"הם מכירים את הסיפורים ושאלו 'מתי אתה מתכנן?'", מדינה נזכר. "אמרתי להם שאני חושב על זה ובמשך תקופה דחיתי את הצעד עד שבאה הקורונה. לא היו הופעות, לא היה לאן לצאת, אי אפשר היה לטייל בחו"ל. ישבתי במשך חצי שנה וכתבתי. זה לא היה קל, כי אנחנו כבר מבוגרים, והזיכרון לא בדיוק עובד, אבל הסתייעתי אולי ב־50 איש שאני מכיר והתקשרתי אליהם בכדי לוודא את הפרטים. זה לא היה כיף, כי בספר יש הרבה שלילה ולא רק ממלחמת יום הכיפורים, שבה השתתפתי, אלא גם מהמלחמה נגד התקשורת, מול המוסדות הבלתי הגונים. זה לא קל".
הדי המבצע האחרון החזירו את מדינה לאחד הפרקים המרכזיים בצעירותו. מדינה אומנם נולד בשכונת שבזי בתל אביב, ואחר כך נדד עם משפחתו לחולון, אבל את תקופת נעוריו, בשנות ה־60, בילה כילד חוץ בקיבוץ כיסופים בעוטף עזה, שהמשיך לסבול גם בסבב הלחימה האחרון. "בזמני העזתים גנבו מאיתנו צינורות השקיה, יבול", הוא נזכר. "לפעמים בבוקר היו ממקשים את השדות, אז היינו עוברים עם מגלי מוקשים. זוכר שהיה לנו שומר דרוזי בקיבוץ שהיה נפגש עם שטינקרים ומעביר מידע לצבא. לילה אחד טיפסתי על מגדל האסם ופתאום ראיתי שבשדה הסמוך נדלק גפרור ומיד כבה. אחרי שביררתי, התברר שזה היה הסימן שלו לפגוש את השטינקר וכשהגיע לאזור היה מדליק גפרורים בכדי לאותת למארב של צה"ל שלא יפגע בהם".
"יום אחד בריק התקשר ואמר 'יש לי בשבוע הבא הרצאה בפו"ם על קורות הגדוד, זה מעניין אותך?'", מדינה סיפר. "אמרתי לו שכן, כי נשארתי עם סימני שאלה לגבי מה שקרה עם הגדוד והפלוגה אחרי המלחמה. ישבתי באותה הרצאה והתרגשתי, ואני אחד שקשה לרגש אותו. הרי ב־73' היה כאוס והתברר שבריק בכלל לא ידע מה קרה איתי. בכל פרסומיו כתב ששרדו את התופת ארבעה טנקים, וזה לא נכון, כי אני הייתי החמישי. 86 חיילים מהחטיבה שלנו נפלו בשבי, כולל המג"ד אסף יגורי. חלק גדול מהם אני מכיר".
מתאגיד השידור נמסר בתגובה: "כאן גימל היא הבית של המוזיקה הישראלית על כל גווניה, והז'אנר הים תיכוני הוא חלק בלתי נפרד מפס הקול של התחנה. כאן אוהבים את אביהו מדינה ומודים לו על יצירה נפלאה לאורך השנים שמעשירה את שידורי התחנה ואהובה על מאזיניה".
השבוע, כשהלכו וגברו הסיכויים להקמת ממשלת בנט־לפיד, מדינה אמר "אם אכן יקימו ממשלה, נלמד מה היכולות שלהם ולא רק בתיאוריה. את נפתלי בנט אני מכיר טוב ומקרוב, יאיר לפיד ראיין אותי בעבר, וכמו שנתניהו התחיל והוכיח את עצמו, גם הם צריכים לקבל הזדמנות. החשבון צריך להיות טובת המדינה ולאו דווקא טובת המצביעים, כי חייבים לזכור שבנט עשה צעד שבא להציל אותנו מבחירות חמישיות ולדעתי הוא לא פחות פטריוט מביבי".
מדינה מצטט לא מעט מהכתובים, מספר שהוא איש מאמין, אבל בדרכו. "אני מאמין באלוהים בלבד", הבהיר. "לא מאמין באלה ששמים את עצמם כנציגיו עלי אדמות".
מדינה חזר לפעילות אחרי השנה המאתגרת שעברנו. הוא חזר לשחות בבריכה ומופיע בעיקר מול הקהל שלו, בדרך כלל גילאי 40 פלוס, כאלה שתמיד היו לצדו. "לא טיילתי בעולם, מה שאני מאוד אוהב לעשות", חייך. "אני אוהב להגיע למדינה, שוכר שם רכב ונוסע. בתאילנד הגעתי למקדשים בצפון, את אמריקה חרשתי שלוש פעמים, לברזיל טסתי, אבל כבר כשנחתי אמרו 'שלא תעז'. הסבירו שעוצרים אותך בצד הדרך, שודדים ואם תישאר חי, יצאת בזול. אז אחרי חמישה ימים עזבתי, כי אם אני לא יכול לטייל, מה יש לי לעשות שם? אני אוהב לנהוג בדרכים שאף תייר לא הגיע אליהן. קושר קשרים עם הכפריים, מדבר".