יש מי שניצל את תקופת הקורונה לסידור הבית, אחרים לא יצאו מהמטבח, יש מי שצלל אל נטפליקס. הזמרת רותי נבון ניצלה את הזמן לחשבון נפש, ואת הימים הפנויים העבירה בלימוד תורה, עולם שקרוב ללבה מאז חזרה בתשובה בסוף שנות ה־70. "נכנסתי עמוק לספרים ולמדתי יותר שיעורי תורה ויהדות וחיפשתי אחר פירושים שיכולים להסביר את התקופה שעוברת עלינו כיום", היא אומרת. "אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה פה, אנחנו הורסים את העולם מתוכנו, ויש פה מסר. זה ריגש והפחיד אותי באותה נשימה".
בין המחשבות שצצו אצלה בתקופה האחרונה, היא הגיעה לעוד החלטה. "הבנתי שכל אדם צריך להיות הוא ולעשות מה שהוא רוצה ולא מה שאחרים רוצים בשבילו", היא אומרת. "החלטתי להפסיק להופיע בפני קהל מעורב ולחזור להופיע בפני נשים בלבד, כמו שעשיתי בהצלחה גדולה בארצות הברית בשנות ה־80 וה־90. אמרתי שאת השליש האחרון של החיים שלי אני רוצה לסיים ככה. ובזכות הקורונה הרגשתי שהגיע הזמן לעשות דברים בשביל עצמי, דברים שיעשו אותי מאושרת ושלמה".
לאחרונה הקליטה נבון חומרים להופעה החדשה, שכוללים עיבודים מודרניים לשירים שלה מהעבר וגם מוזיקה דתית וקאברים לשירים של חנן בן ארי וישי ריבו. "אני עושה את זה למען בנות שרוצות לשמוע מוזיקה ולא מעניין אותן אם אני הופעתי על שער של עיתון או לא", היא אומרת.
ואף שאת השירים שלה הרדיו כמעט לא משמיע, לנבון לא אכפת. "אכפת לי רק מהקדוש ברוך הוא", היא מציינת. "חשוב לי להתנהג בצורה כזו שלא תגרום סבל לאנשים. לא להעליב אותם. לפעמים קשה ליישם זאת. בא לך להגיד למישהו 'לך תתנייק', אבל אז אני אומרת לעצמי: 'תשתקי, תירגעי! עוד רבע שעה זה יעבור לך'. תמיד צריך לחשוב אם מה שאני עושה בא מהקודש או מהיצר הלא טוב".
במקצועם היו הוריה אנשי ביטחון ששירתו בתפקידים בכירים ובשל כך הרבו לעבור בין מדינות, והילדים איתם. "לא חייתי בארץ כל כך, רק בהפסקות מולדת. אכלתי הרבה מרור", היא אומרת.
למרות זאת, לדבריה, לא הייתה מחליפה את הילדות שחוותה בעד שום הון שבעולם. "בתקופת הילדות והנעורים חייתי בהודו, קפריסין, שווייץ, סרי לנקה ואיטליה, ולא רק שלמדתי את כל השפות האלה, גם חוויתי את האותנטיות של כל מדינה", היא אומרת. "זה מצד אחד היה קסום מעבר לכל דמיון, ומצד שני חרפן לי את הראש מבחינת ידע, כי הייתי צריכה ללמד את עצמי לבד. לעבור מבחינה בסרי לנקה לבחינה בתל אביב היה בלתי נסבל. הנעורים שלי נעו בין שמחות לפרידות".
את כישרון השירה גילתה בגיל 12, במהלך שהותה בהודו. "התחלתי לשיר באמבטיה, ואמא שלי אמרה שיש לי קול יפה. ההורים לא עודדו אותי אף פעם להתעסק בביזנס ולא טיפחו אצלי את הכישרון", היא מודה. בשנת 1969, עם בוא זמנה להתגייס לצבא, הגיעה לארץ כחיילת בודדת, היישר מהמטוס בסרי לנקה לבקו"ם. "הייתי כזו תמימה ולא ידעתי מי נגד מי", היא נזכרת. "הגעתי לצבא ואמרו לי שחסרות חיילות לנח"ל, אז עשיתי טירונות בנח"ל במחנה 80. מה שמצחיק זה שהייתי חילונית אבל שמו אותי בפלוגה דתית, נסתרות דרכי האל, אה?".
לצוות הצטרפה ב־1970, במהלך ההכנות לתוכנית חדשה "שמח בלב", בניהולו המוזיקלי של אלדד שרים. "בגלל שהייתי חדשה, שמו אותי מאחורי שאר הסולניות", היא אומרת. "אלדד התיישב על הפסנתר והתחלנו לשיר, ותוך פחות מדקה הוא החליט שאהיה סולנית ושם אותי בשורה הראשונה".
התרעות פיקוד העורף