בעידן הנוכחי, נשמע כיום השיר "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" כאוטופיה מתוקה אך נאיבית. "כולם כאן מרוצים, עובדים, לומדים יום־יום, חשבתי לעצמי אולי, אולי אין זה חלום, וכל אחינו בנכר, חזרו הלום", שר דודו זכאי בפסטיבל שירי הילדים של שנת 1979 והיום הוא מתעקש: "זו לא נאיביות. זו שירת הארץ, זה שיר שעד היום רלוונטי. עובדה שהוא שרד את מבחן הזמן ואין אחד שלא מייחל כיום שיהיה טוב פה בארץ".

עד לפני שנה לתפוס את זכאי לראיון הייתה משימה לא כל כך פשוטה, שכן במסגרת עבודתו כאחראי על הייצוא במפעל ארד בקיבוצו דליה, הוא מסתובב ברחבי העולם. מאז הקורונה, הוא מקיים את פגישות העבודה באמצעות הזום. "אני לא מתלונן", הוא אומר. "כיף לעבוד מהבית, אבל בכל זאת אני מקווה שבקרוב כל המצב הזה ייגמר ונחזור לעבוד כרגיל".

לצד עבודתו בקיבוץ הוא עורך ומפיק את סדרת הזמר "שיר ליל שבת", זו השנה ה־13 ברציפות. לאחרונה, כששבו ההופעות, הוא התייצב מול קהל של כ־300 איש. "קהל עם מסיכות", הוא אומר. "זה היה מוזר ומאתגר אבל גם חוויה גדולה. זו הנאה גדולה עבורי לכתוב את קטעי הקישור, לבחור את השירים ולהופיע כמובן. בכל פעם מחדש מדהימה אותי ומחממת את לבי העובדה שמגיע להופעות קהל מכל הארץ, בין שמתל אביב, רמלה או נהריה".

איך אתה מסביר את זה?
"אני חושב שאנשים אוהבים זמר ואוהבים לשיר בציבור. אפילו בבלפור אנשים שרים בציבור וגם בבלומפילד, רק ששם הטקסטים שונים".
זכאי (72) נחשב לאחד הזמרים המזוהים ביותר עם ז'אנר שירי ארץ ישראל היפה, הישנה והטובה, ונחשב בקולו הקטיפתי והנעים לאוזן כאחד מנושאי דגלו בשנות ה־70. באמתחתו שלל נכסי צאן ברזל דוגמת "טוב לי בקיבוץ", "דרך ארץ השקד", "חייכי לי בשירים", "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים?" ועוד רבים וטובים.

הוא מהאומנים היחידים בזמר העברי שהקליט לא מעט גרסאות כיסוי לשירים שהצליחו כל כך, עד כי הפכו מזוהים עמו הרבה יותר מהמבצעים המקוריים. "בטרום עידן הרשתות החברתיות והאינטרנט, לא ידעתי שחלק מהשירים שביצעתי הם בעצם קאברים", הוא מודה. "למשל, כשהקלטתי את 'אלעד ירד אל הירדן' לא ידעתי שהיה לזה ביצוע קודם של להקת פיקוד דרום. במשך שנים רבות ידעו שזה שיר של דודו זכאי ולא של להקת פיקוד דרום. גם 'ארץ ישראל יפה' ו'בשדה תלתן' היו מזוהים איתי יותר מהביצוע המקורי. 'הורה ממטרה' היה קאבר שמשה וילנסקי עצמו, מלחין השיר, אהב ועד היום הוא שיר שמבוקש בהופעות. לקאברים יש חיים משלהם. אם יש ביצוע טוב ועיבוד מיוחד, זה נותן לשיר חיים חדשים וקהלים חדשים".

אף שהוא לרוב היה זה שחידש שירים קיימים, בשנת 2017 להקת הדג נחש החליטה לסמפל את השיר "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" ולהעניק לו משמעות אקטואלית. "הם שאלו אם אני מסכים שיחדשו את השיר. השבתי להם שבטח, בשמחה. חשבתי שזה יכול להעניק לשיר משמעות חדשה", הוא אומר.

ומה חשבת על הביצוע?
"לא אהבתי את העובדה שהם לקחו את הקול שלי והעלו אותו בתוך השיר עם סאונד אחר".

חבר מביא חבר

הסולו הראשון של זכאי, בשלהי 1970, היה קאבר לביטלס, "The Fool On The Hill", בנוסח עברי של רימונה די־נור. הוא ביצע אותו כסולנו של צוות הווי חטיבת הצנחנים. "זה קטע שמכל השירים ששרתי, הסולו הראשון שלי היה שיר לועזי", הוא אומר. הסולו הראשון היווה מעין סגירת מעגל לדודו בן ה־21, שכן בילדותו בקיבוץ עין השופט לא זכה לתמיכה מהמורה לשירה. "בכיתה ה' זרקו אותי ממקהלת בית הספר, כשהמורה אומר לי 'עדיף שלא תשיר'", הוא נזכר. "למזלי לא התייחסתי למה שהוא אמר".

בתיכון שבו למד הקים זכאי שלישיית זמר עם חברים לשירים ישראליים. "ככל שהתעמקתי בזה, נמשכתי לתחום המוזיקה יותר וגם ראיתי שאנשים אוהבים לשמוע אותי שר", הוא מספר. לפני גיוסו לצבא, חברו שמעון ספיר מצוות הווי הצנחנים, המליץ לו לנסות להתקבל ללהקה צבאית. "הגעתי לאודישנים בשיטת 'חבר מביא חבר' והתקבלתי", משתעשע זכאי. "בהתחלה שירתי בלהקת פיקוד מרכז יחד עם קובי רכט ונירה גל, וכשפירקו את הלהקה, הקמנו את צוות הווי חטיבת הצנחנים".

איך הייתה עבורך החוויה בלהקה הצבאית?
"זה היה בית ספר למקצועות הבמה והשירה בחסות ה'פרופסורים' דני ליטאי ויאיר רוזנבלום, שהפכו אותנו לאומנים!".

ומה הייתה הדינמיקה בלהקה? היו תככים ומריבות על סולואים?
"היינו להקה ברדקיסטית וקשה. היו בלהקה הרבה כוכבים, וזה לא היה פשוט. לא התחברתי לאווירה".

בזמן שירותו הצבאי בשנות ה־60, השתתף זכאי באחת התוכניות המצליחות ביותר של להקת פיקוד מרכז - "איפה המרכז?" - שהושפעה מהאופוריה של הניצחון במלחמת ששת הימים. תוכנית זו כללה את הלהיט "גבעת התחמושת", שהפך לאחד מהמנוני המלחמה. בצוות הווי חטיבת הצנחנים, שהוקם בשנת 1970 והעלה את התוכנית "צנחן שלי", כבר בלט קולו של זכאי כאחד הכוכבים. "לא הייתי כוכב ולא הרגשתי כוכב", מתקן אותי זכאי. "גם לא אהבתי את המונח הזה 'כוכב', זה מונח ששייך לתקופה הנוכחית".

עם שחרורו בשנת 1971 ולאחר שגמע במהלך שירותו הצבאי את רעשיה של תל אביב, חזר לקיבוץ והקים שלישיית פופ בשם "דרך הגב", יחד עם חבריו אמיר גינת ומיכה אדיר. השלישייה הקליטה מספר שירים די מוצלחים כמו "עד שיבוא המשיח", והתפרסמה בהופעותיה בתוכנית הקיבוצית הפופולרית "ניחוחי חציר", ששודרה גם בטלוויזיה. "אלו היו שנים של שלישיות מוזיקליות", מסביר זכאי. "הייתה לנו הצלחה נאה, אבל בשלב מסוים התפרקנו ונאלצתי להמציא עצמי מחדש".

התפנית בקריירה אירעה בזמן מלחמת יום הכיפורים, כשהמלחין שייקה פייקוב צפה בו שר והציע לו להקליט שיר חדש שכתב. "השיר, שנקרא 'נפגשנו שוב', תפס חזק מאוד. הוא התאים בדיוק להלך הרוח של אותה תקופה לא קלה", הוא אומר. הצלחת השיר הובילה את חברת התקליטים ישראדיסק להחתים את זכאי לחוזה הקלטות. בשנת 1975 יצא אלבומו הראשון "מישהו בא ואמר", שניהל מוזיקלית מתי כספי. "מתי ואני התחלנו את דרכנו המוזיקלית באותו זמן, רק שהוא הגיע הרבה יותר רחוק", מודה זכאי בחיוך.

מלבד "נפגשנו שוב" נכללו באלבום כמה מלהיטיו הגדולים, בהם "טוב לי בקיבוץ", שיר ביוגרפי שכתב אהוד מנור והלחין כספי. "תוך כדי עבודה על השירים לתקליט ולתוכנית היחיד שלי, סיפרתי לאהוד על עצמי. הוא הציע לכתוב שיר שיתאר אותי ותפר אותו עליי ועל סיפורי", הוא מספר.

דודו זכאי (צילום: שלומי יוסף)דודו זכאי (צילום: שלומי יוסף)

המטרה: ענף הפלחה

אלבומו השני "בשדה תלתן" המשיך את הקו וכלל מלבד שיר הנושא גם את ביצועיו הידועים ל"שירי לי", "יש לי כנרת", "הורה ממטרה", "אנחנו שנינו מאותו הכפר" ו"לשיר זה כמו להיות ירדן". "זו הייתה תקופה עמוסה עבורי", הוא מתאר. "הייתי עסוק בהקלטות ובהופעות ובמקביל עבדתי בקיבוץ וגם למדתי כלכלה באוניברסיטה. היה קשה אבל נהניתי מכל רגע".

בקיבוץ דליה, שאליו עבר אחרי שחרורו מהצבא יחד עם בת הקיבוץ, יעל, שהפכה לרעייתו, לא ראו בתחילה את עיסוקיו המוזיקליים בעין יפה. "זה לא היה מקובל שקיבוצניק יהיה זמר שמופיע ומקליט במקום לעבוד בפלחה", הוא מסביר. "אבל כשהתחלתי להתפרסם, הם קיבלו את זה יותר".

העובדה שנשארת בקיבוץ פגעה בקריירה שלך?
"יכול להיות. הייתה תקופה שחשבתי על עזיבת הקיבוץ, אבל החלטתי שזה לא מתאים לי. העדפתי לנהל את הקריירה שלי בפרופורציה ולא להיות כל הזמן מחויב לה".

אתה מתחרט?
"לא".

בשנות ה־70 הופיע זכאי בתוכניות "על הדשא" עם אליהו הכהן, "מועדון הצועני השורק" עם דן אלמגור וב"עוד להיט". הוא שיתף פעולה עם דורית ראובני ונתנאלה, ונחשב לאחד מכוכבי פסטיבל שירי הילדים שבו הופיע משנת 1974 עד 1979. הפרסום, כמו שאומרים, לא עלה לו לראש. "אף פעם לא הייתי סלב. לא אהבתי מעולם את עניין החתימות והמעריצים וכל מה שקשור בפרסום ולא התרגשתי מזה במיוחד. לקחתי את עצמי בפרופורציות ובאיזון. הפרסום היה חלק מהעבודה שלי, כמו שהקיבוץ היה חלק מהעבודה שלי", הוא אומר.

בשנות ה־80, עם שינויי הזמנים והסגנונות המוזיקליים, הוריד זכאי הילוך בקריירה המוזיקלית והתמקד בלימודים ובעבודה בקיבוץ. "לא התאים לי גם לרדוף יותר מדי אחרי פרסום ושירים, זה לא באופי שלי", הוא מסביר. "התמקדתי במה שמעניין אותי. מיציתי את העניין של רדיפה אחרי תחנות רדיו שישמיעו את השירים שלי".

אף שבחר להאט את הקריירה במקצת, זכאי מעולם לא הפסיק להקליט ולהופיע, בקצב שלו כמובן. אלבומו האחרון - "אדם ונוף" יצא בשנת 2019. "הוא לא התקבל בכלל בתקשורת", הוא אומר. "היה שם את השיר 'כמו שאת', שביקשתי מעילי בוטנר לכתוב עבורי, ושמתקבל בהופעות בצורה היסטרית אצל הקהל הוותיק, אבל הרדיו לא שידר אותו. קיוויתי שישמיעו אותו גם מפני שאני לא מוציא בכל יום אלבום חדש, וגם כי השיר הזה נהדר. אבל לרדיו אג'נדה משלו".

אולי משום שאתה לא דוחף את עצמך מספיק?
"אני לא דוחף את עצמי בכלל. לפעמים נזכרים בי ופונים אליי, כמו שאתה צלצלת. התקשורת משתנה, אז מה יעזור לי לדחוף את עצמי?".

לדעתך אותה תמימות שהייתה קיימת בשירים ההם קיימת גם כיום?
"אני לא יודע אם זו הייתה תמימות אז. אהבת הארץ לא נגמרת כל כך מהר, היא עדיין ישנה ובכל פעם מקבלת צורות אחרות. היו שירים שהלמו אז את הרוח וקשרו בין אהבה לבין הארץ, ופה ושם יוצאים גם היום שירים כאלה".

בניגוד לקולגות שלך מתחום הזמר העברי, אתה דאגת לעצמך לעבודה נוספת במקביל לקריירה המוזיקלית. זה מה שאתה ממליץ לזמרים עכשוויים לעשות?
"לא, אני ממליץ לכולם להיות אייל גולן (צוחק). אבל אם הם לא יכולים, שיחפשו מקצוע אחר במקביל בשביל בסיס כלכלי".

אתה עובד על שירים חדשים?
"יש לי כמה חומרים חדשים ובשבועות האחרונים ביליתי באולפן כמה פעמים. חלק מהחומרים מוקלטים, אבל אני עדיין לא יודע אם הם ייצאו או לא. בכל מקרה, אני חושב שכבר לא אשקיע באלבום, זה לא משתלם. למרות שאני לא מתחבר לרשתות החברתיות, כנראה אוציא לשם את השירים וגם ליו־טיוב, ומי שישמע אותם אז ישמע".

התחברת למחאת ענף התרבות בתקופת הקורונה?
"בוודאי! היו פה הרבה דברים לא מובנים. לצערי לתרבות יש הרבה דוברים אבל אין לה לובי וזה חבל".

ומה דעתך על המצב החברתי־פוליטי השורר במדינה כיום?
"אני לא ממש אוהב מה שאני רואה ולכן הרבה פעמים בורח מהחדשות".

וכדברי השיר שלך, עוד יהיה טוב בארץ ישראל?
"אני רוצה להאמין שכן".

הופעתו הקרובה של זכאי במסגרת "שיר ליל שבת" תתקיים ב־18.6 ב־21:30 באולם עין השופט.