"עוד רחוקה הדרך לשוויון מגדרי מלא", אומר פרופ' דוד שמר, המנצח והמנהל האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים, כשהוא מתבקש להסביר מדוע בחר בפסטיבל המוזיקה שמהלל את הנשים המלחינות מהמאה ה-17 שבשל עיסוקן נחשדו כ"מכשפות". "גם בשל כך, וגם כדי לא לאבד פרופורציה, לא לשכוח מנין באנו, חשוב שניזכר מה היתה מנת חלקן של הנשים בעתות העבר בתחומים השונים של חיי החברה האנושית".

בפסטיבל "מכשפות?" (סימן השאלה במקור) יעלו שלל פעילויות מוזיקליות במהלך כל חודש יולי בירושלים, בתל  אביב ובחיפה. במרכז הפסטיבל - האופרה המרהיבה "לה קליסטו" מאת פרנצ'סקו קוואלי (1651), שתבוצע בבכורה ישראלית על ידי נגני תזמורת הבארוק ירושלים, זמרי מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית, המנצח דוד שמר והבימאית שירית לי וייס.

מתוך האופרה ''לה קליסטו'' (צילום: ארלה הצמצם)
מתוך האופרה ''לה קליסטו'' (צילום: ארלה הצמצם)

מופע מסקרן נוסף נקרא "שירת הקורטיזנה - מיצירות ברברה סטרוצי". סטרוצי, מהמוכרות שבמלחינות הבארוק, חייתה בוונציה והייתה קורטיזנה (מעין פילגש בחוגי החברה הגבוהה), חיברה שלל יצירות ווקאליות ואף הביאה אותן לדפוס. "למילה 'מכשפה' משמעויות רבות, לפעמים הפוכות", מסביר שמר. "אגדות וסיפורי ילדים מאוכלסים בזקנות כפופות גו שרוקחות, תוך מלמול מקפיא דם, מיני שיקויים בעלי תכונות לא מלבבות במיוחד. אולם, החברה הגברית נטתה, ועודנה נוטה לפעמים, לכנות בשם זה כל אישה חזקה, ידענית, יוצאת דופן בכישוריה – ולא להסתפק בכינוי, אלא אף לנדות, לשפוט, ובעבר הלא כל כך רחוק אף להעלות אל המוקד. נקודת הזינוק של אותן נשות חיל בדרכן בחיים היתה נמוכה לאין ערוך מאלה של הגברים; נמוכה עד כדי כך, שאך יחידות סגולה בודדות הצליחו באמת לשבור את תקרת הזכוכית ולהטביע את חותמן שווה הערך לזה של הגברים בתחום העיסוק שבחרו בו".

דוד שמר (צילום: יואל לוי)
דוד שמר (צילום: יואל לוי)

עוד בפסטיבל: "קלאופטרה" - קטעים מתוך האופרה יוליוס קיסר מאת הנדל ואריות של דמותה של קלאופטרה מתוך האופרה, בכיכוב סולני תזמורת הבארוק ירושלים וזמרי סדנת האופרה ירושלים;  ערב שירת מכשפות עם מקום לשירה - מחווה לארבע האמהות של שירת המכשפות העברית: חדוה הרכבי, רחל חלפי, סבינה מסג ואגי משעול; "מוזיקה למכשפות" - סולני תזמורת הבארוק ירושלים וזמרי קלנר אקדמי (גרמניה) בקונצרט המצייר דיוקן של דמות האישה-מכשפה באופרת הבארוק, כפי שמתואר ב"סצנת המכשפות" המפורסמת בדידו ואניאס של פרסל, וכן במבחר אריות מהאופרה אלצ'ינה של הנדל. למול אלו - מדריגלים שמימיים מהבארוק המוקדם מאת היינריך שיץ, סבסטיאן קנופר ומלכיאור פרנק; ועוד. לפרטים באתר תזמורת הבארוק ירושלים.