אם תשאלו את שגיא איילנד, אזי יאמר לכם שאף פעם לא מאוחר. עובדה: 25 שנה לאחר שהחל לחבר שיר בהיותו בלבנון לוחם בסיירת הנח"ל הוא העלה אותו השבוע לרשת תחת הכותרת "זכרונות 1996", כמקדמה לאלבום-בכורה שבדרך. איילנד מתמרן בין סגנונות הקאנטרי והפולק ובשיר המסוים הזה שירתו מזכירה את זו של דני סנדרסון. זה יהיה אלבום הסולו הראשון שלו, לאחר שבעבר חגג הוצאת אלבומים בהרכבים "תנועת המרי" ו"רני ואיילנד".

איילנד, 45, בא ממשפחה שאיננה מזוהה עם מוזיקה. סבו, ראובן איילנד, היה בין השאר מנכ"ל משרד החקלאות ואביו, אלוף בדימוס גיורא איילנד, היה ראש אגף מבצעים וראש המועצה לביטחון לאומי. "במשפחה ציפו שאם אעסוק במוזיקה, זה יהיה בגדר תחביב ואולי דאגו שאקח את זה יותר מדי ברצינות", הוא מעיר.

"מתוקף שירותו הצבאי, אבא היה מגיע הביתה פעם בשבועיים", מעיד איילנד. "אבל לזכותו ייאמר, שבהיותו בבית, הוא היה מקדיש את כל-כולו לילדיו".

בסביבות גיל 11 התוודע איילנד לשירי הביטלס ואז הוא נסחף לחיק המוזיקה. "החלום שלי היה ליצור שיר כמו 'היי, ג'וד" הוא מעיר. מנעוריו ניגן פסנתר וקלידים, כשכתלמיד תיכון שהתחבר בעצמו לגיטרה הייתה לו להקה שנשאה את השם "יושבי הספסל האחורי". זאת, גם אם עדיין לא היה סגור על קריירה מוזיקלית כיעד ו"אף פעם לא הכרזתי על עצמי שאני הולך להיות זמר".

לדבריו, לרגע לא שקל שירות בלהקה צבאית ו"היה לי ברור שאשרת שירות קרבי מלא". כאילו שכבנו של גיורא איילנד ציפו ממנו אחרת. כקצין בדרגת סגן הוא היה מגיע לבסיס חמוש בגיטרה אך למען ה"דיסטנס" השתדל שפקודיו לא יבחינו בכך. כאמור, שירו "זכרונות 1996" נרקם בשירותו בלבנון ויש בו הד למארבים על הסאלוקי. מסתבר שלמרות הדוגמה מאביו, הוא לא שש ללכת לקורס קצינים, "כי רציתי לעשות מוזיקה". אבל נפילתו של חבר קרוב במארב הביאה לשינוי דעתו.

שגיא איילנד ו''האיים האבודים'' (צילום: אדוה איילנד)שגיא איילנד ו''האיים האבודים'' (צילום: אדוה איילנד)

איילנד זוכר שכאשר סיים את שירותו הסדיר בארץ הארזים, הבטיח לעצמו ש"זאת הפעם האחרונה שאתה במקום הארור הזה". עד שמצא את עצמו בסיבוב שני שם, הפעם בתור קצין במילואים במלחמת לבנון השנייה.

הוא חגג את שחרורו מהסדיר בטיול מקיף בדרום אמריקה יחד עם הגיטרה הצמודה. כששב ארצה, איילנד מודה ש"לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי". הוא ניסה לימודי הנדסת תעשייה וניהול ועבר ללימודי היסטוריה וקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, שאותם סיים בהצטיינות כעדותו, מה שהמריץ אותו לעשות גם תואר שני במינהל עסקים".

מה יצא לך מזה?
"זה עוזר לי בשיתוף הפעולה שלי עם אבא שלי. אם בילדותי לא ראיתי אותו הרבה, כעת אני עובד איתו והוא הבוס שלי, בחברה העוסקת בייעוץ אסטרטגי ובטחוני, כשאנחנו משלימים זה את זה בצורה טובה. הוא מסתכל על הדברים במאקרו מלמעלה ואני בן אדם של פרטים".

אם נחזור למוזיקה, הוא מצהיר שהיה הראשון שהופיע במועדון הבארבי, עוד במקומו הקודם, לפני שהיה מועדון, "כשחוץ מהמוזיקה, מה שקישר ביני לבין הבעלים, שאול מזרחי, היה ששנינו שירתנו בנח"ל". מזרחי הפיק את אלבום "תנועת המרי", להקתו הראשונה של איילנד.

בהמשך ניסה את מזלו כצמד עם רני משען ב"דה וויס", בלי הצלחה יתרה, "אבל הפרסום משם סידר לנו הרבה הופעות עד שזה התפוגג".

אלבומו של איילנד אמור להופיע בינואר, כשהוא מלווה בו בנגנים אהד לויט, ארז פורן וערן אדרי, המכנים את עצמם "האיים האבודים" ותורמים לצליל הפולקי יחד עם הבלחות של כלי-מיתר בעיבודה של הצ'לנית מאיה בלזיצמן. יש למה לחכות.