את הפסוקים הלחין מדינה וייעד את השיר לתבורי, זמן קצר לאחר שהלחין עבורו את השיר "ברכנו", שאיתו השתתף תבורי בפסטיבל הזמר החסידי. "ייעדתי את השיר עבור שימי לפסטיבל הזמר החסידי הבא, כי רצינו לזכות במקום הראשון", סיפר מדינה. "שימי לא כל כך אהב את השיר. הוא כינה אותו 'שיר של זקנים'. איימתי עליו. אמרתי שעד שלא יקליט את השיר הזה, אני לא אכתוב לו שירים. עברו שלוש שנים והגענו למעין פשרה: הוא הציע שנקליט את 'אל תשליכני' ביחד כדואט, כי חשב שהוא ייכשל והעדיף שניכשל יחד. בתמורה הוא רצה שאתן לו את השיר החדש שלי 'אליך אלוהיי'".
"שימי אמר לי 'שמע, ננסי, אני לא יודע מה עובר על אביהו, הוא הביא לי שני שירים "מיית" ("מת" בערבית - ד"פ), שני שירים שאי אפשר לבצע אותם. זה דיכאון'", אומר ננסי ברנדס, מעבד השיר. "ברגע ששמעתי את הקלטת שאביהו הקליט לו בה את הסקיצות, אמרתי לשימי: 'תגיד, אתה משוגע? אתה לא מבין איזה שירים אלה? אלה שירים שיהפכו לנכסי צאן ברזל. הם פונים לאוכלוסייה כל כך רחבה'. בסוף אביהו ואני שכנענו אותו, והוא הקליט את השיר".
שיניתי חלק מהמילים, אבל נשאר טקסט שמתייחס לעיוור: 'ומני אז כבו עיניי, כל עולמי חשך עליי'. התמונה של אותו עיוור, מנגן בגיטרה ושר בקול שבור לא הרפתה ממני, 'כבר עברו השנים' הוא ניסיון שלי לספר את הסיפור שלו. לא הבנתי מילה אחת ממה שהוא שר, אבל את המשמעות, את הסבל, הבנתי היטב".
בחורף 1982 הוגש השיר למעבד ננסי ברנדס, שיצר את אחד העיבודים הידועים ביותר במוזיקה הישראלית. "פשוט כתבתי שיר שלאגר עוד בפתיחה", הוא מספר. "הייתה לי הזכות לעבוד בתקופה הזו שבה למעבדים היה חופש יצירתי".
הזמר הישראלי הראשון שפרסם את השיר, בגרסתו היוונית, היה הבוזוקאי סטלוס (שמעון מזרחי), שהקליט אותו ב־1978 וכלל אותו באלבומו הראשון. מעבד השיר, מרקו בכר, הציע אותו ללהקת הפסגות, שבה שימש כקלידן וכמנהל מוזיקלי. "באותה תקופה התחלנו להופיע גם בחתונות, והקלטנו שירים כדי לקדם את המכירות", מספר בכר. הלהקה הקליטה את השיר בגרסה עברית, שעסקה באישה השרה על אהבה נכזבת. השיר לא הצליח והלהקה הוסיפה לבצע אותו בגרסה היוונית.
מי שניסה להצליח עם השיר בגרסה העברית היה הזמר חזי פניאן, שכתב לו מילים וקרא לו "איפה". את הגרסה השלישית של השיר כתב אביהו מדינה, לבקשתו של המוזיקאי משה בן מוש. "רעיה" הוקלט לראשונה על ידי בן טיפוחיו של בן מוש, הזמר הצעיר ישי לוי, לאלבומו השני "הנה בא היום", רק חודשיים לאחר שיצאה לאור גרסתו של פניאן. חודשים ספורים לאחר מכן הוקלט השיר גם על ידי זהר ארגוב, חברו של לוי. "אני גאה בשיר", אומר ישי לוי. "זו קלאסיקה שעדיין מבוקשת בכל אירוע וממשיכה לגעת בגברים ובנשים, כסמל להערכה והעצמה נשית״.
"ב־1976 סיפרו לי שמקיימים בירושלים פסטיבל פייטנות", סיפר מדינה בעבר. "התבקשתי לכתוב מנגינה לטקסט מהמקורות. נזכרתי בשתי השורות ממזמור קמ"ז בתהילים, הלחנתי אותן וחיכיתי שייצרו איתי קשר. חלף חודש, חלפה שנה ולא יצרו איתי קשר. בינתיים שכחתי מהשיר הזה".
הלל נפגש עם בן ישראל בתל אביב, שם נכונה לו הפתעה. "התברר לי שהפסטיבל אמור להתקיים כעבור שבוע", הוא אומר. "בחיים לא למדתי מילים לשיר תוך שבוע, אז עשיתי חזרות ושיננתי את המילים ובזמן הפסטיבל הופעתי כשהמילים כתובות על יד שמאל שלי". מפאת קוצר הזמן הוא לא יכול היה לתקן שגיאה שהופיעה בטקסט.
"נכתב שם 'ברחל הוא עבד שבע שנים, כל בוקר יאמר לה עינייך יונים, אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה, אמר לבן ליעקב זו הבכירה'", מצטט הלל. "אך אמור היה להיות - 'אך אוי לו בערב'. לצערי מכיוון שהכל נעשה בחיפזון, לא היה לי זמן להתעכב על השגיאה וזה נצרב כך בהקלטה. בהופעות שלי כבר שיניתי זאת".
השיר, שהגיע למקום השלישי, הכיר לתעשיית המוזיקה לראשונה את היוצר הצעיר אביהו מדינה. "בכל מקום שרו אותו", אומר הלל. "בצבא, במגרשי כדורגל, בכנסים לאומיים ואפילו בטיסות".
התרעות פיקוד העורף