כשבן-אב"י מזכיר את ילדיו, אני תוהה באיזה מצע מוזיקלי רופדה ילדותו. "גדלתי על 'הופה היי'", הוא יורה מהמותן ומצדיע ליגאל בשן ולעוזי חיטמן מנוחתם עדן וליונתן מילר יבדל"א, שלושת מופלאי ההרכב המיתולוגי. "שירי 'הכבש השישה עשר' היו ברקע וכמובן, שירי הילדים של אריק איינשטיין".
כמה פרטים על בעל הדבר. בתעודות הוא נקרא רוזנבאום. בשם הבמה שלו בן-אב"י הוא מנציח את אביו שנפטר ממחלה בהיותו בן שנתיים. הוא גדל בכפר-פינס, שם לדבריו עם ביישנותו לא היה הזמיר המשפחתי. יותר ניגן, תופים, גיטרה וגם קלידים ומפוחית. עם הזמן פנה אף להלחנה. בגיל 20 נשא לאשה את שלומית ולהם שישה ילדים. הם חיים במושב הזורעים ליד הכנרת, שם הוא מלמד גמרא ותנ"ך בישיבה התיכונית שבמקום.
שותפו ליצירה, צור ארליך, 47, אב לשלוש בנות, הוא משורר ועיתונאי, משנה לעורך כתב העת "השילוח" ומזה שנים רבות הוא מפרסם שיר שבועי מחורז בעקבת נתן אלתרמן בעיתון "מקור ראשון". באלבום "ירח פרח וחליל" הוא מממש משאלת-לב ותיקה שלו להגיע לכך ששיריו יולחנו.
"אני מקווה שבאלבום שלנו אנחנו נותנים לילדים משהו שמגביה אותם קצת מעל האופק היום-יומי שלהם מבחינת אוצר המילים והמידע המועבר אליהם", אומר ארליך. "זאת, בצורה מחויכת, אפילו מצחיקה. אם אני מציין את רמת האלבום שלנו, לא אומר שכל מה שנוצר היום לילדים רדוד ויש דברים נחמדים כמו 'סבא טוביה' של טוביה צפיר ו'בגן של דודו' של דודו פישר, אבל נעשים דברים רבים לילדים שמשוועים לרמה גבוהה יותר".
בן-אב"י העמיס על עצמו את כל ההפקה, כולל השקעה עצמית בסך מעל 100,00 שקל (!) עם צ'ופר חינני לילדים, צרכני האלבום ולמשפחותיהם - מילות השירים מובאות בכעין לוח-שנה לא מתוארך, שבו כל אחד יכול לציין תאריכים כלבבו. באלבום ובלוח בעיצובה הגרפי המוקפד של שירית כהן גונבים את ההצגה איוריו המקסימים של אלחנן בן-אורי. משוחרר מלתלות תקוות בחברת תקליטים, בן-אב"י פועל כחברת הפקות עצמאית ובמקום לפנות לגיוס המונים, כמקובל בשנים האחרונות, הוא פתח עמוד באתר שלו לגיוס אוהבים, כדבריו.
התרעות פיקוד העורף