לפסנתרן ולפרופסור למוזיקה תומר לב - העומד בראש אנסמבל הפסנתרנים הייחודי "מולטיפיאנו", שיציין הערב עשור להקמתו בקונצרט חגיגי, שיערך מטעם קונסרבטוריון "אקדמא" באשדוד ב"מרכז מונארט" לתרבות בעיר - אך טבעי היה לקשור את גורלו בכלי המקלדת בעל 88 הקלידים.

"אני דור שלישי במשפחה של פסנתרנים", הוא מעיד על עצמו. "סבתי, עדנה קסלר, הייתה מורה לפסנתר בחיפה ואמי, נעמי לב - מורה לפסנתר ופסנתרנית. גדלתי עם פסנתר-כנף בבית צנוע מהיום שבו נולדתי, שבו תפס כמעט חצי דירה. בעיניי הפסנתר מבטא יקום צלילי בלתי מוגבל במנעד עצום".

הפסנתר מוכר במובהק ככלי סולני ולא, בדרך כלל ככלי לנגינה עד ארבע ידיים, עיין ערך צמד הפסנתרנים עדן-תמיר. זה לא סיפק אותך כשהקמת ב-2011 את האנסמבל שלכם?

"הרעיון של 'מולטיפיאנו' נולד במקרה, כשהוזמנתי לנגן עם שניים מתלמידיי בסיבוב קונצרטים בטייוואן. במקום לנגן כל אחד מאיתנו בתורו, החלטנו להרכיב תוכנית שבה ננגן שלושתנו בכל הקומבינציות האפשריות. התלהבות הקהל שם מההופעה שלנו הביאה להקמת האנסמבל שלנו, דבר שלא היה בתכנון. מבחינתי, כמורה להופיע עם תלמידיי - זה סיפוק אדיר".

הקונצרט הערב פותח ל"מולטיפיאנו" סדרה מרגשת של קונצרטים ברחבי הארץ עם תזמורות שונות. הבחירה באשדוד כנקודת-מוצא איננה מקרית לאור המסורת של תחרויות-פסנתר שהתפתחה שם.

"תוכנית הקונצרט הנוכחי מכילה שלוש יצירות-מופת לשני פסנתרים בנגינה בארבע עד שמונה ידיים מתוך רפרטואר אינסופי, הכולל גם ביצוע יצירות נדירות שנשכחו, אבדו או לא הושלמו, כשאיתורן הפך למעין עבודה בלשית", מעיד לב. "כזאת היא ה'לרגטו ואלגרו' של מוצרט, שהתגלתה מחדש במחצית השנייה של המאה העשרים בטירה שבה צולם הסרט 'אמדאוס' במוראביה, חלק מצ'כוסלובקיה של פעם. הייחוד של השלמת היצירה על-ידי הוא שניתן לבצע אותה הן בהרכב מצומצם שלנו, הן בתזמורת. 

"עוד בתוכנית הערב ה'שמינייה' של מנדלסון בגרסה לארבעה פסנתרנים, בעיבודו של המלחין עצמו והקונצ'רטינו, יצירה ווירטואוזית של שוסטקוביץ', שאותה הוא הלחין לביצוע שלו ושל בנו, מקסים, בהיותו בן 16. כ'מולטיפיאנו' הקלטנו אותה עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון". 

תומר לב (צילום: מיכאל פביה)
תומר לב (צילום: מיכאל פביה)

איך זה להיכנס לראשו של מלחין מפעם  ולהשלים יצירה שלו?
"אני קורא עליו המון ולנגן שוב ושוב יצירות שלו כדי להתחבר אליו ולהבין אותו בצורה אינטואיטיבית".

יש גם יצירות כחול-לבן?
"יצירות מוזמנות על-ידינו כמו היצירה 'ארץ ארבע השפות' (עברית-ערבית-לדינו-יידיש), שהזמנתי מאריה לבנון ועם מסר האחדות שבה הופענו כבר בארבע יבשות. עכשיו משה זורמן כותב לנו סוויטה על-פי שירי מתי כספי ויש עוד".

תסכים שביצוע יצירה על-ידי ארבעה פסנתרים יכול להישמע כמשהו שמיימי וגם כ...קקפוניה, צירוף בלתי הרמוני של צלילים, הצורם את האוזן.
"נגינה בארבעה פסנתרים היא האחד האתגרים הקשים במוזיקה, לדעתי יותר מרביעיית מיתרים. העושר בביצוע בארבעה פסנתרים אכן עלול לגלוש לגודש-יתר. צריך ללמוד איך לנגן ביחד בצורה הרמונית. זה דורש עבודת תכנון כבירה והרבה הקשבה הדדית. מה שמאוד עוזר הוא שכל נגני האנסמבל שמנגנים איתי הם מתלמידיי ועברנו יחד כברת דרך, כשיש לנו עולם תובנות משותף. הערב ינגנו איתי הפסנתרנית ברניקה גליקסמן, שהופיעה עד כה בכל הקונצרטים שלנו ואיתנו הפעם נמרוד מאירי-הפטל ואלון קריב".

כשאתה יוצא איתם למסעות בעולם, איפה ...הדיסטנס, כמו שאומרים ב...צבאית?
"יש, אבל כשעובדים יחד שנים, נהפכים למעין משפחה ואני לגביהם לא רק הפרופסור, שלימד אותם בבית הספר למוזיקה על-שם בוכמן-מהטה, שההרכב פועל במסגרת שלו, לאחר שהייתי מנהלו הראשון וגם לאחר נסיעות על קו בייג'ין-לוס-אנג'לס. יש פה הפריה הדדית, שבזכותה עם כל הניסיון הבינלאומי העשיר שלי - אני מנגן יותר טוב".

כאמור, לב, 55, בא ממשפחה מוזיקלית. הזמר והיוצר נמרוד לב, הוא אחיו. אחותו, נועה לב, מגישת טלוויזיה שהפכה לפסיכולוגית מדריכת קבוצות הייתה בעברה נגנית אבוב. אביהם, אילן לב ,כלכלן במקרצועו שר בעבר במקהלת רינת ובתיאטרון גודיק.

לב התחיל לנגן בפסנתר בגיל חמש, לפני שידע קרוא-וכתוב וכבר בהיותו בן 15 היה הסולן בקונצרט של הסימפונית ירושלים. בצעירותו אף עסק בהלחנה עד שהפסיק, "לאחר שהגעתי למסקנה, שהקהל כאן לא פתוח למוזיקה ישראלית מודרנית". "הפריע לי שניגנתי תזמורות בארץ יצירות של מלחינים מלפני מאות שנים ולא של יצירות עכשוויות שלנו", אומר הפרופסור, שמחוסר מקום לא נפרט את פרטי את הקריירה העשירה שלו. אשתו היא הוויולנית לילך לבנון, בתו של המלחין אריה לבנון, שהוזכר קודם.