1. קרב תרנגולים משפטי
התרנגולים - "שיר השכונה"
(מילים: חיים חפר, לחן: סשה ארגוב)

אחד השירים האהובים והארוכים בזמר העברי (6:12 דקות) עורר בשנת 1963 את אחת הפרובוקציות הגדולות בעולם הבידור, והביא לדיון משפטי את תביעת זכויות היוצרים המוזיקלית הראשונה בישראל. השיר נחשב לאחד מלהיטי הנונסנס הראשונים במחוזותינו, ביטא את תמצית הישראליות וכלל שמות וכינויים שכל תל אביבי הכיר: מרקו פולו, שירלי טמפל, פושקש (שחקן הכדורגל ההונגרי פרנץ פושקש), דני זיידל (אביה של הזמרת קרן אן), שמעון רודי (שרירן תל אביבי), גיורא המדריך (גיורא מורחי, אחיינו של חיים חפר) וצבינג'י (צבי סטקלוב, סגן מפקד הנח"ל).

להקת התרנגולים (צילום: עיתון במחנה)

כשלהקת התרנגולים הקליטה אותו על גבי סלילים בחסות חברת הד ארצי והוא החל להפוך לשלאגר ברדיו, השיר טרם יצא על גבי תקליט, שכן הלהקה הייתה עדיין בעיצומן של ההקלטות (ועם הפרפקציוניזם של נעמי פולני זה לקח זמן). מנהל חברת התקליטים מקולית זיהה את הפוטנציאל העסקי בכך שהתקליט טרם יצא לאור והחליט להתחכם: הוא גייס כמה מחיילי להקת פיקוד המרכז (בהם אושיק לוי וחדוה עמרני) שהיו זקוקים לכסף מהיר, וביקש מהם להקליט את השיר הזה וכן את "כשאת אומרת לא" ו"הורה אהבה" של הלהקה, בהרמוניות זהות למקור.
את ההקלטות הוציא על גבי תקליטון ללא שם המבצעים, מלבד איור של שכונה והכיתוב "שיר השכונה" וכן מדבקת הלוגו של אקו"ם (ללא אישור האיגוד). התקליטונים המזויפים החלו להימכר כלחמניות מבלי שהאדם מהרחוב שם לב, עד שהתרמית התגלתה.

פשנל, מפיק התרנגולים, בשיתוף אקו"ם והד ארצי, הגישו תביעה בבית המשפט וזכו בקלות: חיילי להקת פיקוד המרכז שהשתתפו בקנוניה נשפטו למאסר על תנאי ונקנסו. חברת מקולית נקנסה בתשלום פיצויים של כ־10,000 לירות להד ארצי וכעונש, חיים חפר וסשה ארגוב לא כתבו ללהקת פיקוד המרכז אף שיר למשך שתי תוכניות.

2. אל.אס.די, חשיש ואליהו הנביא
רבקה זהר - "על כפיו יביא"
(מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום)

שיר השנה במצעדי הפזמונים לשנת 1969 התפרסם בביצועה האלמותי של רבקה זהר על בימת פסטיבל הזמר, שם הגיע למקום הרביעי. הפזמון שלו מקפל בתוכו את אחד הגלגולים המעניינים בפסקול המקומי. בשנת 1967 הרבו הפזמונאי אבי קורן והמלחין יאיר רוזנבלום לעבוד יחד על שירים. אחד מהם, "כיפה אדומה", עובד על ידי אלכס וייס והוקלט בידי הזמרת דליה אורן, שכיכבה אז ב"קזבלן" וברביעיית האחיות שמר. אורן, אגב, מתגוררת כיום באוסטרליה. השיר גולל את סיפורה של כיפה אדומה עם טוויסט המאפיין את רוח הסיקסטיז וכלל את המשפט "זה פשוט לא מובן כי היום משתכרים, לא מפרח כי אם מאל.אס.די וחשיש".

רבקה זהר בשנת 1981 (צילום: יעקב סער, לע''מ)

כיוון שהרדיו השמרני דאז סירב לשדר שיר שכולל שמות סמים, כתב קורן בשנת 1968 טקסט אחר, הפעם רומנטי, בשם "רציתי אותך", שהוקלט על ידי הזמרת נירה גל ולא הצליח לנסוק. באותה שנה רוזנבלום רצה להגיש שיר לפסטיבל הזמר, שלו ניתן היה להציע שירים חדשים שלא הוקלטו או פורסמו לפני כן. למרות זאת, הוא פנה לחברו יורם טהרלב שיכתוב טקסט לאותה המנגינה. טהרלב כתב טקסט בהשראת מפגש עם נגר שהראה לו כיסא אליהו שנותר אצלו ללא קונים, והשניים הגישו את השיר לוועדת הפסטיבל.

הוועדה לא שמה לב לכך שמדובר בשיר "משומש" (מצד הלחן), אישרה אותו והשאר היסטוריה. אגב, מעבד השיר היה שוב, אלכס וייס. גם קורן, גם טהרלב וגם זהר לא ידעו על גלגולו המוקדם של השיר, כשאת וייס ורוזנבלום זכרם לברכה כבר אי אפשר לשאול.

3. ההברזה של שמוליק קראוס
אריק איינשטיין - "כשאת בוכה את לא יפה"
(מילים: יהונתן גפן, לחן: שמוליק קראוס)

הסיפור מאחורי נכס צאן הברזל הזה מפותל במיוחד. באפריל 1967 יצא אלבומה המופתי ופורץ הדרך של שלישיית החלונות הגבוהים, שכללה את אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג'וזי כץ. לאור ההצלחה יצאה השלישייה לסיבוב הופעות באולם אולימפיה בפריז ובשנת 1968 נסעה לאנגליה כדי לנסות את מזלה. היא הוחתמה על ידי חברת התקליטים הבריטית Carnaby והחלה לעבוד על שירים מקוריים חדשים שקראוס הלחין, לצד גרסאות באנגלית לשיריה הפופולריים.

אריק איינשטיין (צילום: יעקב סער, לע''מ)

כבר בתחילת העבודה התגעגע איינשטיין לישראל ומיהר לחזור ארצה. כץ וקראוס נשארו והמשיכו להקליט, כשהם חוברים למוזיקאי הבריטי רלף מרפי, שכתב את הטקסטים הלועזיים לשיריהם. כיוון שמרפי הכיר בעל פה את כל השירים בלעז, הוא הפך לצלע השלישית והוצג כ"רפי מרפי", כדי ליצור רושם ישראלי.

השלישייה החלה להופיע, אך קראוס קיבל הצעה לככב בסרט ספרדי ועזב עם כץ, מה ש"תקע" את מרפי עם חוזה מחייב לסיום תקליט. בלית ברירה צירף אליו מרפי את חבריו הזמר פרנק שין והזמרת לזלי דנקן, והם הקליטו את השירים תחת השם Smokey Circles. ההקלטות הסתיימו בשנת 1969 אך יצאו לאור רק בשנת 1970 וכללו בין השאר גרסה לועזית לשיר חדש שיצרו קראוס ומרפי – Who Are We.

עם סיום הפרויקט הופיע מרפי עם ההרכב האחים סלייד וחימם מספר הרכבים, בהם The Walker Brothers. הוא התחבר עם אחד מהאחים ווקר, ג'ון, שבדיוק חיפש חומרים לתקליט סולו ראשון. מרפי הציע לו כמה מהשירים שיצר עם קראוס והוא הקליט שלושה מהם, כולל Who Are We, לתקליטו This Is John Walker, שיצא בשנת 1969 בלייבל Carnaby.

התקליט התגלגל לידיו של איינשטיין, שהתלהב מהשיר ופנה ליהונתן גפן שיכתוב נוסח עברי. Who Are We הוסב ל"כשאת בוכה את לא יפה", נכלל באלבום "פוזי" שהוקלט בשיתוף הצ'רצ'ילים והפך לקלאסיקה.

4. מניו יורק ועד כרם התימנים
צלילי הכרם וצלילי העוד (לסירוגין) - "חנהל'ה התבלבלה" (מילים: נתן אלתרמן, לחן: נפתלי ברנדווין)

אחת הקלאסיקות האהובות בז'אנר הים תיכוני מהסבנטיז עברה מסלול מפרך בן כמעט 50 שנה עד שזכתה להכרה הראויה. שורשיו של השיר נושאים אותנו אחורה אל ניו יורק של שנות ה־20 ואל הכליזמר היהודי־אמריקאי נפתלי ("נפתולה") ברנדווין. ב־25 במאי 1929 הקליט ברנדווין בחברת התקליטים קולומביה נעימה שיצר בשם Bulger Ale Naftule, מנגינה חסידית צוהלת שהתפרסמה בחתונות בניו יורק.

להקת צלילי הכרם (צילום: ראובן קסטרו)

התקליט התגלגל לידיו של המשורר נתן אלתרמן, שהחליט בשנת 1934 לכתוב לצלילי המנגינה שני נוסחים עבריים כמעט במקביל: הנוסח הראשון - "הוא והיא על הגג" - עסק בזוג בשם יהודה וחוה'לה שמגיע מעפולה לחזות בעדלאידע בתל אביב. גרסה זו הוקלטה לראשונה בשנת 1955 על ידי השחקן־זמר אברהם ניניו.

במקביל, כתב אלתרמן נוסח נוסף עבור השחקן־זמר מתתיהו רוזין בשם "חנהל'ה התבלבלה", שעסק באישה שנכנסה להריון בלתי רצוי מבלי לדעת מי האב. תחילה רצה אלתרמן לקרוא לשיר "שרהל'ה התבלבלה" ולקשרו לשרה אמנו ולבשורת המלאך על אודות ההריון הצפוי. הוא שינה את דעתו כשסופר לו על צעירה מעפולה בשם חנה שנכנסה להריון בלתי צפוי מבלי לדעת לזהות האב. עקב כך עזבה לתל אביב.

בשנת 1955 הוקמה בכרם התימנים להקת צלילי שבזי בהנהגת משה משומר ושלמה "דבל'ה" מורי, שגדלו בקיבוץ, ספגו את השירים ונהגו לבצע אותם בחפלות בכרם בעיבוד מסולסל. כיוון שלא זכרו בדיוק את הטקסט, ערבבו בין שני הנוסחים ורקחו שיר חדש בשם "חנהל'ה התבלבלה".

מי שגדלו על ברכי משומר ומורי היו משה בן מוש ודקלון מצלילי הכרם, ורמי דנוך ויהודה קיסר מצלילי העוד. שתי הלהקות הקליטו במקביל בשנת 1975 תקליט ראשון, ובשני האלבומים נכלל השיר, כשעל עטיפות התקליטים נכתב על הלחן: "עממי". השיר הזה הפך למעשה ללהיט המזרחי הראשון, ובניגוד למרבית השירים הים תיכוניים באותה תקופה אף זכה להשמעות ברדיו. בשנת 1963 נפטר ברנדווין ובשנת 1970 נפטר אלתרמן, כך ששניהם לא זכו לראות את השיר הופך לנכס צאן ברזל.

5. ותודה למגילת קהלת
אריק לביא - "שיר סתיו"
(מילים: עמוס קינן, לחן: יוחנן זראי)

אחד השירים הידועים של אריק לביא, שביסס את מעמדו כאייקון פופ באמצע שנות ה־40 לחייו, נולד כמעין בדיחה של הסופר, המחזאי והמשורר עמוס קינן, על מאמר שפרסם העיתונאי אורי אבנרי באפריל 1964 בעיתון "אתגר" וכותרתו הייתה "תשובה לעמוס קהלת - או הרהורי אנטי כפירה".

אריק לביא (צילום: ראובן קסטרו)

קינן, שהיה ידוע בהתבטאויותיו ובמאמריו נגד הכפייה הדתית, התלוצץ עם עצמו ובחר לעקוץ את אבנרי כשכתב טקסט בשם "שיר סתיו", שנפתח במילים "כל הנחלים הולכים לים", הלקוחות מתוך פרק א' במגילת קהלת. הטקסט שכב במגירתו של קינן עד שנת 1970, אז התבקש על ידי ידידו הזמר אריק לביא לכתוב שיר לתוכנית "שלכם לשעה קלה" ששודרה בקול ישראל. קינן שלף את הטקסט והגישו למלחין יוחנן זראי, שעמו התחבר במהלך שהותם של השניים בפריז בראשית שנות ה־60. זראי הלחין את השיר כבלדה שקטה עם עיבוד ג'אזי קל, ולביא הקליטו במופע החי לרדיו.

השיר במתכונתו זו לא התרומם יותר מדי, ולביא, שניסה להמציא עצמו מחדש, פנה למוזיקאי דוד קריבושי כדי שיעבדו בצורה יותר "צעירה". התוצאה הייתה אחד משירי הרוק הגדולים בסבנטיז, עם סולו גיטרה מיתולוגי של יצחק (צ'רצ'יל) קלפטר באחת מעבודותיו הראשונות. השיר הוקלט ביוני 1971 והעפיל למקום השישי במצעד הפזמונים השבועי של הגל הקל. שלוש שנים לאחר מכן נכלל השיר בתקליטו המצליח של לביא "שיר הוא לא רק מילים" - והבדיחה הפרטית של קינן על מאמרו של אבנרי הפכה ללהיט.

6. הכוכב הנופל שנסק
חוה אלברשטיין - "שיר תשרי"
(מילים: רחל שפירא, לחן: דן עמיהוד)

בשנת 1971, כשמתי כספי עזב את שלישיית לא אכפת להם, הצטרף במקומו להרכב דני עמיהוד, יוצר וזמר שהחל את דרכו כנער בצמד דני ויורם, המשיך בלהקת הקצב המלאכים, ובהמשך שירת בצוות הווי הנח"ל ובלהקת פיקוד המרכז. עמיהוד היה מלחין צעיר שבאותה שנה זכה שירו "רק הירח" (מילים: שמרית אור) בביצוע אילנית במקום הראשון בפסטיבל הזמר.

חוה אלברשטיין (צילום: נאור רהב)

כיוון שכספי היה המלחין הבולט של שירי השלישייה, "נפל" התיק עם עזיבתו על עמיהוד, שהלחין את "חסמב"ה ונערי ההפקר", שביצעה השלישייה בפסקול הסרט באותו השם, וכן שיר נוסף שכתב יורם טהרלב ועיבד מישה סגל בשם "מי יתפוס כוכב נופל?". השיר עצמו לא הצליח, ולאחר שהשלישייה התפרקה בשנת 1972 פצח עמיהוד בקריירת סולו ובהמשך הצטרף למופע "מישראל באהבה" שרץ בחו"ל. כשהגיע המופע לארה"ב החליט עמיהוד להישאר שם עד היום.

מי שנתקלה ב"מי יתפוס כוכב נופל?" הייתה הזמרת חוה אלברשטיין, שפחות התחברה לטקסט, אך מאוד אהבה את הלחן ופנתה לשותפתה ליצירה הפזמונאית רחל שפירא, שתכתוב מילים אחרות. השיר הוקלט בשנת 1977 בשם "שיר תשרי" ונכלל באלבומה של אלברשטיין "התבהרות" (1978), שהודות להצלחתו זכתה בתואר זמרת השנה. עמיהוד לא ידע כי אלברשטיין הקליטה את השיר עם טקסט אחר. רק כשהגיע לביקור מולדת הבין כי הלחן שלו הפך לקלאסיקה ולאחד מהמנוני ראש השנה.

7. בזכות הרצף המזמר
זוהר ארגוב - "בדד"
(מילים: עמשי לוין, לחן: עוזי מלמד)

בשנת 1951 נפגשו בטיול בעין יהב שני תלמידי כיתה י"א מכיתות מקבילות, עוזי מלמד ועמשי לוין בני ה־16. השניים התחברו ולאחר שחברתו של לוין נפרדה ממנו, הוא כתב ברגע של שברון לב בלדה בשם "בדד". לאחר מכן ביקש ממלמד, מוזיקאי מחונן, להלחין את השיר בסגנון סלואו א־לה להקת הפלטרס האמריקאית.

''זהר ארגוב: סוף עצוב וידוע מראש''. (צילום: באדיבות ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון, מאוסף במחנה, הוט 8)

השיר הושר בפי חברי השניים בתיכון, אך כעבור עשור, בשנת 1961, התגלגל השיר לידיו של הזמר זבדיה לוי, סולנה של להקת העליזים. לוי סיפר בראיון בדצמבר 2015 כי מלמד העביר לידיו את השיר והוא ולהקתו ביצעו אותו בהופעות. מלמד, אגב, לא זכר זאת. אנחנו קופצים לסוף שנות ה־60. מלמד הצטרף כחצוצרן ללהקת הברנשים של פיאמנטה, הרכב פופ־ג'אז מתקדם שהקליטה בשנת 1970 את השיר עם הסולן זאב דיקוורט, המתגורר כיום בניו זילנד. על התקליטון נרשמו שמותיהם של מלמד ולוין כעמוס יהב ועוזי יהב, בשל מיקום הטיול שבו נפגשו לראשונה.
"בדד" בוצע כבלדת סלואו במועדונים על ידי "הברנשים" ומי שנתקל בו היה הזמר והבסיסט שמעון (צ'אבי) חתוכה, שכונה "הרצף המזמר".

בדצמבר 1972, בעקבות פנייה של עפרה סמואל מקול ישראל, הקליט חתוכה מספר שירים, בהם "בדד", שיצא על גבי תקליטון דמו בשנת 1973. חתוכה ביצע את השיר בהופעותיו השונות, ובמהלך הופעה במלון באילת נתקל בו הזמר זוהר ארגוב, שנפש באותה עת במלון והחליט להקליט אותו לאלבומו "נכון להיום" (1982) בעיבודו של ננסי ברנדס. ארגוב לא נתן קרדיט ליוצריו, שכן לא ידע על זהותם. רק בשנת 1999 קיבלו היוצרים את התמלוגים על השיר, אך לא רטרואקטיבית, הודות למעורבות של אקו"ם בעניין.

8. מלאך קטן ובקבוק שמפניה
ג'קי מקייטן - "הקסם השחור"
(מילים: אברהם ברושי, לחן: מנואל אלוורז)

אין אחד שלא מכיר את "הקסם השחור", שיר שזכה לביצועים רבים, בהם של ג'קי מקייטן, זוהר ארגוב, אייל גולן, חיים משה, דודו אהרון ועוד שלל אומנים. אך כמה באמת מכירים את המבצע המקורי?

סיפורו של השיר נושא אותנו אל מקסיקו של שנת 1942. המשורר הוונצואלי אנדרס אלוי בלאנקו והמלחין מנואל ("מצ'יסטה") אלוורז כתבו עבור הזמרת המקסיקנית טונה לה נגרה את השיר Angelitos Negros ("מלאך קטן שחור"). השיר זכה לפופולריות בינלאומית כעשור לאחר מכן, בשנת 1953, כשהוקלט על ידי הזמרת האמריקאית ארת'ה קיט.

במקביל, עם פריחתה של סצנת הריקודים הסלוניים בישראל, החליט הפזמונאי אברהם ברושי (מפזמונאי הפופ המשפיעים בארץ באותן שנים) לכתוב נוסח עברי לשיר וקרא לו "קסם שחור". השיר הוקלט לראשונה בשנת 1954 על ידי ניסו מתתיה דריו, זמר שאיבד את משפחתו בשואה. עם צאתו זכה השיר להצלחה ותקליטו נמכר בכ־5,000 עותקים, הישג לא נורמלי במדינה הקטנה של אז, מה שהוביל את ברושי ודריו לחגוג את המאורע בפתיחת בקבוק שמפניה - מצרך נדיר בתקופת הצנע של אותם ימים.

דריו פרש מעסקי המוזיקה בשנת 1963, אך כמעט 30 שנה מאז הקליט את השיר, שנשכח עד אז, זכה "קסם שחור" לעדנה מחודשת כשהוקלט מחדש על ידי הזמר ג'קי מקייטן (שהפך אותו מ"קסם שחור" ל"הקסם השחור"). הרבה בזכות ליווי הגיטרה המכשף של יהודה קיסר, הפך השיר לאחד מלהיטי מוזיקת הקסטות של אז, ולנכס צאן ברזל בזמר המזרחי.

9. הג'יבריש שהקסים את כולם
גבי שושן - "בראשית"
(מילים: אהוד מנור, לחן: צביקה נוי)

"בראשית" הוא אחת מבלדות הפופ־רוק האהובות, המוכרות והמצליחות בסבנטיז, ונחשב לשיר הפריצה של גבי שושן ז"ל. הוא נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן בידי צביקה נוי (נימוי) ועובד על ידי קובי אשרת לתקליט הבכורה של שושן "נער שחור עיניים", שיצא בשנת 1973.
גלגולו של השיר נושא אותנו אל שנת 1970, ללהקת הקצב המטרונומס, שבה נוי שימש כמתופף. הוא הלחין מנגינה שהלהקה נהגה לבצע בהופעות ולשיר אותה בג'יבריש (שכן טרם נכתבו לה מילים). בשנת 1971 נכח שושן באחת ההופעות, התלהב מהמנגינה, זינק לבמה והצטרף לשירת הג'יבריש.

גבי שושן (צילום: יוסי אלוני)

מי שעוד התלהב מהלחן היה השחקן־זמר ולימים המעצב האומנותי אבי (אבישי) אביבי, שרצה להקליט אותה. הוא פנה לבת זוגו דאז, מעצבת התלבושות רינה רימון, שתכתוב טקסט ברוח "ילדי הפרחים". השיר, שזכה לשם "תנו ללכת", הוקלט בעיבודו של חבר המטרונומס המוזיקאי דני פיטשון במועדון בר־ברים בתל אביב בהפקה עצמאית - ושוגר לרדיו בשלהי 1972. למרות הציפייה הוא נחל כישלון צורם.

בתחילת 1973 שושן, שעבד עם אהוד מנור על תקליטו הראשון, הפגיש בינו לבין נוי, שהשמיע לו לחנים שיצר, בהם "תנו ללכת". כעת היה זה תורו של מנור להתלהב מהמנגינה, והוא מיהר לכתוב את הטקסט "בראשית", שאותו הקליט שושן בליווי להקת הקצב או שכן או שלא.
ב־12 בפברואר 1973 יצא השיר בתקליט שדרים, אך בהתחלה די קרטע. מי שתרמה להצלחתו הייתה מלחמת יום הכיפורים, שהפכה אותו ללהיט ענק בפי החיילים, ומשם הדרך להצלחה ברדיו הייתה קצרה.

10. מציצים על הבמה
שלישיית הגשש החיוור - "מים לדוד המלך"
(מילים ולחן: עקיבא נוף)

בשנת 1970 הגיש חבר הכנסת לשעבר ומוזיקאי הפופ עקיבא נוף שיר ברוח תנ"כית לוועדת פסטיבל הזמר. השיר התקבל ונדרש למבצע. הוא הוצע למספר אומנים, אך הם דחו אותו. בשלב מסוים פנה מפיק הפסטיבל חנוך חסון לאברהם דשא פשנל, אמרגנה של שלישיית הגשש החיוור, והציע שהגששים יבצעו את השיר.

שלישיית הגשש החיוור (צילום: יעקב סער לע''מ)

על סירובם הראשוני של חברי הגשש הכל מסכימים. עם זאת, ישנן כמה גרסאות לגבי שיטת השכנוע: הגששים טוענים שהסכימו לאחר שפשנל התעקש והפציר, כשהתנאי שלהם היה לבצע כפי שהם רוצים. גרסה אחרת, של חנוך חסון, טוענת שהגששים התערבו עם פשנל על משחק כדורגל, וכיוון שהפסידו לו - נאלצו "לשלם" את המחיר ולהופיע בפסטיבל.

כך או כך, הופעתה של השלישייה הפכה לאחד הרגעים הבלתי נשכחים בעולם הבידור: הם עלו לבמת הפסטיבל כשהם מרימים את ידיהם ותחתוניהם הלבנים מבצבצים מבעד לחצאיות שלבשו. מי שביים את הגששים באותו קטע היה, באופן לא מפתיע, אורי זוהר.

מנחה הפסטיבל יצחק שמעוני דחק בקהל להצביע לשיר ולא לביצוע וראה זאת כפרובוקציה משוועת. עם זאת, היו כאלה שראו את הקטע בהומור. במרוצת השנים הפכה אותה הופעה לאחד מסמלי ההיכר הבולטים של הגששים, ועל אותם מקטרגים נגדה כתבה נעמי שמר עבור השלישייה את הפזמון "למה צחקה מיכל?".

11. מאיטליה באהבה
עפרה חזה - "אדמה"
(מילים: אהוד מנור, לחן: יאיר קלינגר)

שיר הנושא מאלבומה התשיעי של עפרה חזה מ־1985 נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן בידי יאיר קלינגר והופק מוזיקלית על ידי אריק רודיך.
למעשה, השיר הולחן על ידי קלינגר עוד בסוף שנות ה־70 במהלך שהותו בצרפת. הוא הציע אותו לשלל אומנים, ומי שנענתה הייתה הזמרת והשחקנית האיטלקייה אלסנדרה מוסוליני, נכדתו של בניטו מוסוליני, שהקליטה אותו באנגלית תחת השם Love Is Love וביצעה אותו בפסטיבל טוקיו בשנת 1980. ביצועה זה זכה בפרס הכסף בפסטיבל.

עפרה חזה (צילום: קוקו)

מוסוליני, אגב, השתתפה בהמשך בסרט הישראלי "הדרך לעין חרוד", כשלאחר מכן עברה לפוליטיקה והשתלבה במפלגת ימין קיצוני.
לאור הצלחתו זכה השיר למספר גרסאות כיסוי בשלל מדינות באירופה: שוודיה, גרמניה ואפילו צרפת, שם הוקלט על ידי הזמרת מישל ת'ור.
בתחילת שנות ה־80 חזר קלינגר לישראל והשמיע את השיר לאהוד מנור, שכתב טקסט עברי. מנור השמיע את הסקיצה לעפרה חזה ולמנהלה האישי בצלאל אלוני, שכה התלהבו מהשיר, עד שבחרו בו לשיר הנושא של אלבומה.

12. שיר שהוא מוסד
אריאל זילבר – "רוצי שמוליק קורא לך"
(מילים ולחן: שמוליק צ'יזיק)

בשנת 1973, ביוזמת משרד התיירות, צוּותו המוזיקאי אנדריי צוויג, יוצא צוות הווי שריון, והזמרת פנינה בריק (לימים בלהקת סקסטה) כצמד לסיבוב הופעות בקופנהגן. לאחר שחזרו לארץ החליטו להמשיך את הפעילות המשותפת וחיפשו שירים להקליט. פנו אליהם שלל מוזיקאים, בהם שמואל צ'יזיק, שבדיוק שוחרר מהמוסד הפסיכיאטרי שלוה. צ'יזיק הציע להם שיר חיזורים בשם "רוצי שמוליק" שכתב על עצמו ועל אישה שאהב. השניים חשבו שהשיר "טיפשי מדי" עבורם וסירבו להצעה.

באותה עת הרבה צ'יזיק לכתוב שירים עם אריאל זילבר, שחזר לארץ בתום שהות ממושכת בצרפת. צ'יזיק השמיע לזילבר את השיר, וזה הציע אותו ללהקה שבה היה חבר באותו זמן, תמוז. חברי הלהקה חשבו שהוא דומה מדי לסגנון הנונסנסי המתוק של להקת כוורת ופחות לאידיאלים הרוקיסטיים המתקדמים שלהם - ודחו אף הם את ההצעה.

אריאל זילבר (צילום: ראובן קסטרו)

בשנת 1976, לאחר שעזב את תמוז והחל לעבוד על אלבום סולו ראשון, זילבר לא חשב להקליט את השיר, כי השתכנע כנראה מחבריו לתמוז שהוא פחות מתאים לו. מי שנלחם עבור השיר היה חברו ואמרגנו מירון רכטמן, שגייס לצדו את הגיטריסט חיים רומנו, שגם הפיק את האלבום.
זילבר סירב, אך לאחר שכנועים בלתי פוסקים מצד רכטמן ורומנו הסכים להקליט את השיר, כשרומנו ניגן בגיטרה, בס ותופים והוא עצמו בקלידים ובחצוצרה.

ב־8 ביוני 1976 יצא השיר כסינגל לתחנות הרדיו, צעד שמונה שבועות במקום הראשון, זכה בתואר שיר השנה וזיכה את זילבר בתואר זמר השנה, כשבהדפסות מאוחרות של התקליט שמו קוצר ל"רוצי שמוליק".

13. מעומק החזה
יגאל בשן – "תן לי"
(מילים: יורם טהרלב, לחן: יגאל בשן וגידי קורן)

השיר "תן לי" (או בעגה היומיומית "מה שהיה") נחשב לאחד משירי הדגל של יגאל בשן ובוצע לראשונה בקדם האירוויזיון 1981, שבו הגיע למקום החמישי. גלגולו מתחיל כבר בשנת 1976, כשהזמר רן אלירן, ששהה שנים רבות בארה"ב, חיפש חומרים לאלבום חדש כדי לשמור על הקשר שלו עם הקהל הישראלי.

יגאל בשן 1979 (צילום: יעקב סער, לע''מ)

הוא פנה לידידו הפזמונאי יורם טהרלב, וזה הגיש לו טקסט אופטימי שכתב בשם "תן לי את היום הזה", שפזמונו היה: "מה שהיה תשכח מזה, מה שיהיה לא משנה, מה שאבקש מעומק החזה, תן לי את היום הזה". השיר נכלל בתקליטו של אלירן משנת 1977 "זה שיגעון!", השתחל למקום ה־18 במצעד הפזמונים - ונעלם מהתודעה.

בשנת 1981, כשבשן רצה להגיש מועמדות לקדם האירוויזיון, הוא פנה לטהרלב, שנזכר בשיר שכתב ארבע שנים קודם לכן. טהרלב לקח את אותו פזמון (עם שינוי קל: במקום "מעומק החזה" הוא שינה ל"בעולם כזה"), כתב בתים שונים והגישו לבשן, שהלחין אותו יחד עם גידי קורן. מי שהייתה אמונה על העיבוד בגרסה הזו היא להקת ברוש, שליוותה את בשן באותה עת. ועדת קדם האירוויזיון לא ידעה על גלגולו של הטקסט (אילו ידעה, סביר להניח שהייתה פוסלת את השיר) ואנחנו הרווחנו קלאסיקה.

14. כלולות וכבשת הרש
אורה זיטנר - "שיר ארץ"
(מילים: נתן יונתן, לחן: סשה ארגוב)

בסוף שנות ה־60 כתב המחזאי ניסים אלוני טקסט בשם "שיר כלולות", שהולחן על ידי סשה ארגוב והוצע לשלישיית הגשש החיוור, שדחתה אותו. ארגוב, שהאמין בלחן, לא ויתר וניסה למצוא לו טקסט אחר. הוא פנה לתרצה אתר, שתכתוב טקסט משלה, והיא כתבה בשנת 1970 את השיר "רק זיכרון אחד", שהוקלט בידי זמר צעיר בשם שלמה ארצי לאלבום הבכורה שלו שיצא באותה שנה.

אף שהשיר הוקלט הוא לא הצליח להתפרסם, אך ארגוב לא ויתר ובסוף שנות ה־70 פנה למשורר נתן יונתן שיכתוב טקסט משלו. יונתן בחר לכתוב שיר על היחס המורכב והאמביוולנטי של אדם לאדמת הארץ וכיוון גם לבנו, ליאור ז"ל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים ("לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש").

השיר הוקלט במתכונת זו בשנת 1979 בשם "שיר ארץ" ובוצע על ידי הזמרת אורה זיטנר. הוא הפך מיד עם צאתו לאבן דרך בזמר העברי וזכה לגרסאות כיסוי רבות, בהן של חוה אלברשטיין, נתנאלה ורביד פלוטניק (נצ'י נצ'). אגב, הטקסט של אלוני "שיר כלולות" הועבר בשנת 1973 לידי המלחין עודד לרר, שהלחינו בשנית והפך אותו לאחד השירים המזוהים עם יזהר כהן ולנכס צאן ברזל בפני עצמו.

הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של השירים הישראלים הגדולים

מה הקשר המוזיקלי של עפרה חזה למוסוליני? כיצד הלב השבור של התיכוניסט הפך לזעקת כאב של זוהר ארגוב? והאם ידעתם שהלהיט המזרחי הראשון מבוסס על לחן חסידי־אמריקאי?