דומה שכל ילד וילדה שגדלו והתחנכו במדינת ישראל יודעים לפזם לפחות חלק משירי הגבורה שנכתבו בעקבות קרב תל חי. "בגליל בתל חי טרומפלדור נפל", "עלי גבעה שם בגליל יושב שומר ובפיו חליל". ואלה רק שניים מבין עשרות שירים שנכתבו במשך מאה (ואחת) שנות מיתוס.

"טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל" – זוהי כותרתו של מחקר מאת ד"ר רוני שריג ממכללת תל חי, בו נבחן מקומם של הזֶמֶר והמוסיקה בעיצוב מיתוס טרומפלדור ותל חי החל משנות העשרים של המאה ה-20 ועד לשנות ה-2000. המחקר התפרסם בספר "תל חי 2020-1920: היסטוריה וזיכרון" בעריכת פרופ' אמיר גולדשטיין ופרופ' יעל זרובבל בהוצאת יד בן צבי.

ד"ר שריג, סופרת מרצה וחוקרת לתרבות יפן וספרות ילדים, בת קיבוץ מלכיה בגליל העליון, התפנתה לחשוב על משמעות השירים עליהם גדלה ועל השפעתם על שני ילדיה, בני עשר ושבע. "גדלתי על מסרים מהשירים כמו 'בעד עמנו בעד ארצנו טרומפלדור נפל' ותהיתי עד כמה הם עדיין משמעותיים בגידולם של ילדי ובני גילם. בניגוד ללימוד מספרי ההיסטוריה השירים חודרים לעומק אנחנו שרים חוגגים רוקדים את השירים ולכן השפעתם חזקה", היא אומרת.

לדברי ד"ר שריג, "הייצוגים של קרב תל חי ושל יוסף טרומפלדור בשירים הישראלים הופיעו באופן בולט במאה השנים מאז קרב תל חי. ההתבוננות בטקסטים בלחנים ובעיבודים המוסיקליים הוא ביטוי לאתוס הישראלי המשתנה וראי לתהליכים החברתיים והתרבותיים שהתחוללו כאן", היא מדגישה.

ד''ר רוני שריג (צילום: עדי שריג לוין)ד''ר רוני שריג (צילום: עדי שריג לוין)

למה טרופלדור?
"כשטרומפלדור נהרג בגיל 40, הוא כבר היה 'טרומפלדור'. דמות בולטת בציונות, לאחר השתתפותו במלחמת רוסיה יפן, שהותו בשבי במשך שנה והנהגת קבוצת השבויים היהודים, וכמובן דמות הגידם שחורש ומגן בידו האחת. עד מהרה קרב תל חי הפך סמל ומיתוס מכונן בעל מעמד של קדושה כמעט בשנה בה אירע, ובעשורים הבאים. דמותו של טרומפלדור בלטה. בניגוד לאירועים אחרים באותה התקופה נכתבו על תל חי עשרות שירים המבטאים מסרים של אומץ גבורה ועידוד הקרבה ברוח מילותיו של טרומפלדור 'טוב למות בעד ארצנו'. כמו גם מסרים להגנה ולבניית הארץ".

אחד השירים המוכרים והמזוהים ביותר עם טרומפלדור וקרב תל חי "בגליל בתל חי" שכתב אבא חושי ב-1920, מיד בהיוודע דבר מותו של יוסף טרומפלדור. לשיר הוצמד לחן פולני אוקראיני עממי והשיר עיצב את מיתוס ההקרבה ההירואית. "השיר נפתח בזעקת כאב: 'בגליל בתל חי /טרומפלדור נפל'. ובהמשך מוצג טרומפלדור כדוגמה ומופת לדור. ב'בעד עמנו ובעד ארצנו גיבור יוסף נפל'. השיר מנגן על אומץ הלב, והקריאה לחבריו ללכת בעקבותיו ולשלב עבודת אדמה עם הגנה על הארץ. 'לאמור לאחים שם/ לכו בעקבותי'".

ב"שיר אסירי עכו" שכתב זאב ז'בוטינסקי עת היה כלוא בכלא עכו בשנת 1921, הוא זועק בכאב על האובדן ומדגיש את קדושת ההקרבה ואת המיסטיקה שמחברת בין דם לאדם תוך שהוא חוזר שלוש פעמים על המלה דם בהקשר לטרומפלדור: '...דם עברי רוו לשבע/ניר והר וגיא/ אך מדור ודור לא נשפך טהור/מדם חורשי תל חי'...

שירים נוספים שנכתבו בשנים הבאות הוסיפו לפאר ולעצב את מיתוס הגבורה וההקרבה כמו בשיר "ליל י"א באדר" מאת אנדה עמיר פינקרפלד (1926) בלחנו של משה ביק - "טוב למות, נמות בגיל/בעד ארצנו בגליל".

בעשור הבא הופכת גבורתו של טרומפלדור לעל אנושית ואגדתית גם בשירים. בשיר "בגליל" המוכר בשם "עלי גבעה" (אברהם ברוידס. לחן נחום נרדי, עממי ערבי) "היה היה גיבור עתיק/צורים בקע סלעים העתיק/..היה היה גיבור חידשה ולו זרוע יחידה". כשאל השירים נכנס גם החליל המתחרז עם גליל. 'הוא מחלל שירת רועה/לשה, לגדי, לסייח תועה', שיר שמציג דמותו של הרועה שהוא גם שומר עברי שליו המגן על אדמתו", מספרת שריג.

בעוד השירים שנכתבו בעשורים הראשונים עיצבו את מיתוס ההקרבה, קידשו את המוות, ההגנה והיאחזות באדמה והיו ברובם עצובים ונטולי הומור, בסוף שנות ה-60 החל מיתוס תל חי להיסדק ומוטיב ההקרבה ההירואית לאחר כמה מלחמות, הפכו את סיפור תל חי מטרה לביקורת חריפה.

השיר "עמיחי" מאת ירון לונדון ולחן של סשה ארגוב (שיר הנושא לסרט "הסיירים") ביטא את התפנית גם בשירים. "השיר רווי הומור ולגלוג על מיתוס תל חי והוא נפתח במלים 'לא ידוע אם נולד בפתח תקווה או תל חי'. גם שמו 'עמי חי' מלגלג על עם הנצח, מנתץ את הדימוי הרומנטי של החליל 'חטף כדור בכף ידו ומאז על החליל הוא מנגן בלי סול ודו' ומגחיך את ערך ההקרבה שנצרב במלותיו של טרומפלדור 'טוב למות בעד ארצנו'. כשלונדון כותב במקום: 'מי שרוצה להיות גם בסיום הקרב, אז מוטב /כן מוטב לו להיות / שני צעדים מאחוריו'." מבהירה שריג.

גם השיר "מה למדת בגן היום" שכתב והלחין טום פקסטון ותרגם לעברית חיים חפר ב-1968 שולח חיצי ביקורת על החברה הישראלית ועל שטיפת המוח של מערכת החינוך "מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?/שטרומפלדור גיבור יקר/שטוב למות על המשמר/שעוד תהיה לי הזדמנות וגם אני אוכל למות".

"בשנות ה-70 ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים התחדדו הביקורת והמסרים האנטי מלחמתיים כשיוצרים מרכזיים כתבו וביצעו שירים המבטאים את תחושת ההתפכחות מהמיתוסים הציוניים", מדגישה ד"ר שריג.

"אחד השירים החזקים הוא "ספירת מלאי" שכתב ומבצע יוסי בנאי. "השיר הוא מעין רשימת מכולת שכוללת את היסטוריה, גיאוגרפיה, חברה תרבות ופוליטיקה ישראלית התייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ורמיזות ביקורתיות על העם הנבחר. הוא מבטא רשמים של התפכחות מגבורה ממלחמות ומאמונות משיחיות ודתיות. תוך שהוא משלב בטקסט אירועים מקודשים והירואיים לצד רגעים שגרתיים ויום יומיים ורמיזה אחת גדולה לרומנטיזציה שנקשרה בדמותו של טרומפלדור", אומרת שריג ששם מחקרה שאוב ממלות השיר.

"...עליה גדולה מאלפיים שנות גולה/שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה/יום של ניצחון יום של מפלה/רגע ביטחון /שלושים ימי מחלה/טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל/וחצי תריסר אלופים במיל/אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו/שבשמים ובארץ"...

ב-1975 כתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי, שיר שנפתח בארבע השורות: "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,/והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי./שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור/על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור". "גם כאן הכותב עורך רשימה של דברים שהיו פעם כשטרופלדור בראש. אלא שהאופן בו נמנים הדברים שהיו פעם, מייצר מבט מפוכח ומגלה שאלה הם סיפורי אגדה לא מציאות.. ואיתם באה התובנה: 'כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר' ואולי בעצם הפקפוק גדול יותר: וכל זה כלל לא היה", מוסיפה החוקרת.

בהגיע שנות ה-80 ובפתחן מלחמת "שלום הגליל" (לבנון הראשונה) כתב יוסי בנאי שיר שהוא פראפרזה אנטי מלחמתית לשירו של אברהם ברוידס 'בגליל' שבוצע באותו הלחן על ידי יוסי בנאי והגשש החיוור, חמישים שנה לאחר שהשיר המקורי נכתב.

"...עלי גבעה שם בגליל
נדם קולו של החליל.
ושם במקום שירת רועים
יש מנגינות של אש רובים.
ובתוך האש והעשן
חוזר אותו ניגון ישן.
עלי גבעה שם בגליל
יושב היום חייל צעיר
וכמו אותו פזמון חוזר
הוא שוב על כל גבעה שומר
וליבו נושא חלום
לשוב הביתה בשלום.
שמע תפילתו אלי הטוב,
למלחמות עשה כבר סוף.
עשה ששוב יחזור רועה
לשיר לגדי, לסייח תועה.
ושנשמע רק קול חליל
עלי גבעה שם בגליל".

"יוסי בנאי מנתץ את מיתוס ההקרבה על ידי הפיכתו לגלגל נצחי של מלחמות ומוות הנמשך מדור לדור. הוא קובע שהחייל של היום לא רוצה למות בעד הארץ אלא רוצה לחיות ולשוב הביתה בשלום" מסבירה שריג.

כשהפציעו שנות האלפיים הן הביאו איתן למוסיקה הישראלית את ההיפ הופ והראפ, סגנונות מוסיקליים המזוהים עם שירי מחאה שחורים. בין הלהקות הישראליות שהובילו את הסגנון המוסיקלי המחאתי החדש בלטה להקת "הדג נחש". באלבום הבכורה של הלהקה נכללו שירים פוליטיים הצהרתיים ובהם השיר "טרומפלדור" '"שיר שמקטין את רעיון הגבורה והופך אותו לסמל נבוב ושחוק כשגיבור השיר רואה עצמו גיבור יותר מטרופלדור, וגאוותו היא על כך ש'איש אינו מהיר יותר ממני/בגיבוב מלים/ ראשון אין שני'".

באלבום השני של "הדג נחש" שיצא ב-2003, מככב "גבי ודבי", שיר מחאה המבקר בחריפות את המציאות הישראלית החברתית פוליטית של אותם ימים ומנתץ ברצף שרשרת מיתוסים ובהם תל חי, טרומפלדור הרצל, תוך שהוא מלעיג משפטים מיתולוגים שלהם: וכך נכתב בבית השלישי בשיר:

"...לא הצלחתי להבין מה קורה לי בחיי
פתאום היה לי קרבין בידיי
מצאתי את עצמי בקרב על תל חי
וואוו, לא רוצה נשק אין לי חשק
יש לי פרופיל 21
אבל גבי אמר שהסיפור בתל חי
הוא מאוד משמעותי ושללמוד אותו כדאי
זיהיתי את טרומפלדור מיד, איזה כלי
נו זה זה עם היד, בעצם בלי
מה נשמע יוסף? שאלתי בנימוס
אבל טרומפלדור היה עצבני וכעוס
פתאום הרוח העלתה ענן אבק
טרומפלדור נשנק נחנק וירק נוזל ירקרק ממש לידנו
אחר כך השתעל ואמר
'טוב למוחטה על ארצנו'
הדג נחש עושים
היפ הופ ציוני"..

 גם גיל קופטש בשיר 'אני מניאק' הופך את המיתוס של טרומפלדור על פניו יחד עם מיתוסי עבר נוספים ומתייחס למותו ולמותם של חיילים במלחמה כמוות שלא שווה את ההקרבה: "טרומפלדור לא מת, הוא רק נח/ וברגע שנמצא לו תרופה שתצמיח לו יד/אנחנו ניקח אותו והוא יהיה מה זה מעוצבן עליהם/יודעים למה?/ ניסיתם פעם למות בשביל המדינה שלכם"...

יותר ממאה שנים לאחר קרב תל חי עדיין נכתבים שירים בנושא. ב-2005 חידשה להקת "סוסיתא" את השיר "בגליל" ("עלי גבעה" מאת אברהם ברוידס). "יש מין נשכחות ב'עלי גבעה' שיר שדיבר אלינו בדומה למלה הישנה 'סוסיתא' שבחרנו כשם ללהקה. זהו געגוע למשהו שכבר לא קיים כאן... ומבחינתי 'עלי גבעה' הוא נקודת העומק באלבום" כתב נדב ויקינסקי חבר הלהקה.

אם כך, 'סוסיתא' מחזירה אותנו אל הסיפור המקורי של תל חי?
"בהסבר של ויקינסקי שומעים נימה נוסטלגית וגעגוע לעבר. זו התייחסות שונה מלהקות ויוצרים אחרים של שנות האלפיים שמחו כנגד אותו עבר. הקאבר של 'סוסיתא' לשיר שנפתח בליוו פסנתר ואקורדים שבורים מביע רגש של בדידות, כאב, געגוע ורצון להשיב את התמימות שהיתה פעם.

כפי שכתב בביקורתו על השיר העיתונאי גיל פז: 'הגעגוע אינו למוטיב ההקרבה. זהו געגוע לתאריך יא' באדר, שהיה מעין חג ציוני שהמצאנו פעם לפני המון שנים... אז נכון 'לא טוב למות בעד ארצנו אבל כדאי לאמץ משפט אחר שיוחס לטרומפלדור בחייו: "צריך גלגל? אני הגלגל" שביטא את מהות החלוציות".

את מזדהה?
"מאה שנים חלפו מאז קרב תל חי ומסתבר שהמיתוס עודנו חזק למרות כל הנסיונות לשחוט ולנתץ אותו. ואפשר לראות את זה היטב בשירים גם אם משמעויותיו השתנו עם הזמן".

מהו השיר האהוב עליך?
"כשפרצה מלחמת שלום הגליל הייתי נערה בבית הספר, ואני זוכרת את הטראומה ואת הימים במקלט במלכיה. לכן הפראפרזה שעשה יוסי בנאי לשיר 'עלי גבעה' טלטל אתי והביצוע שלו עם הגשש מהדהד בי כשהוא שר על האובדן, הכאב והתפילה שיהיה כבר סוף למלחמות".