לבד מקולה הייחודי והופעתה הנאה של אופק, מתלווה אליה פרט שכמותו אי אפשר לשייך לשום זמרת אחרת: היא אלופת הארץ הראשונה לנערות בגלישת רוח, שחצתה את הקווים מהספורט אל במת הזמר. אם זה מזכיר למי מכם את מי שהיה לפני שנים רבות אלוף הנוער בקפיצה לגובה והפך לזמר אגדי, לא נופתע.
אופק, 23, גדלה בכפר-יונה כבתם של יעל וחיים, מורים לספורט, כשהאם עברה להיות קוצ'רית. שורשיה נעים על ציר מרוקו-רומניה. "לימודים משכו אותי פחות", היא מודה. "העדפתי את הים עם כל החופש שבו עד שאיבדתי את התשוקה לגלוש. כשהבנתי כמה כוחות-נפש השקעתי בעניין, ויתרתי ומצאתי במוזיקה נחמה".
בצבא שירתה אופק בלהקת חיל התקשוב. "זה נראה היה לי חשוב להתפתחות שלי בתוך עולם המוזיקה ולא חיפשתי את הפרסום", היא טוענת. "אפילו הייתי מפקדת הלהקה".
לאחר השחרור הופיעה אופק ב"דה וויס" והותירה שם את ה"שופטת" נסרין קדרי פעורת פה בביצוע מקסים ללהיטה "לומדת ללכת". עם זאת, הייתה שם בנבחרת של שלומי שבת ויובל דיין. "היא מזכירה את לאה", התפעל שבת איך שבשירתה הזכירה לו אופק את אחותו, לאה.
*
וזה דבר אבי אוחיון ("דרך השלום"), מנהלה האמנותי (יחד עם מתן דרור) מטעם "ארומה מיוזיק": "כשמתן ואני פגשנו את אופק, ממש התרגשנו וכששמענו אותה, הקול השרוט שלה עשה לנו צמרמורת במובן הטוב של המילה. יש בה קצת מלאה שבת, קצת מקרולינה ועוד דברים טובים שכולם מתרכזים בזמרת אחת, רוקיסטית שמסלסלת ובנוסף לכל היא גם אישיות מגניבה".