המלחין והזמר נתן כהן לעולם יזוהה עם "הנשמות הטהורות" הלהקה שהקים בשנות ה-70' עם נאוה ברוכין ויורם ירוחמי, שלישיה שהביאה לעולם המוסיקה אלבום אחד בלבד והתפרקה. אבל שירי האלבום, שאת כולם (למעט אחד) הלחין כהן, מקוטלגים עם נכסי צאן הברזל של המוסיקה הישראלית: "ברחוב הנשמות הטהורות" "אחכה לך" "שלא ייגמר לי הלילה" "נאום היונה" והפופולארי שבהם: "קפה אצל ברטה". 

בימים אלה 'קפה אצל ברטה' חוזר לככב ולא במצעדי הפזמונים כי אם כאיור, פרי מכחולו של המאייר עומר הופמן. האיור יוצג בתערוכה "צאן ברזל - גיבורי תרבות מאיירים שירים" במסגרת שבוע האיור 2021 (אוצרות הילית שפר וביני שריד) ביוזמת רן גפן מ"ארומה מיוזיק".

"סיפרו לי על האיור שעשו ל'קפה אצל ברטה'" אומר כהן, שנחשף למראהו לראשונה בשעת הריאיון. "אני מאד אוהב איורים. זה רעיון נפלא לקידום המורשת והסיפורים מאחורי השירים הישנים והקלאסיים".

בתערוכה 18 איורים שציירו 17 מאיירים לשירים מתוך פנתיאון המוסיקה הישראלי ("שיר הפריחה", "תותים", "עוד חוזר הניגון", "שיעור מולדת" ועוד) והיא תושק ביום חמישי ה-18.11  באחוזת "רנה" בבית רומנו בתל אביב.

"לאחר הקורונה עולם התרבות שהיה בתרדמת נזקק למכת חשמל. אמנים רבים נפגעו ובמיוחד האמנים הוותיקים" אומרת האוצרת הילית שפר. 

"הכוונה היתה להעניק חיים ליצירות המוסיקליות האלמותיות במימד שונה ולהנגיש את השירים לקהל חדש וצעיר גם באמצעות ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויו טיוב" מדגיש היוזם רן גפן.

איור השיר ''קפה אצל ברטה'' (צילום: איור: עומר הופמן)
איור השיר ''קפה אצל ברטה'' (צילום: איור: עומר הופמן)

זו אינה המחווה היחידה לה זוכה נתן כהן, לרגל שנתו ה-70. 

בחודש שעבר "ארומה מיוזיק" ערכה לכבודו תוכנית ספיישל בבית היוצר של אקו"ם, במהלכה צילמו והקליטו זמרים וזמרות ביצועים חדשים לשיריו בהם "אחכה לך" (אגם בוחבוט), "שיר המסטול" (עמיר בניון), "ברחוב הנשמות הטהורות" (שלומי שבת), "קפה אצל ברטה" (אושר כהן) ועוד. הסינגלים והקליפים ייצאו לפלטפורמות הדיגיטליות ולגופי שידור אחרים שיתפרסמו בהמשך. באותו ספיישל השתתפו גם אנשי הרדיו יואב גינאי ודלית עופר שדיברו בהוקרה על יצירתו בת יובל השנים של נתן כהן. 

"בשלב הזה עזבתי את המקום. העדפתי שידברו עלי ועל היצירה שלי שלא בנוכחותי" הוא אומר.

 אתה ביישן?
"אני צנוע.  השירים שלי מפורסמים יותר ממני. מביך אותי כשמדוברים עלי בפני, אני לא ממש יודע מה לעשות עם עצמי. אני בעד ביקורת טובה אבל כשמשבחים ומאדירים אותי יש לי הרגשה שמגזימים והדבר גורם לי אי נוחות. יש בינינו מוסיקאים ויוצרים גאונים וגדולים ממני, למשל מתי כספי. אני הקטן עושה כמיטב יכולתי". 

מתי כספי, גאון מוסיקלי זה נכון, ואולם ביטויי הצניעות של כהן הנאמרים לאורך הריאיון מלמדים אולי על תחושת ההחמצה שמלווה את המוסיקאי הזמר והמלחין המוכשר.

בהיותו חייל בצוות הנדסה קרבית הלחין את שירו הראשון "ברחוב הנשמות הטהורות". כותב המלים שמעון ספיר, סיפר שהשיר ניתן בתחילה ליאיר רוזנבלום שהחזירו בלי לחן, בטענה שלשיר אין סיכוי להיות להיט. ואולם בניגוד לנבואה של רוזנבלום, השיר על אף מילותיו הנסתרות, זכה להצלחה כבירה שנמשכת חמישים שנה.

חודשים אחדים לאחר שהשתחרר מהצבא, כהן פגש במקרה ברחוב דיזנגוף השוקק של שנות השבעים, את נאוה ברוכין. דרכיהם של השניים הצטלבו לרגע במהלך השירות הצבאי בעת הופעה משותפת בפני חיילים בבקעה הוא עם צוות הווי הנדסה קרבית וברוכין עם צוות הווי צנחנים. ברוכין סיפרה שהאמרגן שלמה צח הציע לה להרכיב שלישיה ולחזור אליו לאודישן.

"צירפתי את חברי מצוות ההווי, יורם ירוחמי בעל  קול הטנור הנפלא והתחלנו לעבוד. שלמה צח אהב את מה ששמע באודישן והתחיל לטפל בשלישיית 'הנשמות הטהרות' והשאר היסטוריה" משחזר כהן.

על להיט נוסף מהאלבום "אחכה לך" שנודע כהמנון של מלחמת יום הכיפורים אומר כהן: "כל השנים האמנתי שהשיר הצליח בגלל המלחמה, לאחרונה שלחו לי מארכיון 'להיטון' דירוג של מצעדי פזמונים מלפני המלחמה ושם רואים שהשיר עמד כבר אז בראש המצעדים. המלחמה בהחלט  העצימה את השיר".

 למה הסתפקתם באלבום אחד?
"הכל הלך אז נורא לאט. חברת התקליטים לא פרגנה ועד שמשהו קרה יצאה לנו הנשמה ואיבדנו את הלהט. נאוה ברוכין חזרה בתשובה, יורם ירוחמי  בחר בקריירה בנקאית ולמחרת פירוק הלהקה הלך לעבוד בבנק ישראל.  אני רציתי להתנסות בהלחנה עיבוד ועבודה עם זמרים אחרים. אגב, לפני שש שנים הקלטנו 'הנשמות' המקוריות את השיר 'איך יכולת שלא' שלא ממש התפרסם". 

נתן כהן הוא מלחין פורה, מעבד מוסיקלי ומפיק וטכנאי, עבד עם מיטב הזמרים והמוסיקאים הישראלים, החל במתי כספי, אילנית, דני רובס אריק סיני, מירי אלוני, גרי אקשטיין, ורדינה כהן, ג'וזי כץ, ואחרים.

"עד גיל 22 לא ידעתי לכתוב תו אחד. לימדתי את עצמי ורכשתי ידע בהקלטות וכתיבת עיבודים. אז נכון אי אפשר להמעיט במוסיקה שלי אבל יחסית לאחרים לא עשיתי כל כך הרבה ומה שיצרתי והתפרסם בשנות ה-70-80 של המאה הקודמת, נעלם ונדחק בשנות האלפיים בגלל הפלייליסט" הוא אומר.

בתחילת המיליניום,  נתן כהן אסר על גלגלצ להשמיע את שיריו, חרם שנמשך שמונה שנים. "החרמתי בגלל השיטה שמזיקה למוסיקה הישראלית. מכל מה שכתבתי לאורך השנים, רק שלושה שירים היו בפלייליסט של גלגלצ. כל שיר שאיננו להיט לא נכנס לפלייליסט. העורכים המוסיקליים מתעלמים משירים איכותיים שנדרש זמן כדי לגלות בהם רבדים ועומק. בכך הם גורמים לנפילת רוחם של יוצרים מקוריים שיודעים שאם לא יקלעו לטעם החו"לי של גלגלצ לא ישדרו אותם. קהל המאזינים והיוצרים המבוגר מוזנח למעט בתוכניות הנוסטלגיה".

הנשמות הטהורות עירית בולקא (צילום: סטודיו צבר צילומי פרסומת ואופנה)
הנשמות הטהורות עירית בולקא (צילום: סטודיו צבר צילומי פרסומת ואופנה)

עוד הוא הוסיף כי "אני שמח על הנוסטלגיה אבל עצוב שלא משדרים שירים חדשים של אמנים ותיקים. אני מודע לכך שלא כולם במיטבם אבל אי אפשר למחוק אותם לגמרי. אילו היו מקצים 15% מזמן התוכניות הפונה לקהל המבוגר היה להם רייטניג נכבד, וגם אם זה קשור בהיעדר פרסומות ידוע שכסף זה לא העניין כאן, שהרי חוק רשות השידור קבע שיש לדאוג ליצירה מקורית לטובת כל חלקי העם".

 אתה כועס?
"כשאני מדבר ככה, השומעים בטוחים שאני מתמרמר שלא משדרים את המוסיקה שלי. אבל באמת שלא אכפת לי על עצמי. בעשרים השנים האחרונות אמנים לא שרים את השירים שלי".

בשנים האחרונות כהן התפתח כמלחין ומעבד בתחום הג'אז. הוא לוקח חלק בפרוייקטים מוסיקליים עם ד"ר ארנון פלטי מהאקדמיה למוסיקה בירושלים, עם אהרלה קמינסקי ובהופעות אינטימיות עם זמרת הג'אז דפנה לוי ששרה משיריו בעיבוד לג'אז. בחודש הבא, לראשונה מאז הפרידה ביניהם הקורונה, הוא יתארח בהופעתה בספריה בקרית אונו.

בין הזמרות הפעילות כיום הוא אוהב את ריקי גל מירי מסיקה, יובל דיין ומאיה בוסיקלה. "כל השאר נשמעים לי דומים אחד לשני" הוא חורץ.

בחזרה ל"קפה אצל ברטה" השיר והאיור שזכה לאין ספור ביצועיים שהידוע בהם הוא של יגאל בשן. "ביצענו את השיר בהופעות של 'הנשמות הטהורות'. באחת ההופעות בפני חיילים עם תזמורת חיל האוויר, מוטי גלעדי ויגאל בשן. יגאל הביע רצון להקליט את השיר. היות ההקלטה בחברת התקליטים התמהמהה, אני כמלחין שיש לו תפוח אדמה לוהט ביד, הסכמתי אבל אמרתי שגם אנחנו (הנשמות הטהורות) נקליט. כמלחין לא חיפשתי תהילה. הרגשתי נהדר שיש לשיר שלי כמה ביצועים. זה שיר כיפי שיש בו הכי פחות מסגנון המוסיקה של נתן כהן. בהמשך יגאל פרגן מאד לביצוע שלנו. מותו הטרגי המם אותי והייתי ממש באבל" הוא משתף.

"קפה אצל ברטה", היה השיר הראשון שכהן הלחין למילותיו של אהוד מנור. "לפני כמה שנים כשהתארחתי בתוכנית הטלוויזיה 'כוכב נולד' חלקתי את חדר האיפור עם צדי צרפתי שגילה לי שאהוד כתב עליו את השיר. אגב קראו לה רחל, לא ברטה".

 הלכת לקוראת בקפה?

"הלכתי פעם אחת לקוראת בקלפים, שניבאה לי נסים ונפלאות כולל הצלחה גדולה בחו"ל. אמנם נסעתי לשבע שנים לאנגליה אבל שום דבר מנבואותיה לא קרה. זה היה לצורך השעשוע אני לא מאמין באמונות תפלות".

שבועיים ועשור מפרידים בין ימי ההולדת של מנור וכהן, שבחייהם שרר ביניהם קשר חם.  בקיץ האחרון כשציינו 80 שנה להולדתו של אהוד מנור ו-70 לנתן כהן, יצא לאור "הסיפור שלי", שיר חדש  מעזבונו של מנור שהעבירה לו עופרה פוקס מנור. כהן הלחין ומבצע את השיר בליווי גיטרה סולו של שלמה יידוב. אגב, "הסיפור שלי" נכנס לפלייליסט של גלגלצ.

"בזמן האחרון המגיפה של הגיל הזה, 70, מתפשטת" צוחק נתן כהן ומחליק על  תלתליו שהלבינו מרוב שנים. "התלתלים גם הם הולכים ונעלמים. אני מנסה לכסות על הקרחות אבל אאלץ להכיר במציאות ולהסתפר לפני שאראה פתטי. כל השנים אשתי תמי אסרה עלי להסתפר" הוא מגלה.

הרעיה תמי כהן,  פסנתרנית ומורה לפסנתר, והשניים מציינים השנה ארבעים שנות נישואים. לבני הזוג לא נולדו ילדים. "זו החלטה מודעת שקיבלנו ביחד. אין לי עניין בדור המשך. המקצוע שלי אינו יציב כלכלית, חששתי שמא לא אוכל לפרנס ילדים בצורה אופטימלית, להעניק להם מה שצריך ואצטרך לעזוב את עולם המוסיקה. מבחינתי זה היה להרוג את ציפור הנפש. ממרחק השנים אני שלם עם ההחלטה" הוא אומר.

 אינך חושש מהבדידות של הגיל?

"השיר (מילים: יואב פורת) שהלחנתי לפני כמה שנים 'מה בשבילי אני עונה' מספר על אדם  בן גילי המופלג, שיושב לבדו בבית הקפה. המלצרית שואלת 'מה בשבילך אדוני' ובתשובתו שומעים את קול הבדידות והערגה לאהבה.  אני לא נמצא במצב הזה, אבל עצוב לי כשאני רואה מסביבי אנשים בודדים ועזובים שמייחלים לחיבה ולקשר". 

מה ביקשת ליום הולדתך ה-70?
"שלא יקומו לכבודי באוטובוס, ושלא יחגגו לי יותר מדי. לא צריך לעשות עניין מהגיל המתקדם".

"צאן ברזל גיבורי תרבות" - במסגרת שבוע האיור 2021. פתיחה ביום חמישי ה-18.11 ב-19:00 אחוזת רנה, בית רומנו, תל אביב התערוכה תינעל ב-18 בדצמבר.