המוזיקה הישראלית מעולם לא הצטיינה בייצור סכסוכים. אמנם בשנות השמונים התקשורת המקומית ניסתה לייצר יריבות בין עפרה חזה לירדנה ארזי ובין בנזין ותיסלם, אבל בין האמנים עצמם לא באמת היה דם רע. אף פעם לא באמת הייתה לנו כאן מקבילה למלחמת העולם של הניינטיז בין אואזיס ובלר, למשל. אבל לכמה רגעים בשנת 1992 היה נדמה שאנחנו בכל זאת חוזים בפתיחתו של עימות חזיתי בין שתי הלהקות הפופולריות ביותר דאז. משינה נגד אתניקס.

בקיץ של 1992 אתניקס היא הדבר החם ביותר בפופ הישראלי. זה עתה יצא תקליטם השלישי, "יללת תן", שכלל את הלהיט הנצחי "תותים" שחרך את מצעדי הפזמונים. משינה, לעומת זאת, הייתה בפאזה אחרת בקריירה. אחרי האלבום המצליח "העמותה לחקר התמותה" מ-1990 הלהקה לקחה שנת הפסקה מפעילות, וכשחזרה, הוציאה באפריל 92 את "מפלצות התהילה", אלבום עם סאונד כבד, רועש ושונה מכל מה שעשתה קודם. היום נחשב "מפלצות התהילה" לאלבום הכי גדול של משינה, אבל בזמן אמת הוא היה קשה לעיכול לקהל, והשירים שיצאו ממנו לרדיו לא זכו להצלחה גדולה (כולל "אין מקום אחר", שלימים יצא מחדש בגרסת הופעה ויהפוך ללהיט ענק).

אתניקס (צילום: מוזס פיני סילוק, יח''צ)אתניקס (צילום: מוזס פיני סילוק, יח''צ)

היו אז מי שראו במשינה כלהקה המחויבת לאמת האמנותית שלה, שמוכנה לקחת את הזמן ולפרסם יצירה שלא מתחלקת בגרון ושלא מתחנפת לקהל, בעוד אתניקס היא להקת להיטים פופוליסטית שמוציאה אלבום חדש בכל קיץ, כמו שעון. מנגד, היו מי שראו באתניקס כקול מרענן ופורץ דרך במוזיקה הישראלית, שמציע שילוב בין פופ, טכנו ואלמנטים מזרחיים, המתלבשים כמו כפפה ליד, בעוד משינה היא בסך הכל להקה חסרת מקוריות המנסה לחקות בכל פעם את השם החם התורן בחו"ל (בתחילה מאדנס, ולאחר מכן הפיקסיז).

בחודש יולי של 1992 נערך פסטיבל ערד המסורתי. מעט לפני הפסטיבל התראיין תמיר קליסקי, הקלידן וחצי מצמד היוצרים המוביל של אתניקס, לאחד העיתונים, והגדיר את משינה כלהקה "מייד אין טייוואן". רוצה לומר, חקיינית ולא מקורית. קליסקי לימים יטען כי בעיתון עיוותו את דבריו והוציאו אותם מהקשרם, אבל את שלומי ברכה, שקרא את אותו ראיון ורתח מזעם, זה לא עניין. הוא רצה לנקום, והנקמה הגיעה קרה.

משינה (צילום: רון קדמי, יח''צ)משינה (צילום: רון קדמי, יח''צ)

ב-13 ביולי נפתח פסטיבל ערד. בערב הבכורה, לאחר מופע חימום ביזארי (שלומית אהרון במופע קלאסיקות זמר עברי), עלתה משינה לבמה עם הבכורה של "מפלצות התהילה". זה היה מופע ארוך ובומבסטי שהציג את שירי האלבום החדש לצד ביצועים מפתיעים ומחושמלים ללהיטי העבר של הלהקה וכמה קאברים מפתיעים (בין היתר ל"Should I Stay Or Should I Go" של הקלאש, "Psycho Killer" של טוקינג הדס ו-"The Model" של קראפטוורק). ואז, באמצע ההופעה, בין "אישה" ל"הכל התחיל בנאצר", זה קרה. יובל בנאי פינה את המיקרופון, שלומי ברכה עבר למרכז הבמה, והלהקה התחילה לבצע פארודיה לעגנית במיוחד על "כתם הפרי", הלהיט הגדול של אתניקס מ-1991, כשברכה מבליט את אוזניו כדי ללעוג למראהו החיצוני של זאב נחמה. הקהל, כפי שניתן לראות בסרטון היוטיוב של ההופעה, לא בדיוק הבין מה נפל עליו.

האירוע הזה יכול היה להיוותר כאנקדוטה חיננית בקרב כמה עשרות האלפים שהיו בהופעה, אלא שדבר בלתי צפוי נוסף התרחש. ה-13 ביולי היה ערב השבעתה של הממשלה החדשה בראשותו של יצחק רבין. בסביבות השעה 22:00 הערוץ הראשון, שכבר לא היה הערוץ היחיד בישראל אבל עדיין היה הערוץ המוביל ובפער גדול, סיים את משדר החדשות, וחיים יבין העביר את השידור לענת דולב באצטדיון בערד, על מנת לשמוע "כמה צלילים מהפסטיבל הדרומי". רצה הגורל, והביצוע ל"כתם הפרי" נפל בדיוק על אותה פריצה טלוויזיונית, וכל עם ישראל צפה לתדהמתו בברכה מזייף בכוונה ובבנאי ומייקל בנסון עושים תנועות מוזרות מאחוריו.

הפעם חברי אתניקס שמרו על דממה תקשורתית ולא הגיבו. כעבור שנתיים, ב-1994, התארחה משינה בתוכנית מיוחדת בערוץ 2 עם רפי רשף ויואב קוטנר לציון עשור לפעילותה, ושם הועלה קליסקי על קו הטלפון ונערך עימות בין הצדדים, אם כי ברוח טובה. "ישבתי עם עיתונאי שהשמיע לי 30 שירים של משינה. אמרתי לו שאני אוהב, ועל אחד אמרתי שהוא פחות טוב ונשמע מייד אין טייוואן. את זה הוא הפך לכותרת", נימק קליסקי את ההתבטאות ההיא. "אנחנו לא עוסקים פה בדברים הרי גורל, ולפעמים אנחנו קצת פרועים. אנחנו משתדלים להיות בסדר ולפעמים אנחנו לא בסדר. זה לא היה בשביל להעליב", השיב בנאי, ואיגי דיין סיכם: "למה מייד אין טייוואן, אנחנו בעד תוצרת הארץ".

השנים חלפו, ומשהו משמעותי השתנה ביחס הציבורי והתקשורתי אל שתי הלהקות. משינה התפרקה ב-1995, חזרה לפעילות ב-2003, והחומרים שהוציאה מאז לא התקבלו באהדה יתרה. אתניקס, לעומת זאת, המשיכה להצליח בגדול, ובשלהי שנות ה-90 עמדה מאחורי מהפכת הפופ המזרחי הגדולה, אותה בישרו האלבומים שהקליטה עם אייל גולן. גם היחס אל מוזיקת פופ בכללותה הפך עם השנים לפחות מזלזל ויותר מכבד, ואין הרבה אנשים בישראל שחתומים על יותר פניני פופ מאשר הצמד נחמה וקליסקי. האם מדובר בניצחון היסטורי של אתניקס על יריבתה הגדולה?

כך או כך, ב-2015 נערך מפגש פסגה בין הצדדים כאשר זאב נחמה התארח בהופעה של משינה וביצע עמם את "שיר ישן" שלו ו"רכבת לילה" שלהם. באותם ימים נפוצו שמועות על מופע משותף אפשרי לשתי הלהקות בהרכב מלא. אלא שדווקא אז פרץ הסכסוך הפנימי המפורסם באתניקס, קליסקי הודח מהלהקה, והרעיון לסיבוב הסולחה עם משינה לא יצא אל הפועל. הרגע ההוא בערד ייזכר לנצח כאחד הרגעים המוזרים והמפתיעים שידעה ביצת הפופ המקומית.

פסטיבל ערד 2021 יתקיים השבוע, בין ה-22 ל-26 באוגוסט, ויכלול מופעים של אברהם טל, ברי סחרוף, מירי מסיקה, אמיר דדון ועוד.