"כמי שהנסיבות הביאו אותה לא לגדול בארץ, המוזיקה הייתה תמיד העוגן שלי בחיים", מצהירה אייבי מור, שהוציאה בימים אלה את אלבום הבכורה המרשים שלה "Milestones"(אבני דרך). "היא שאפשרה לי לשחרר מתוכי את הקול שלי שלא העזתי להוציא ואגב כך למצוא את האני שלי דרך עולם הצלילים שנותן לי להתחבר לאנשים".
אלבומה של מור הוא למעשה מיני-אלבום של חמישה שירים, שבין נגניו גבע אלון, מאיה בלזיצמן, בנצי גפני, תמיר מוסקט ובנו הנדלר, לא פחות. לדבריה, תהליך הפקת האלבום מאז תחילת כתיבת השירים על-ידה נמשך קרוב לחמש שנים, בעצם מאז שיהונתן ששון הצטרף אליה כמפיק מוזיקלי.
"הייתי צריכה זמן להתבשל ולהרגיש שזה העיתוי הכי נכון להוציא את השירים", אומרת מור, שבין הנושאים שבהם היא נוגעת בשיריה - אהבה, איך לא, חיפוש אחר שורשים, טבעונות וביטוי להיותה להט"בית.
אייבי (Ivy) מור הוא למען האמת שם הבמה שמאחורי שמה האמיתי אביבית (ע"ש סבתה חביבה) זבדה, שנולדה ברמת-גן להורים יוצאי עירק. בהיותה בת שש פרשה כנפיים עם הוריה, כשאביה, אז מנהל חשבונות באל על, נשלח על-ידי החברה לליסבון ומשם עברה איתם לאמסטרדם וללונדון.
"לצערי, הורי לא עשו הכנה למעבר לחו"ל, כך שבהתחלה הרגשתי די אבודה וזרה בין הילדים שם", היא מעירה. "גדלתי די מנותקת מהמוזיקה בארץ, חוץ ממה שקלטתי בחופשות הקיץ כאן. לפני ששבתי לישראל בגיל 22 למדתי אמנות באוניברסיטת בלונדון".
מור, 45, עסקה שנים בצילום. כשזה לא לגמרי סיפק אותה, היא הגיעה לפני תריסר שנים מנגינה בפסנתר ובגיטרה ללימודי הפקה מוזיקלית בבית הספר "מיוזיק". לפרנסתה היא החלה להיות מאמנת דיבור, הגייה ומבטא לאמנים, הבוחרים לשיר באנגלית.
האם לצברים יש בעיות עם המבטא?
"באנגלית? - כן, יש בהחלט, בפרט. זאת, לאחר שמלמדים פה אנגלית, אך לא איך לדבר בשפה הזאת. למעשה, מדברים בעברית תוך כדי הדיבור באנגלית".
ובאשר לתקופת הקורונה?
"היא עוררה בי רצון לחזור לחו"ל, אם כי לא לתקופה ארוכה".
עד שיכולנו ליהנות משירי המיני-אלבום שלך, את חושבת לברוח מכאן?
"לא לברוח. ההורים שלי כאן, גם השורשים, אבל בא לי להתאוורר קצת ואגב כך גם להופיע בחו"ל".
ילדים?
"זה חסר לי, אם כי הבנתי את זה מאוחר מדי".