נהוג לחשוב שהרומן של אריק אינשטיין עם הרוקנרול החל במפגשים המכוננים שלו עם שמוליק קראוס וג'וזי כץ שהולידו את "החלונות הגבוהים" (משלישיות הרוק הראשונות בישראל) ושלום חנוך, שהפך שותפו למהפכת הרוק של סוף הסיקסטיז שהגיעה לשיא עם אלבומי מופת כמו "מזל גדי", "פוזי", "שבלול" ו"פלסטלינה".
אבל למעשה, הרומן של אינשטיין עם עולם הרוקנרול החל כבר בסוף שנות ה-50 כשנחשף לאמנים כמו אלביס פרסלי, פול אנקה וריקי נלסון ששבו את לבו, ובהשראת להקת הדו-וופ (תת-ז'אנר של רוקנרול) הקליט את אחד משיריו הראשונים אי פעם – "היא הייתה בת 17" (1960).
בתחילת שנות ה-60 עם פריצתו של ריקוד ה"טוויסט" לתרבות העולמית (ואף לישראל), אינשטיין החל לרקוד לצלילי הסגנון המוזיקלי הסוחף והוכחה לכך ניתן למצוא בסרטו הראשון – "ניני" (1963). להקה נוספת ממנה הושפע הייתה להקת "הצלליות" הבריטית, להקת הקצב שליוותה את זמר הרוק קליף ריצ'ארד ואף סיפקה לא מעט נעימות אינסטרומנטליות רוקיות בעלות פרסום עולמי, שאחת מהן, "The Rumble", הוקלטה על ידי אינשטיין עם טקסט עברי של עמוס אטינגר בשנת 1962 תחת השם "סדום", באחד מרגעי הבלוז הראשונים בזמר העברי המודרני.
באותה תקופה אף נחשף אינשטיין לראשונה ללהקה שהפכה להיות אחת אהבותיו הגדולות – "הביטלס". ניצני השפעותיו ה"ביטלסיות" הראשונים החלו בשנת 1964 כשהיה חבר בשלישית "גשר הירקון" שביצעה גרסה עברית של חיים חפר לשיר של "הביטלס" – "From Me To You" ("למה את לא יוצאת איתי?" שרה השלישיה). באותה שנה, אגב, השלישיה השתתפה בסרט "דליה והמלחים" ובסצנת הסיום ביצעה את שיר הטוויסט "שייק" כשחבריה עטו על ראשם פאות בסגנון "הביטלס" ונענעוהו כפרודיה על הלהקה.
בשנת 1966 אינשטיין הקליט את אריך הנגן הראשון שלו – "שר בשבילך" שלצד שירים בניחוח שנסוני וג'אזי, ביצע גרסת רוק לשירם של "הצלליות" – “I Want You To Want Me” שבתרגומה של דפנה אילת הפך ל"הבטחת שתבואי". באותה שנה אינשטיין קיבץ סביבו להקת קצב (בהשראת להקות "האריות", "הנסיכים" ו"הצ'רצ'ילים", שבהמשך העשור תהפוך ללהקת הליווי הקבועה שלו) וקרא לה "אריק והאינשטיינים" מתוך מטרה ליצור סאונד רוקי בעברית.
התקליטון של "אריק והאינשטיינים" שכלל מלבד גרסת כיסוי ג'אזית ל"ערב של שושנים" הידוע, גם גרסאות עבריות לשירי פופ-רוק ידועים בלועזית, "עץ הלימון" (טוב, זה שיר פולק שפרסם טריני לופז בשם "Lemon Tree" אך בגרסת אינשטיין הופך לרוקי), "רחוק, רחוק מכאן" (גרסת כיסוי לשיר "The House Of The Rising Sun" שפרסמה להקת "האנימלס") ו"מזל" (גרסת כיסוי לשיר "Do You Want To Know A Secret" של "הביטלס" בה אינשטיין שר במבטא הומוריסטי מרוקאי). השירים עובדו על ידי דוד קריבושי וביטאו את הלך הרוח ששרר בלבו של אריק, שהעריץ באותה עת מלבד את "הביטלס" גם את "הרולינג סטונס", "הטרמלוס" ו"האנימלס".
בסוף אותה שנה יצא להרפתקה בת כמעט שנתיים עם "החלונות הגבוהים" שנוצרה כנגזרת מהמפגש שלו עם שמוליק קראוס (אז מוזיקאי בתחילת דרכו עם השפעות רוקנרול) וג'וזי כץ והולידה תקליט מופתי שכלל להיטים כמו "אינך יכולה", "יחזקאל", "הבובה זהבה", "זמר נוגה", "אז מה", "הורוסקופ", "האהבה הראשונה" ו"כל השבוע לך" שביססו מעמדו של אינשטיין כאייקון פופ בהתהוות.
עם שובו לארץ, לאחר שהשלישייה הופיעה בצרפת ובלונדון, פגש בשלום חנוך, אז חייל צעיר מלהקת הנח"ל והשניים החלו ליצור שירים ביחד, כשהצעד הכי קיצוני ביחס הממסד ל"שגעון הרוקנרול" של אינשטיין היה כשביצע בשנת 1969 על בימת פסטיבל הזמר והפזמון (מעוז השמנת הממסדית של אותן שנים) את השיר שכתב והלחין חנוך – "פראג" והגיע למקום השביעי. זו הייתה עבורו אכזבה, שכן בשנים 1965-1966 זכה פעמיים ברצף במקום הראשון בפסטיבל עם שירים בסגנון הבלדה הארצישראלית הערבה לאוזן, בניגוד ל"פראג" שנשמע "כאסחיסטי" בעיני קהל הפסטיבל.
לאחר שיצר עם חנוך בשלהי 1968 את "מזל גדי", אלבומם המשותף הראשון שנשמע "מתון" יחסית להשראת הרוקנרול שפעמה בלבם של השניים, שכן מעבד האלבום אלכס וייס יותר נטה לכיוון ג'אז, שיתף אינשטיין פעולה עם להקת הפופ-ג'אז מתקדמת "הברנשים של פיאמנטה", עמה יצא לסיבוב הופעות לקידום האלבום ואף הקליט גרסת כיסוי עברית לשירם של "הביטלס" – "אובלדי אובלדה" (OBLADI OBLADA).
לצורך העבודה על "פוזי" (כינוי חיבה לאשתו הראשונה של אריק, אלונה אינשטיין ז"ל), לקח את מיטב מוחות הרוקנרול בארצנו, בהם שמוליק קראוס, שלום חנוך ומישה סגל שיצר מחצית האלבום בניחוח "ביטלסי" כשר למהדרין.
כיוון שסגל הסתכסך עם אורי זהר, חברו הקרוב של אינשטיין, הוא פרש באמצע העבודה ואינשטיין גיבש את להקת "הצ'רצ'ילים", מלהקות הקצב הבולטות במועדונים דאז, שיחד עמו ובחיזוק האידיאלים הרוקיים של חנוך – רקחה את הסאונד הרוקי המוכר והידוע של אינשטיין שחולל, כאמור, את מהפכת הרוק הגדולה שבישרה על מיתוגו המחודש של אינשטיין כזמר רוק.
במקביל אף כתב לאמנים אחרים מילים שכתב לשירי רוק פופולאריים, כמו "פתאום היה לי טוב כל כך" שכתב לשולה חן על בסיס המנגינה "As Tears Goes By" שכתבו חברי "הרולינג סטונס" לזמרת מריאן פיית'פול ו-"קול ששון וקול שמחה" שכתב לשלישית "התאומים" על בסיס המנגינה "Suddenly You Love Me" של להקת "הטרמלוס".
בפרק הנוכחי של הפודקאסט "מילים ולחן" צלל חוקר המוזיקה דודי פטימר אל "עובי הקורה" בנוגע לאבולוציה של הרוקנרול בשנות הקריירה הראשונות של אינשטיין עם מיטב השירים (חלקם נדירים), האלבומים, הקוריוזים והסיפורים מאחורי הפרק הזה בקריירה של אחד הזמרים האהובים והמשפיעים בישראל.