אחרי תוכנית אחת, עברה לבנת החיפאית ללהקת "הכרמל", שממנה סולקה כעבור זמן בגלל אריק לביא. "אריק היה פרא-אדם במובן הטוב של המילה", העידה. "באחד התעלולים שלו הוא גרם לי לצחוק על הבמה. המפקדים שלנו אמרו שאם נתנצל, נישאר. לעומת אריק, סירבתי להתנצל. 'לא עשיתי כלום, רק עמדתי וצחקתי!', טענתי. ככה זה ג'ינג'ית..."
מלחמת העצמאות תמה. יום אחד היא התהלכה ברחוב בחיפה עם חברתה, כשנקרה על דרכן גבר צעיר. האיש סיפר לחברה שהכיר, כי הוא מחפש זמרת ללהקה שעמד להקים. "היא לפניך!", הכירה ביניהן החברה. ברם, במקום הלהקה מצאה עצמה לבנת בת ה-19 וחצי מתחת לחופה עם עזריאל (עוזי בקיצור), מלוחמי הלח"י ששבו מהגלות באפריקה.
והיא, שאורי צבי גרינברג החמיא לה, ש'את זמרת מהפכנית, שיכולה להביא יהודים למקורם'? - "לאחר ששרתי שירים כמו 'עלי בריקדות', למחרת כבר הפסיקו להזמין אותי להופעות של ההסתדרות", היא מוחה. "מצאתי את עצמי מנודה. גם ממרכז ההסברה הפסיקו להזמין אותי להופעות..."
משירי ההווה לא התמוגגה במיוחד. "יש יותר מדי זמרים, השרים קשקושים, בלי קול ובלי דיקציה", קבלה. "נראה אותה שרה נכון שיר רגיל מההתחלה ועד הסוף", אתגרה את נטע ברזילי.
בבתה, לימור לבנת, מי שהייתה שרת החינוך, התרבות והספורט, מאוד התגאתה. "לדעתי, לימור עזבה בזמן את הפוליטיקה ולא נאחזה בקרנות המזבח", אמרה. "אף אחד לא יחלוק עלי אם אומר שכמי שנשלחה מהתיכון הביתה כדי שתלך ללמוד להיות תופרת, היא הגיעה רחוק, אם כי היא לא נהייתה ראשת הממשלה כפי שציפיתי".
בנה, נעם, חי באלון-מורה. כשראיינתי אותה לפני שנתיים ראיון אחרון, היו לה לא פחות מ-34 נינים, מה שלא ראו עליה. "לא פשוט לזכור את השמות של כולם", הודתה. "יש לי רק בעיה אחת איתם - בגלל העניין של קול באשה ערווה, אני מנועה מלשיר כשאני מגיעה אליהם. במקום זה, אני שורקת. על כך אין איסור..."