הלל, ששמו הפרטי השני משה והוא זמר, שבאופן נדיר במחוזותינו הבנג'ו הוא הכלי העיקרי שלו, מתחבר באופן מיסטי, נטול קשר משפחתי, לזמר המיתולוגי משה הלל, המוכר בין השאר עם שירו "הנער עם הבנג'ו". איך הוא, יקיר, הגיע לכלי המיתר המזוהה עם מוזיקת הקאנטרי האמריקאית, זה סיפור.
"האצבעות שלי הן חסרות מנוחה וכל פעם מדגדג להן לנגן על כלי חדש", הוא מעיד. "כשהגיע אלי הבנג'ו, יצאו ממני שירים כמו ממעיין נובע", הוא מעיד. "זהו כלי שהגם שמוצאו הרחק מכאן, הוא מביא משהו כנעני. יוצא ממנו סאונד שמכשף את המאזינים לצליליו כמו שמכשפים נחש קוברה בסלסלת קש. במקום שאני חי בו, במצפה, הבנג'ו מהדהד כפי ששום כלי אחר לא מהדהד באוויר המדברי. יש בו משהו קדמוני, המשתלב עם נוף הקדומים של מכתש רמון".
הלל, 34, המתנשא לגובה של 1.93 מ' ובעל שורשים תימניים, גדל בכפר-יונה ובפתח-תקווה כבנם של אשת-חינוך ושל איש-כספים. לדבריו, המוזיקה טבועה בו מתמיד. הוא היה נוסע עם אביו ב"פיאט אונו" המשפחתית ובעודו שומע שיר שבקע מהרדיו, הוא היה שר עם הזמר ומדמה את עצמו שר במקומו.
"גיליתי אצלי צד הרבה יותר רך, בלי הצורך במגבר להעצים את הווליום", הוא מספר. "בעקבות הנגינה בגיטרה האקוסטית חיפשתי את הדבר הבא. כשהורי נסעו לארצות הברית, ביקשתי מהם שיביאו לי משם בנג'ו וישר התחברתי אליו; עד כדי כך היית מוכן לקראתו. כשאני תופס כלי, אני לומד בעצמי לנגן עליו, כך מנדולינה וכך בנסורי, חליל-צד הודי".
כששב מהטיול הגדול של אחרי הצבא, יצר הנדודים שלו הביא אותו עד צוקים, בערבה, שם עסק בבנייה בבוץ. בהמשך למד כשנתיים ברימון, ניסה קצת את תל-אביב "עד שהרגשתי שהיא מצרה עלי" ו"אני נבלע בתוך הדבר הגדול הזה". תחנתו הבאה, הפעם כבר עם רעייתו, אורטל, המנהלת האישית שלו, הייתה בקרני-שומרון, כשלשם שינוי עבד תקופה כגבן בחוות "גבעות עולם". כשזה נגמר לו והוא לא הצליח למצוא דירה בתל-אביב, הוא לקח את האשה להודו, יעד חביב עליו, לסיבוב-הופעות.
כשחזרו ארצה עם בוא הקורונה, הם התמקמו בכל זאת לתקופת-מה בתל-אביב, עד שהשתכנע סופית שהיא "לא בתדר שלי" ו"כנראה, המבנה הנפשי שלי לא מתאים למבנה האורבני". כלומר? - "גם אם אני אוהב את העיר, הגעתי למסקנה שאני לא יכול להיות שם. אז הגעתי למצפה-רמון".
כמי שנע בין ניגודים, שותפו העיקרי ליצירת האלבום החדש, המוזיקאי עומר שונברגר, הוא דווקא איש גוש-דן. יוצא דופן באלבום הוא השיר "השיירות". לחנו, למילים של הלל, הוא משל תומר ישעיהו וההפקה המוזיקלית נעשתה בידי המפיק המוערך פטריק סבג. "זהו שיר ששרד מניסיון יצירה שלי עם תומר, לפני שנים", הוא מעיר. "השיר היה על הגבול בינינו ונשכח. פטריק עזר לגאול אותו. הבנג'ו שלי התאים לסגנון שלו. גם אם לא הסתדר לי להמשיך איתו בגלל לוח זמנים. העבודה על 'השיירות' סללה את הדרך לאיך שהאלבום בלעדיו".