הקונצרט הערב לא ייערך באולם הנרי קראון בירושלים, משכנה הקבוע של הסימפונית, אלא בהיכל התרבות בנתניה, שם הופיעה הקיבוצית בשנים האחרונות מאז שהתאחדה עם התזמורת הנתנייתית - וזאת במעין מחוות פרידה. הקונצרטים הבאים של הסדרה ייערכו בקיבוצים עין-השופט, גבעת-ברנר ודורות, גם בבית גבריאל שבצמח, חלק מהמסלול שהקיבוצית הייתה עושה כתזמורת פריפריאלית.
אלבז, 55, הוא מילדי הפלא של המנדולינה, שהצמיח בקונסרבטוריון בבאר-שבע הכנר שמחה נתנזון, מאז עלייתו מברית המועצות בראשית שנות ה-70. אלבז נותר נאמן למנדולינה ובמקביל בנה קריירה של מנצח לאחר לימודיו באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ובאקדמיה למוזיקה באמסטרדם.
בין השנים 2002 ו-2014 הוא שימש כמנהל המוזיקלי וכמנצח הראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד. "זה קרה לגמרי במקרה", אומר אלבז. "קיבלתי ממנה פנייה בלי ששמעתי אותה קודם לכן ונשלפתי אליה מהמוזיקה הקלאסית שבה עסקתי עד אז. ככה זה כשבחיים קורים דברים בלתי צפויים. הגעתי מתוך סקרנות ונשארתי 13 שנה".
לסיום, אנחנו שבים אל המנדולינה, כלי בעל ניחוחות-עבר, שיש המתרפקים על צליליו הענוגים. "הכלי מעורר עניין דווקא מפני שהוא פחות מוכר בהשוואה לכלים קלאסיים כמו הכינור", סבור אלבז. "מטבע הדברים יש לו פחות רפרטואר ועלינו לפעול כדי לפתח אותו, בין אם בהזמנת יצירות חדשות, בין אם בעיבודים מיצירות שנכתבו לכלים אחרים וזה מוסיף אתגר".
התרעות פיקוד העורף