"Green to Gray" הוא סינגל ראשון מתוך אלבום הפולק והרוק האקוסטי "Multiverse", שד"ר אבי משיח, שילוב מעורר השראה של רופא בכיר עם מוזיקאי מחונן, במסגרת מה שהוא מכנה "'פרויקט היתומים' שלנו". הפרויקט הוא פרי חיבור בינו לבין המפיק המוזיקלי ונגן הצ'לו האמריקאי בריאן גיבסון.

יתומים ממי?
(צוחק) "זה מתוך הומור מקאברי. מה שחיבר את שנינו, כל אחד מהמקום שלו, זאת ההוקרה למוזיקאי כריס קורנל, מי שהיה סולן להקת 'סאונדגארדן', שלפני קרוב לארבע שנים שם קץ לחייו. לאחר שהכרתי שירים בודדים שלו, התקרבתי אליו במקרה לאחר שנכחתי בהופעה שלו בארץ ב-2012. כשהלך מאיתנו באופן בלתי צפוי, גיבסון ואני התחברנו ספונטנית בפרויקט לזכרו".

זוכרים ומוחים?
"נכון. בקליפ לשיר רואים צפרדע, הצופה בהרס הרב שהאנושות מחוללת בכדור הארץ. אנחנו, בני האדם הרסניים, יצרני פסולת, מנצלים את הכדור וחולבים אותו ללא כל התחשבות. יש  כאן זעקה על המסרים הקשים, המוגשים בתוך מעטפת מוזיקלית רכה ונעימה".

היכן נוצר המיני-אלבום?
"זה נוצר בערב פרוץ הקורונה, כשנסעתי למדינת ג'ורג'יה, בארצות הברית, כדי להקליט באולפן הביתי של גיבסון שנראה כמו בית קטן בערבה".

בן 53, הדוקטור, המתייחס למשפחה דתית-לאומית בעפולה, שאבותיה עלו ארצה ברגל מאוזבקיסטן, במסע רווי הרפתקאות קשות שנמשך שלוש שנים. משיח, בנו של חזן, שממנו ירש את כישרון השירה. בגיל 12 הוא חווה משבר אמונה שהביא אותו למערכת החינוך החילונית. "אם מוסיפים לכך הפרעה של קשב וריכוז, מקבלים ילד אאוט-סיידרי לחלוטין", נזכר משיח.

ככה?
"היה לי חלום-ילדות להיות וטרינר. ומה אמרו לי בעקבות הבחינות הפסיכוטכניות? - 'זה לא בשבילך! אתה מתאים יותר למכונאות-רכב, איזושהי עבודת כפיים'. אם ככה, העדפתי לצייר קומיקס מאשר  להקשיב לשיעורים. למערכת היה קל לוותר עלי, כשהכשילו אותי בציוני המגן ומנעו ממני לקבל תעודת בגרות. ויתרו, ויתרו. התגייסתי לסיירת גולני. כשהשתחררתי התברר די מהר כמה טעו לגביי".

איך התברר?
"הייתה לי חברה, תלמידת י"ב, שהתכוננה לבחינת הבגרות במתמטיקה. על השולחן היה ספר פתוח. פתרתי על המקום תרגיל שכל התיכון לא פתרתי ומיד אחרי זה עוד תרגילים. תוך זמן לא רב מצאתי את עצמי בבחינת בגרות משלימה והוצאתי ציון מאה. מזה הגעתי לארבעה תארים אקדמאיים במדע, כולל דוקטור לרפואה. אותי לא הצליחו לעצור, אבל אין פלא שאני עד היום עם טענות קשות כלפי מערכת החינוך, שהפכה לבית-חרושת לציונים".

והמוזיקה, מניין היא התפרצה לך?
"מתוך משבר האמונה, שהזכרתי קודם. זה היה קשה ומצאתי מרגוע בנגינה בגיטרה שסיגלתי לעצמי ומימנתי את רכישתה בעבודה בחקלאות בחופשת הקיץ. אחרי הצבא, שכרתי דירה בתל-אביב. הייתי מתחיל את היום בעבודה בבניין ואחריה הולך לנגן עם הגיטרה באולפנים  עם קשת רחבה של אמנים, ביניהם הייתי אצל פוליקר המחליף של חיים רומנו. זמר? - רק קולות-רקע בהקלטות, לא בפרונט. עדיין הגדרתי את עצמי כגיטריסט ולימדתי חבר'ה לנגן בגיטרה".

ד''ר אבי משיח, רופא ומוזיקאי מחונן (צילום: תום גביש)ד''ר אבי משיח, רופא ומוזיקאי מחונן (צילום: תום גביש)

אתה? 
"מה שאתה שומע. אני, שלימדתי את עצמי לנגן, לימדתי אחרים, ביניהם אפילו מוש בן-ארי, שעדיין היה מסופר קצר ובלי הראסטות. לימדתי אותו בעפולה והאמת? - הוא לא היה בולט במיוחד. קפיצת המדרגה שלו הייתה בהודו, שם ספג את האתניות. גם אסף ספקטור, שעושה היום קריירה מוזיקלית בארצות הברית, היה תלמיד שלי".

איך נכנס לתמונה האורתופד שאתה?
"באיזשהו שלב הייתה לי אכזבה עמוקה מעולם המוזיקה, כשמצאתי את עצמי מחוץ למופע חשוב שהייתי אמור להשתתף בו. 'אני עם הרוק הישראלי גמרתי', אמרתי. חשבתי אפילו לתלות את הגיטרה ולא לנגן יותר".

לא תלית!
"פתאום שמעתי ברדיו שגיטריסט הבלוז הנודע סטיבי ריי וון נספה בתאונת מסוק. זה כל כך השפיע עלי שעשיתי מטרמופוזה מהרוק לבלוז ויצאתי במופע שבו גם התחלתי לשיר".

בעקבות שיעורי פיתוח-קול?
"לא, במוזיקה אני לא מלומד. הכל מתחושות, הכל מהבטן".

נחזור לשאלה לגבי האורתופד.
"נחזור. בגיל 28 עצרתי זמנית את הקריירה המוזיקלית ופניתי לקריירה אחרת. לאחר תואר ראשון בביולוגיה, המשכתי ללימודי רפואה ששילבתי עם תואר במחקר".

ההתמחות שלך באורתופדיית היד נבעה מבעיות של גיטריסטים?
"לאו דווקא. ההתמחות שלי באורתופדיה הייתה די אקראית. בהמשך לכך לא הגעתי במקרה לכירורגיית כף היד. היד היא האיבר שיש בו הכי הרבה אנטומיה בגוף; פי כמה וכמה לעומת האנטומיה של הלב".

איך אתה מחלק את זמנך?
"עובד קשה. בשנת הקורונה הקדשתי ההרבה יותר זמן לרפואה על חשבון המוזיקה. העומס על המערכת הוא קשה מאוד וזה לא אמור רק לגבי הרופאים המטפלים בקורונה".

ד"ר משיח מתגורר בחיפה. הוא נשוי למעצבת אופנה והם הורים לארבעה, שרואים את אביהם מתרוצץ בין תחומי עיסוקיו השונים. אין בכוונתו להרפות. "אני רואה את העשייה המוזיקלית שלי כתרומה חברתית. לדעתי, המוזיקה היא כלי שיכול לגרום לשינוי חברתי וההשפעה שלה על המוח גדולה, כשכמו כן היא גם משכך כאבים נפשיים וגופניים".

תצא להופעות לרגל המיני-אלבום?
"צריך זמן בשביל זה.  אם כן, אז מופעי-צדקה. בתקופת הקורונה אני 99% רופא ורק אחוז אחד מוזיקאי, אבל הבלנס יכול להשתנות, כשברור שאני אוהב את שני התחומים באותה מידה".

ד"ר משיח הוא איש שכולו נתינה. לפני שנתיים זה בא לביטוי במבצע מיוחד, שבו ישב שלושה ימים מחופש כקבצן בחוצות ניו-יורק, לצורך קליפ שהופק לטובת דרי הרחוב. "אין צדק בעולם", הוא סבור. "זאת, כשלעומת כאלה שחיים חיי ראווה בזבזניים, אחרים משוועים לפת לחם".