כאמור, השבוע התרחש פסטיבל המוזיקה הראשון מזה שנה, ובאופן מפתיע הוא לא התרחש ברידינג או בפארק הירקון כמתבקש, אלא דווקא במקום שהוא למעשה ההפך הגמור ממנו – המדשאות הירוקות של גן האירועים "בורג' בנימינה", כשמאות כיסאות פזורים באוויר הפתוח ומהנוף נשקפת המושבה הרגועה והשקטה.
בימים האחרונים, ימי חול המועד, עלו על בימת הפסטיבל בזה אחר זה, מוזיקאים מסגנונות שונים – ביניהם יובל דיין, אסף אמדורסקי, לאה שבת, אלון עדר ועוד – שמילאו את החלל והפיגו את הגעגוע שהתגבש אצל הקהל שהכיל צעירים ומבוגרים, משפחות וזוגות, אשר המשותף לכולם הוא הצימאון והכמיהה לחוויה הזו של שגרה וחופש. את הפסטיבל אגב, הוביל וניהל ליאור מילר, השחקן והמפיק המוזיקלי שכולכם מכירים.
בין "לישון בלעדיי", "אברהם" וכמובן, "כל הדברים היפים באמת", אחד השירים היפים באמת שנוצרו לדעתי בשפה העברית, היווה המופע של ספקטור יריית פתיחה מדויקת לערב שנצבע אתמול בגוונים של סול, בלוז וג'אז כחול לבן.
בין סיפור אישי מרגש למצחיק, היא הצליחה לשפוך אור אחר (וגם התאורה המצוינת שהקיפה אותה סייעה בכך) על להיטיה המוכרים כמו "Happiness", "אף אחד לא בא לי", "צר לי צ'רלי", "So Far" וסחפה, בלי שמץ מאמץ, מאות אנשים לרקוד ולנוע לצלילי קולה יוצא הדופן שחימם ועטף אותנו למרות הטמפרטורה שלא הפסיקה לצנוח. עשו לעצמכם טובה ורכשו כרטיסים להופעה הבאה שלה, מבטיחה שלא תתחרטו.
ייאמר לזכותו שהיכולת שלו להקפיץ ולהפעיל את הקהל לא גורעת ממנו את כישרונו לרגש ולספק ביצועים מעולים גם לשיריו המרגשים והנוגים כמו "אם רק תדברי", מאלבומו החדש, שהיה מופלא.
למרות כמה בעיות סאונד שהעיבו על ההופעה, הצליח הפרפורמר הותיק לתעל את היותו ישות כריזמטית ומצחיקה במיוחד לטובתו, ואין ספק שזו הייתה בחירה מצוינת לסגירת הפסטיבל, שהותירה את הקהל רווי אדרנלין ומוצף בהתרגשות שהזכירה סוף סוף ימים טובים ושמחים יותר.
תראו, אי אפשר לומר עדיין ש"חירות אמנותית" הוא פסטיבל מוזיקה כפי שהיינו רגילים. לא מבחינת גודל המתחם, כמות הקהל, האטרקציות וכמובן האוכל, שכידוע מהווה מרכיב משמעותי בפסטיבלים, בייחוד כאלה שאורכים מספר שעות, ומשום מה התגלה כמפתיע בדלותו כאשר הסתכם בכמה חטיפים כשרים לפסח.
ועם זאת, להוציא את העובדה שהיעדרו של הבירה הדהד מכל עבר (תודה לך, פסח), זו הייתה חוויה מספיק דומה, ובטח רצויה והכרחית, המנצלת את התאוששות המשק ועולם התרבות ומייצרת הזדמנות לקהל הישראלי לשוב ולהנות מיוצריו ומאמניו, שזקוקים לכך לא פחות.
מה שבטוח, אחרי שהיה כל כך כיף בבנימינה עם "חירות אמנותית", אפשר לומר שהתיאבון לפסטיבלי מוזיקה רק גדל. אז יאללה, Who's next?
התרעות פיקוד העורף