרצפה 


פסטיבל מספר 15 התקיים ב־1984 והציב בשלושת המקומות הראשונים את "לא נעצור" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש) בביצועה של ירדנה ארזי, "אין לי כסף" (מילים: אהוד מנור, לחן: אריאל זילבר), שביצע גידי גוב, ו"לאהוב כמו גדול" (מילים: לאה לופנפלד, לחן: רונית רונלד) בביצועו של חיים משה. 

בספר "על הדבש ועל העוקץ", המגולל את סיפור חייה של נעמי שמר, מצוטטת רבקה מיכאלי כשהיא מספרת אנקדוטה על השתתפותה של נעמי שמר כזמרת אורחת בפסטיבל הזה. "בחלק הראשון היא הייתה נערכת, מסתדרת ואפילו חפפה ראש", סיפרה מיכאלי, "ובאחת ההופעות השאירה שלולית על הרצפה, יצאה מחדרה, וחיפשה עובד במה שיבוא לספוג את המים. הגיעה לאחד שהיה לבוש סרבל לבן, שנראה לה כמו עובד ניקיון ושאלה אם הוא יכול לנקות את החדר. זה היה הזמר חיים משה, לבוש בבגד ההופעה שלו. נעמי הייתה נבוכה מאוד כשנודע לה מיהו עובד הניקיון הזה, וכפיצוי כתבה לחיים משה שיר - 'מערת עדולם'".

1985 הגיעה ואיתה הפסטיבל ה־16 עם השירים הזוכים: "שובי הרמוניקה" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש), שביצעה ירדנה ארזי, "ילדים טובים, ילדים רעים" (מילים: אהוד מנור, לחן: יהודית רביץ), שביצעה יהודית רביץ, ו"עם כל החבר'ה" (מילים: אהוד מנור, לחן: אילן וירצברג), שביצע גידי גוב. גילי נתנאל, לימים חלק מהצמד גילי וגלית שייצג את ישראל באירוויזיון 1989, התגלה בפסטיבל זה. 

אחרי שב־1986 לא נערך פסטיבל, התקיים בדצמבר 1987 הפסטיבל האחרון. השיר "בוא נחזור הביתה בשלום" (מילים ולחן: עוזי חיטמן) בביצוע שלישיית הופה היי זכה במקום הראשון. למקום השני הגיע "אני אוהב אותך, יפה שלי" (מילים ולחן: יגאל בשן ועוזי חיטמן), שביצע יגאל בשן, ובמקום השלישי "זירו נפל מעץ גבוה" (מילים: אורלי זילברשץ, לחן: להקת משינה), שביצעה להקת משינה.

אבל דעיכתו של הפסטיבל התחילה עוד קודם לכן. בסוף שנות ה־70 התקיימו במקביל תחרות השירוויזיון ופסטיזמר, וב־1981 נולד הפסטיגל ביוזמתו של האמרגן מיקי פלד.  "כשמיקי פלד נכנס לתמונה עם הפסטיגל, הוא מוטט את פסטיבלי הילדים למיניהם", מסבירה זכרוני. "בפסטיגל היו פלייבקים מלאים ולא היה צורך לבזבז הון עתק על תזמורת חיה", מוסיף כגן. 

"חבל שהעשייה כיום היא יותר מדי מסחרית", מעיר כהן, "אבל עם אופנה ועם הצלחה לא מתווכחים". "הפסטיגל הוא כבר לא שירי ילדים", אומר גידי קורן. "גם הילדות השתנתה. כיום ילדים בני 7 ו־8 הם לא הילדים של פעם מבחינת הטעם המוזיקלי". "בפסטיבל שמו דגש על השירים ופחות על השואו", אומר דודו זכאי. "זו הסיבה שלא תמצא כיום בפסטיגל שירים שנשארים לאורך שנים".  ורבקה מיכאלי מוסיפה: "הפסטיבל היה תמים ומוזיקלי מאוד, עם שאיפות אומנותיות ומסרים חינוכיים. כיום הפסטיגל פונה לילדים שעשויים אחרת". בשנים 2008־2009 נעשה ניסיון לחדש את פסטיבל שירי הילדים במתכונתו המקורית, אך הוא שוב נכנע למתחרהו הנצחי. והפסטיגל, גם אם שונה במבנהו מהפסטיבל, הרי שהוא מנסה לשמר במובן מסוים את אותה רוח מוזיקלית שהחלה בישראל בשנת 1970. 