אם כבר עשינו את ההשוואה המתבקשת ל"מועבט" של בן זקן וגלו, ההבדל התהומי בין שני השירים שעצם המילה "מועבט" מדברת בגובה העיניים, פונה אל העם. הרי מדובר בישיבה עם חבר'ה, במילה אחרת למילה "חאפלה" או ישיבה עם חברים. שבניגוד לדברים שנאמרים בשירו של גולן, זה דבר שכולנו עושים - ללא קשר למעמדות. גולן שניסה להרים להיט מועדונים עם חריזות קליטות, בעצם מראה את הניתוק שלו מהקהל שכל כך נאמן אליו ושם במרכז הבמה ערכים שבעיניי לא ראויים להגיע למצעד הלהיטים.
ומי אמר שאנחנו בכלל רוצים? מי אמר שזה "הכל" כמו שמצוין בשיר ומה הכבוד הגדול לקבל "וי כחול", כאילו זה פרופסורה עליה עובדים שנים ארוכות. מה עם ערכים כמו נתינה לזולת? ערכי הצניעות והמינימליזם? במיוחד לאור השנה הקשה שעברנו בישראל עם מגפת הקורונה, סגירת העסקים ומאות אלפים מועסקים שנכנסו למעגל האבטלה. תקראו לי צדקנית, זה לא מסוג השירים שאני רוצה לשמוע בתחנות הרדיו.
התרעות פיקוד העורף