האם הייתם בנאשוויל?, לא? - אז אל תקנאו, גם אני לא הייתי ב"מכה" של מוזיקת הקאנטרי. אם ברצונכם להתענג על צליליה וליהנות מהאווירה שמתלווה אליהם, הנכם מוזמנים לפסטיבל קאנטרי גולן, שאמור להיערך בחמישי-שישי השבוע אלא אם לא יפוגו עד אז רוחות הקרב, המנשבות מדרום.

בהודעה על הפסטיבל מופיע שמו הצברי כל כך של כוכבו, עומר נצר, באותיות לועזיות כאילו שהוא מגיע אלינו מאי-שם בטנסי ולא מגדות הגעתון בנהרייה. מה לך ההתלעזות הזאת? - אני מעז להביע את פליאתי. "כי אני מופיע בכל העולם", זו תשובת המחץ שלו. "העולם?", אכן יש סימוכין לכך שבגילו הצעיר, 27, הופיע מעבר לים יותר מרוב זמרינו, אבל "בכל"?!

"לא חשוב באלה אותיות נכתב השם שלי, כשבכל מקום שבו אני מופיע אני אומר שמישראל", הוא בשלו. "זה לא מפריע לי להרגיש כחלק מעולם הקאנטרי בארצות הברית, מה גם שאני כותב את השירים שלי באנגלית".

במקום להתווכח איתו, אני מעדיף לתהות על קנקנו. נצר בוחר לפתוח בגילוי מפתיע: "בגיל 14, כשבסיום שיעורי האנגלית המורה ביקשה שאשיר שיר, עד היום לא ברור לי מדוע בחרתי לשיר דווקא שיר-קאנטרי של ...ג'וני קש ואיך ידעתי לשיר אותו".

גם לי זה לא ברור, אבל אני מנחש שהתוודעת בגיל מאוד צעיר לו ולשיריו בחנות התקליטים וכלי הנגינה של הוריך.
"זה נכון. בעצם ההגעה לשיריו של קש אני רואה כמתנה שקיבלתי מאלוהים ולימדתי את עצמי להשתמש בה. לאחר שאני מתופף מאז היותי בן שש, באותו גיל, 14, אחזתי לראשונה בגיטרה ומאז לא עזבתי אותה. כמי שכל החיים שלו על הבמות, הופעתי רק כנגן ומאז הגילוי של קש אני מופיע גם בשירה".

בקולך הצרוד?

"כן, כך הקול  שלי".

בצבא שירת בגבעתי, מבלי לנסות להגיע ללהקה צבאית. "רציתי שירות משמעותי יותר", הוא מסביר. "הרי קאנטרי-בוי הוא פטריוט".

זה לא פטריוטי לשרת בלהקה צבאית?
"זה כן פטריוטי, אבל רציתי לתרום הכי הרבה שאוכל".

דה וויס?
"הלכתי לשם אחרי שהשתחררתי. קיוויתי לעשות בטלוויזיה אמנות ופגשתי אמנות אחרת. גיליתי שיש שם כל דבר חוץ מאמנות. הם לא מתעסקים במוזיקה, בכל מה שגדלתי עליו. כל מה שאני עושה מאז הוא תשובת הנגד שלי לתרבות הרייטינג שהם מפיצים".

כמחאה לדה וויס?
"בטח! ככה אני - בנ'דם מאוד מחאתי, שהולך תמיד נגד הזרם".

לדבריו - הבה נשתדל להאמין - "לא נפגעתי". מבחינתו, הנקמה שלו באה כשתוך שנה (!) הופיע באותו מועדון ניו-יורקי יממה אחרי המנטור שלו בתוכנית, מוש בן-ארי ולטענתו, בהצלחה לא פחותה, לאחר שכבר בגיל 21 הוציא אלבום-ביכורים. ראיתי אותו שם במקרה בחנות מוזיקה והוא לא התייחס אלי כאל מי שהוא עבד איתו בתוכנית.  זה צבט לי בלב. אמרתי לעצמי שכשאהיה גדול, תמיד אעזור למוזיקאים צעירים".

אם בדיבור קולו רך, מתוכן דבריו מהדהד נוקם עם מצ'טה בין השיניים. "השיר הראשון שהוצאתי, 'Goobye Song ', לא התקבל בשום מקום", נצר קובל. "צחקו לי בתחנות הרדיו. אז הוצאתי עוד שיר, 'Angel', שנהיה שיר הכי מושמע בגלגל"צ ורק אז גם השיר הדחוי התקבל".

והמסקנה? 
"אם אתה מאמין במשהו, גם אם כל העולם נגדך ורוצה להוריד אותך למטה, הילחם עליו ותנצח!".

לאחר שאור בהיר הפיק מוזיקלית את שני אלבומיו הראשונים, כולל השני שבו זלג אל הרוק, אפילו כסחי, כעדותו - "הייתי צריך שינוי לאחר שהרגשתי שזיהו אותי יותר מדי עם הקאנטרי" - החליט להעביר את המושכות לידיו שלו. "זה הזמן", הוא סבור.

אם אתם מצפים לפגוש את "קאנטרי בוי" כשהוא דוהר בשדות עלי סוס או סוסה, כשעל ראשו כובע-בוקרים, שנראה כלקוח מאחד מסרטי המערב הפרוע, אז לא. "כיום אני כמעט לא רוכב ואוהב סוסים די מרחוק", הוא מודה.

עוד מעט יופיע שוב בארצות הברית. "זה לא כמו למכור קרח לאסקימואים", אני שואל את נצר לסיום. "אבל אני טוב בזה", הוא מפגין ביטחון ראוי לציון.