קודם כל, ההרכב שלו הוא בין הטובים שיצא לי לשמוע בהופעות חיות. רק במופע עצמו הסתבר לי שמדובר בלהקה חדשה ולא בחבר'ה ותיקים שעברו יחד דרך, אבל אולי דווקא ההתרגשות והראשוניות הוציאו מהם סאונד נפלא והרמוניה שקשה להישאר אדישים אליה (אלוהים, איזה מהמם זה כינור). בנוסף, גם התאורה הייתה מצוינת ושיפרה את הוייב הכללי, שלרוב לא מהווה איזשהו אלמנט מרכזי בהופעות בבארבי.
כן, ימים אחרי שהכתיר את הכוכב הבא, קפץ אמדורסקי להתארח במופע של ברמן לביקור שהיה יכול להיות שידרוג משמעותי אך הסתכם בביצוע אחד לאותו סינגל חדש ובביצוע נוסף של אמדורסקי לבדו לשיר מאלבומו החדש שעדיין לא יצא. זה היה די מבאס. עם כמה שהרצון לקדם את המוזיקה החדשה מובן, וזכותו לבצע איזה שירים שיחפוץ – הקהל היה צמא לביצוע משותף של השניים לאיזו קלאסיקה מפעם של אמדורסקי, אך לשווא.
לסיכום הערב, אני חייבת להודות פשוט שהופתעתי לטובה, וזו אחת התחושות הכי כייפיות לצאת איתה ממופע. מערב שחשבתי שאזמזם בו בכיף 3-4 שירים, זכיתי להעביר ערב עם קהל אנרגטי ולהוט, אמן מוכשר באופן חריג ואווירה אמיתית של רוק ישראלי. מה עוד יכולתי לבקש?