הפזמונאי אבי קורן, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, היה מסוג האנשים שכולם אהבו. לצד היותו אבן דרך בתרבות הישראלית, ומי שסלל את הדרך לכמה מהאמנים הבולטים בישראל, הוא היה גם שדרן רדיו ובשנים האחרונות בעל טור קבוע ב“מעריב”.

הוא נולד בשם אבינועם קליינמן ברמת גן בשנת 1945, בן לאם צברית, דור שמיני בארץ, ואב יליד פולין. אל אהבתו הראשונה, הזמר העברי, התוודע כבר בגיל 4, בזכות דודתו. “דודה אסתר נורא אהבה שירי ארץ ישראל. היא שרה לי את השיר ‘בת שבע’. זה קסם לי מאוד וזה זיכרון ילדות שחקוק בי”, סיפר לי באחד הראיונות שקיימתי עמו.

כששאלתי אותו מתי ידע שירצה לעלות על במה, ענה: “אני לא זוכר מתי לא רציתי, אבל בכיתה ו’ הייתי אצל הדודים שלי בכפר ורבורג, ולהקת הנח”ל באה להופיע בכפר עם נחמה הנדל ואיתמר כהן. כשראיתי אותם שרים – נפלתי. לא האמנתי שיש דברים כאלה מקסימים. מאותו הרגע החלטתי שאני רוצה להיות בלהקה הזו כשאהיה גדול”.

לכל טוריו של אבי קורן במעריב

אבי קורן ז''ל (צילום: אריאל בשור)אבי קורן ז''ל (צילום: אריאל בשור)

בילדותו למד בבית הספר היסודי “חשמונאים”, ובהמשך בגימנסיה “דביר”. כבר בילדותו החל לשחק בהצגות בתיאטרון הילדים “תילון”. “הכרנו כילדים”, משחזר איש הרדיו והתקשורת מולי שפירא. “אמא שלי הייתה המנהלת האדמיניסטרטיבית של התיאטרון, והוא היה הילד האהוב עליה ביותר, אז היא חיברה בינינו. כבר אז הוא בלט באינטליגנציה, בכישרון ובידע העצום שלו”.

באותה עת כבר גילה את כישרון הכתיבה שלו ונהג לכתוב שירים לעלון בית הספר. “השיר הראשון שכתבתי נקרא ‘כמוך’”, סיפר לי בראיון. “לימים יאיר רוזנבלום הלחין את זה כשהיינו יחד בלהקה צבאית”.

בשנת 1963, עם גיוסו לצה”ל, רצה לשרת בלהקת הנח”ל, אך בשל חוסר תקן והפרופיל הגבוה שהיה לו, גויס לגרעין “יהב” של השומר הצעיר. “אבל אז צלצלו אליי מפיקוד הנח”ל ואמרו לי שאחד החברים בלהקה לא רוצה לחתום בה ושהתפנה מקום”, הוא סיפר באותו ראיון. “אמרתי ‘אוקיי’ והצטרפתי להגשים את החלום. זה היה תענוג ולא היה רגע דל. היינו בטופ של הטופ”.

שולה חן  (צילום: אלי דסה)שולה חן (צילום: אלי דסה)

בתוכנית הבאה של הלהקה, “בפעם השמונה עשרה”, שהועלתה בשנת 1964, קורן כבר הפך למפקד הלהקה, וכך גם בתוכניתה הבאה, “מהנח”ל באהבה”, שבה הכיר את מי שהפכה לאהבת חייו: הזמרת שולה חן. “הרגע הגדול מבחינתי בלהקה ובחיים היה כששולה נבחנה ללהקה”, סיפר. “כשהיא עלתה על הבמה ופתחה את הפה, היה ברור לי ללא כל צל של ספק שזו הולכת להיות אשתי וגם אמרתי את זה לחבר’ה שבחנו לצדי”.

הזוג נישא אחרי מלחמת ששת הימים, ולו שני ילדים, מילי ואיתמר. אחרי כ־30 שנות נישואים הם התגרשו, אך חזרו להיות ביחד ("הגירושים שלנו עלו על שרטון", היה מתלוצץ קורן). “זכיתי לחיות לצד אדם נדיר, מוכשר וטוב לב”, אומרת שולה חן. “אבא וסבא למופת וחבר נאמן שנגע בכל כך הרבה אנשים בשיריו ובכתיבתו הייחודית והאנושית. כמו רבים בתרבות הישראלית, גם אני חייבת לו הרבה. אבי היה יוצר בחסד, עם למעלה מ־500 שירים ומחזות, אבל לרבים מאוד שפגש בדרך היה גם חבר אמיתי. כזה שעליו אפשר תמיד לומר: ‘את אבי אני ממש אוהב!’”.

“זה היה מרגש לראות את מערכת היחסים הזו”, מספר שפירא על הקשר בין קורן לחן. “הם נשארו החברים הכי טובים עד הסוף. זו הייתה אהבה שניצחה כל מכשול”.

ששי קשת (צילום: אסף קליגר)ששי קשת (צילום: אסף קליגר)

“אבי היה הדבק שאיחד את כולנו, את כל משפחת להקת הנח”ל”, מספר ששי קשת, שהשתתף, בין היתר, בתוכנית “מהנח”ל באהבה” בשנת 1966. “הוא היה הגורם המקשר בין העבר לעתיד, ידען חכם שידע את כל הפרטים הפעוטים והגדולים בכל הנוגע להיסטוריה של הלהקה. הבחור הצעיר ויפה התואר שהיה בין המקבלים אותי ללהקה היה כאח גדול בשבילי. ידעתי שתמיד אוכל למצוא אצלו כתף חמה ותומכת. יצירותיו הנפלאות ייזכרו לתמיד”.

הקשר של קורן עם להקת הנח”ל נמשך גם בעשורים הבאים, כשהוא טיפח את הכישרונות שיצאו ממנה וכתב להם שירים. “אבי היה המנטור שלנו בלהקת הנח”ל, ואחד ממפקדיה הבולטים”, מספרת ירדנה ארזי. “אני ממש זוכרת את סיפורי ההווי והמורשת ששמענו ממנו, ודרכם למדנו איזו זכות גדולה זו להיות חברים בלהקה עם ההיסטוריה המפוארת שלה. הייתה בו אהבה עצומה לתרבות, לישראליות, לזמר העברי, והייתה בו מנהיגות טבעית. לימים נפגשנו סביב הפקת המחזמר ‘ברנשים וחלומות’. הוא היה בצוות המקצועי וגם תרגם את השירים לעברית, ואני הייתי אחת המשתתפות. מתוך העבודה המשותפת צמחה גם ידידות אישית, והיו שעות ארוכות של בילויים משותפים גם מחוץ לשעות העבודה. הוא הותיר אחריו עשרות רבות של פרויקטים אמנותיים, שירים, תרגומים ומאמרים”.

ירדנה ארזי (צילום: עידו לביא)ירדנה ארזי (צילום: עידו לביא)

ללהקת הנח”ל ולצוות ההווי שלה כתב קורן שניים מהפזמונים הידועים ביותר המזוהים עם הסולנית אופירה גלוסקא: “שלווה” ו”באביב את תשובי חזרה” (שתורגם מצרפתית). “אבי היה מגדולי הפזמונאים שלנו, נעים הליכות ותמיד נכון לעזור”, מספרת אופירה גלוסקא. “אני לא מאמינה שאני מדברת עליו בלשון עבר”.

“המפגש הראשון שלי עם אבי היה דרך השיר ‘שלווה’ ששרנו בימי להקת הנח”ל”, מספרת גם מירי אלוני. “ברבות השנים הכרנו אישית דרך שולה חן ובהופעות על הבמה. הוא היה כל כך מוכשר, וכזאת נשמה. העברית בשירים שלו נפלאה. הוא בחר בי לשיר את אחד השירים היפים שכתב, ‘בין אלול לתשרי’. הוא היה יוצר מעולה, אדם הומני, צנוע, עם חוש הומור נהדר. ממש אהבתי אותו”.

מירי אלוני (צילום: ינאי יחיאל)מירי אלוני (צילום: ינאי יחיאל)

ידען גדול

במהלך שירותו הצבאי החל קורן לכתוב עם חברו מלהקת הנח”ל, המוזיקאי יאיר רוזנבלום, את פזמונו הראשון שפורסם, “דרך אגב”, שביצע “צמד דרום”. “בכלל לא חשבתי להיות פזמונאי, אבל יאיר רוזנבלום התחיל אז להלחין שירים, והוא הציע שננסה ליצור ביחד: שאני אכתוב מילים והוא יכתוב מנגינות, אז ישבנו וכתבנו וכך נולד השיר הזה”, סיפר לי בראיון העבר. “בגלל שיאיר עבד אז עם ‘צמד דרום’, הוא הציע להם והשיר הוקלט ותפס ברדיו. בעקבות ההצלחה פנו אלינו עוד ועוד אמנים, וכך זה התגלגל”.

עם שחרורו מהלהקה, בשנת 1966, התקבל קורן ל”קול ישראל” והחל לעבוד שם כעורך, מפיק ומגיש מוזיקה קלה. אז גם עברת שמו מ”קליינמן” ל”קורן”. “כל חיי רציתי להיות על הבמה, אבל ברגע שהכרתי את שולה הבנתי שאם אני רוצה לחיות איתה ביחד, אז אין מקום לשניים שיהיו בקדמת הבמה”, סיפר בראיון. “אז ויתרתי (צחק) וזזתי אחורה. בגלל שהאהבה הגדולה שלי הייתה רדיו, החלטתי ללכת לרדיו והתקבלתי”.

בשנת 1968 עבר לגלי צה”ל ושידר בתחנה במשך שנים רבות, כשהוא זכור בעיקר מהתוכנית “ציפורי לילה מארחות”. “הוא היה אחד האנשים הכי מוכשרים שהכרתי. מתרגם בחסד וכותב נהדר”, מספר שפירא. “הגענו ביחד לגלי צה”ל. עד היום אני זוכר את בלוק הנייר הצהוב שעליו היה כותב. היינו נפגשים ב’קפה מילאנו’ ועובדים על התוכניות כשתוך כדי אנחנו מדברים על האהבות שלנו, נוסטלגיה, שאנסונים ושאר דברים. הוא היה חבר קרוב לי, תמיד היינו עושים תחרות: ‘מי ימות קודם: אני או הוא?’. הפסדתי בהתערבות”.

“את השירים היפים של אבי קורן הכרתי עוד כילד”, אומר גם יורם רותם, עורך המוזיקה הראשי של גלי צה”ל. “אבי היה ידען גדול בתחומי התרבות, הבידור והמוזיקה, והוא נהנה לשתף את המאזינים ואותי בידע העצום שלו ובעיקר לפרגן למי שמגיע לו. כנוסטלגיקן אמיתי, אבי תמיד אמר ש’היום הוא כבר מתגעגע לאתמול’. היום, אני כבר מתגעגע אליו”.

שלמה ארצי (צילום: eco99fm)שלמה ארצי (צילום: eco99fm)

לאורך הקריירה שלו יצר קורן, הן כפזמונאי והן כמתרגם, כמה מהקלאסיקות הגדולות בזמר העברי, בהן “בוא הביתה” (שולה חן), “רוח שטות” (יהורם גאון), “בן בלי בית” (אבנר גדסי), “אנחנו לא צריכים” (שלמה ארצי), “כוכבים לא משקרים” (יגאל בשן), “למה למה” (אילן ואילנית) ו”תודה רבה” (ריקי גל).

“אבי קורן הוא לפיד אור במצעד הלפידים של יוצרי הפסקול הישראלי”, מתאר יהורם גאון. “בצעדיי הראשונים הושיט לי יד כשלתקליט שעשיתי בהתרגשות גדולה העניק לי בטוב לבו שיר לדורות בשם ‘רוח שטות’. אבל אין כמו השורות הנצחיות שלו: ‘את הגשם תן רק בעתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים’. בשני משפטים בודדים, בכישרון מיוחד, תמצת הוויה של ארץ שנלחמת על חייה כל העת”.

“אבי היקר כתב לי את אחד היפים בשיריי”, אומר גם שלמה ארצי. “שיר שהפך לנכס צאן ברזל בשירת הארץ . כל חיי הייתי גאה על רגע הכתיבה  הנדיר שבו נכחתי של ‘אנחנו לא צריכים’ ועל האפשרות לשיר את מילות השיר עם הלחן הנפלא לא פחות של שמוליק אימברמן. זה היה נס של שיר שלא נס לחו. אבי היקר יחסר לנו בשנינותו, בחוכמתו ובאישיותו הקורנת”.

“היכרותי עם אבי נמשכה עשרות רבות של שנים”, אומר המלחין אפי נצר. “כתבנו יחד שירים, שהמפורסם בהם הוא השיר ‘למה למה’ שאילן ואילנית הפכו אותו ללהיט גדול. אבי היה איש מתוק, חבר נפלא, משורר אמיתי, מנחה מהשורה הראשונה. זכרו של אבי לא ימוש משדה הזמר העברי לנצח”.

“אבי קורן היה אדם נדיר בצניעותו, בחיוך האינסופי, בחיבוק, בחברות האמיתית בינינו למעלה מ־50 שנה ובתרומתו האדירה לתרבות ארץ ישראל היפה”, מוסיף הזמר יוני נמרי.

יהורם גאון  (צילום: אריאל בשור)יהורם גאון (צילום: אריאל בשור)

איש של מילים

קורן גם ערך ותרגם הצגות ומופעים מוזיקליים רבים, בהם “פדם פדם” (סיפור חייה ושיריה של אדית פיאף), שירי הסרט “חמש חמש”, “ברנשים וחלומות”, “עליסה”, “הלהקות חוזרות”, “נערה ממש אוצר” ו”צלילי המוזיקה”.

“אבי קורן היה איש של מילים, והיה לי הכבוד הגדול לקחת את המילים שלו ולהביא אותן אל הבמה ב’צלילי המוזיקה’ וב’עליסה’”, מספרת השחקנית חני נחמיאס. “עצוב לי לחשוב שהאיש המוכשר הזה לא איתנו יותר. המילים היו הכוח שלו. לי באופן אישי הוא נתן מילים ברגעים קשים. כשבעלי הראשון הלך לעולמו וחיפשתי משפט לכתוב על המצבה, פניתי לאבי קורן כי ידעתי שהוא יידע למצוא לי את המשפט שיסמל מה היה בעלי בשבילי”.

חני נחמיאס  (צילום: ניר קידר)חני נחמיאס (צילום: ניר קידר)

בחמש השנים האחרונות שימש קורן כעורך מוזיקלי ברדיו 103fm (“שבת עברית”) ופרסם טור קבוע ב"מעריב המוסף" מדי שישי. “אבי קורן היה אחד האנשים הכי מוכשרים בארץ”, מספרת חברתו חוה אלברשטיין. “העבודות שהשאיר אחריו מגלות רק חלק קטן ממה שיכול היה לעשות. פזמונאי, מתרגם נפלא, איש תקשורת נעים וחכם. בשנים האחרונות, כשגיליתי את הטור שלו ב’מעריב’, הייתי מחכה ליום שישי כדי שאוכל לקרוא ומיד להעביר לכל ידידיי. כל כך עצוב, כל כך חבל”.

"אבי, להקת הנח"ל, יושר, חום, נבונות", אומר שלום חנוך. "שולה, קשר, ותמיד חיוך כזה, כי בפעם הקודמת, כשנפגשנו, הוא רק אמר: 'אבי קורן' – ואמר הכל".

“קשה לי לדבר על אבי”, מסכמת חברתו נעמי פולני. “אין לנו לקראת מי לצאת בבוקר לשמוח ולקבל את פניו. נוכחותו שימחה כל אדם. זו אבדה ענקית לכולנו”. ד