ייחודו של אלון הררי בין זמרי השירה האופראית בארץ הוא בקול הקונטרה טנור הגבוה שלו, המקביל לאלט הנשי. עם קולו הלא שגרתי יהיה הררי יחד עם זמרת הסופרן דניאלה סקורקה ועם תזמורת "בארוקדה", הרכב הבארוק המוביל בישראל, בין הסולנים בקונצרט האנסמבל הקולי הישראלי - היום בצהריים במשכן למוזיקה ולאמנויות ברעננה ובשני בערב במוזיאון תל-אביב לאמנות.

במרכז הקונצרט, מספר הררי, תעמוד יצירתו של גאורג פרידריך הנדל "דיקסיט דומינוס" ("כה אמר אדוני", תהילים ק"י), שאותה הלחין הנדל עם המעבר שלו מגרמניה לאיטליה. עוד בקונצרט מיצירות אלגרי, קורלי וטאבנר.

הררי, 39, בא ממשפחה תימנית בראש העין, שכדבריו לא שמעו בה מוזיקה קלאסית. בגיל תשע הוא החל את המרוץ לקריירה במקהלת "ענבלים", "שם שרתי כסופרן לכל דבר". הררי מספר שתוך שנה הופיע בתפקיד הראשי באופרת ילדים ומנצחת המקהלה, אילת יונגר, אמרה לאביו: "כשהילד שלך יהיה גדול, הוא יהיה זמר, לא חשוב מה שתעשה".

תחילה זה לא התקבל בהתלהבות במשפחתו התימנית, "אפילו היו ריבים, אבל הגישה השתנתה, כששמעו על ההצלחות שלי בחו"ל". בשירותו הצבאי כמוזיקאי מצטיין ששר בטקסים קרה לו משהו בלתי שגרתי כ"שהתחלף לי הקול בפעם השנייה". הררי סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון ושני בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה ובשירה אופראית הוא השתלם  ב"מיתר  אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, שבה הוא הגיע לאחד משיאיו, כשכיכב בתפקיד הראשי באופרה "אורפאו ואאורידיצ'ה" מאת גלוק. 

האנסמבל הקולי הישראלי (צילום: דור אבן-חן)האנסמבל הקולי הישראלי (צילום: דור אבן-חן)

אגב, אולי כאן המקום להעיר, שבשלוש השנים הראשונות בקריירה שלו הררי שר טנור ו"הייתה לי בעיה ברגיסטר הגבוה". "לא הבנתי מה זה עד שהומלץ לי להעלות את הסולם".

באופרה הוא הכיר את רעייתו, טסה, שעלתה מדרום אפריקה. "שרנו שם דואט והתאהבנו", הוא מעיד. "הכרנו קצת לפני כן, כשהיא באה לקבל ממני תווים של אופרה מוקדמת של מוצרט ומאז אנחנו חוגגים באושר 13 שנות נישואין", הוא מעיד.

בית מוזיקלי, לא?
"הילדים הקטנטנים שלנו לא רק שמגיל אפס הם מוקפים במוזיקה מכל הצדדים, אלא מגיעים מגיל אפס לחזרות. כשהם נשאלים מה אבא עושה, הם משמיעים קולות אופראיים. בית מוזיקלי? - כששני בני הזוג באותו מקצוע, יש יותר הבנה. אצלנו, למשל, ברור שביום של קונצרט אני צריך את ה'ספייס' שלי ולישון שלוש-ארבע שעות. זה נותן חיות למיתרי הקול".

שאלות פרוזאיות כמו "איפה הסוכר?" נשאלות אצלכם אגב שירה אופראית?
"זה לא, אבל שומעים אותנו שרים לעתים קרובות אריות מאופרות". 

בדואט?
"כמעט שלא. אשתי אוהבת רפרטואר מהשנים המאוחרות של המאה ה-19 בעוד שאצלי יש העדפה ליצירות מהבארוק המוקדם ולמוזיקה גרגוריאנית".

הם גרים בראש העין הישנה, כור-מחצבתו של הררי. והשכנים? - "לזכותם ייאמר שהם אוהבים את המוזיקה הנשמעת מהבית שלנו. לא קיבלתי מהם אפילו לא רבע תלונה. חיים בהרמוניה. אפשר לשמוע מחמם את מיתרי הקול תוך כדי השמעת כל מיני קולות, כשמאיזה בית בסמוך נשמעים שירי אייל גולן בקאריוקי".

אם נחזור לסיום לייחודו הקולי של הררי, הוא מגדיר את זה כ"הברכה וה...קללה". "כשצריכים זמר בקול שלי, יש סיכוי רב שיפנו אלי, כי אין הרבה בקול הזה", הוא מסביר. "אבל אם יש באופרה הישראלית עונה של ורדי-פוצ'יני-מוצרט, אני בחוץ, כי הם לא כתבו לקול שלי. זה בסדר. כל אחד והייחוד שלו. בסך הכל, אין לי סיבה להתלונן. טפו, טפו, טפו, לא חסר...".

איך שומרים על קול כשלך?
"שומרים ומקפידים. הקונטרה טנור הוא כעין בדולח זך כזה וכל גרם של לכלוך שומעים".

מה החלום שלך?
"אולי זה יישמע מפתיע, אבל מבחינת רפרטואר הגשמתי את החלומות שלי, בין אם בארץ, בין אם בהופעות בעולם".