החורף הגיע ועימו הבלדות השקטות, הנוגות והמלנכוליות שעוטפות את הנשמה. איתי לוי פותח את החורף עם "אני כבר לא בך", שיר סטנדרטי על אהבה שהייתה ואיננה, הגעגועים  ושיברון הלב רווי הזיכרונות היפים והכואבים. 

זהו אינו שיר מיוחד יותר מדי או יוצא דופן משאר השירים בסגנון זה, כמו גם שאינו מתיימר לכך, אלא הוא פשוט שיר כן על אהבה דואבת העטוף בפזמון קליט ובביצוע מלטף של לוי, שחי בביצוע את המילים שהוא שר. 

זה לא יהפוך לאחד משירי הדגל שלו וספק אם לאחד מלהיטיו הגדולים אבל אין צורך בכך, כי הוא מספק את הסחורה ומגיש בדיוק את עצמו במנה הערבה והמדויקת לאוזניים הכמהות לשירים מסוג זה בימי צינה שכאלה.

כרקוקלי מצליחות להמציא עצמן בכל פעם מחדש עם הרפתקאות מוזיקליות מורכבות, מסקרנות ובלתי שגרתיות והפעם עם "נסיכת הקלאב", הנע בין מחוזות ההיפ הופ, הפופ, המזרחית והרוקנ'רול - הן תופסות את האוזן משמיעה ראשונה, מציגות פזמון קליט, לא מלוקק ולא נוסחתי ובביצוע טיזרי כובשות את הלב.  זה בעיניי אחד השירים הטובים שהן הוציאו אי פעם. 

אייל גולן סוגר את השנה עם שיר חדש – "דפוק עם תעודות", שיר מצוין שזוכה להפקה מוזיקלית מעולה, הכולל בתים קליטים ופזמון עוצמתי אך אני בספק אם זהו שיר שמתאים לגולן, שכן למרות שעל קולו הייחודי אין עוררין – הוא לא נע בו בטבעיות יותר מדי, לא מבצע אותו בחופשיות או בתשוקה ונשמע כמו ניסיון לא כל כך מוצלח להישמע עכשווי בצורה שאינה תפורה למידותיו. פספוס.

שילוב מעניין בו נתקלתי השבוע הוא של קובי אפללו ונופר סלמאן, שני קולות יפים ומשובחים שמשתלבים יחד לדואט חדש – "מילים שקופות".

השיר, הנע בין טקסט איכותי למלודיה מסולסלת (הן בשירה והן בעיבוד), מוציא מהשניים את המיטב, כשהכימיה הקולית ביניהם בולטת לכל אורכו של השיר. קשה לי להרחיב על השיר כי הוא מסוג השירים שצריך פשוט לעצום עיניים, להאזין להם, לתת לדמיון להוביל – ולהתרגש. הברקה.

במה חדשה – נופר סולומון – "לא מוצאת"

שיר שנתקלתי בו במקרה בשבוע האחרון וגנב את תשומת ליבי הוא "לא מוצאת" של יוצרת וזמרת בשם נופר סולומון שכתבה והלחינה אותו, עיבדו והפיקו מוזיקלית אמיר ובן וניהל אומנותית תמיר חיטמן.

יש משהו בשיר שנגע בי, אולי כי הוא מצד אחד מגיש כנות ומצד שני זמרת מצוינת (שיכולה לטעמי לתת יותר ביטוי לקולה ולהיפתח יותר, אבל מניח שהליטוש מגיע עם הזמן) עם פופ עכשווי בנימה אישית שפחות נוגע במסחריות אלא יותר בחיפוש אחר קול פנימי ייחודי, וכיריית פתיחה מדובר בניסיון מוצלח.