המוזיקאי והגיטריסט הבריטי הוותיק גרהאם ראסל מקבל את פניי על מסך הזום בחיוך רחב. הזמן לא פגע בקול או בכריזמה שמאפיינים אותו ואת שותפו ללהקת הרוק המיתולוגית “אייר סופליי" (Air Supply), ראסל היצ'קוק. “המוזיקה משאירה אותי צעיר", טוען ראסל בן ה־71 שמתגורר ביוטה, ארצות הברית. “בכל פעם שאנחנו עולים לבמה, מנגנים ושרים את נשמתנו לקהל מוחא הכפיים, אני נעשה צעיר בעוד שנה. זה סם החיים".

השניים יופיעו יחד בישראל ב־27 במאי במרכז הקונגרסים בחיפה (21:00) וב־28 במאי ב"לייב פארק" בראשון לציון (21:00).

אתה וראסל היצ'קוק פעילים יחד כצמד 47 שנים. מה סוד הקסם?
“אין תחרות בינינו כי יש לנו הגדרת תפקידים ברורה: אני כותב ומלחין את השירים ועושה קול שני, וראסל הוא הסולן. זה מסתדר היטב כי אני לא רוצה להיות סולן, וראסל לא רוצה לכתוב, להלחין ולעסוק בהפקה המוזיקלית, כך שאין בינינו קונפליקט ואנחנו פועלים כך כל הזמן. כל אחד מאיתנו נמצא במקום שהוא אוהב בצמד, וזה מושלם מבחינתנו כך שיש לנו יחסים עסקיים ואישיים טובים. אנחנו גם לא גרים אחד ליד השני, יש בינינו מרחק של כ־1,000 מייל. כשאנחנו לא עובדים, אנחנו בקושי מדברים, וכל אחד מאיתנו מנהל חיים נפרדים לגמרי, אבל כשאנחנו נפגשים להופעות ולעבודה באולפן על שירים חדשים, יש לנו הרבה על מה לדבר. זה איזון נהדר".

עדיין יש לך אותו ריגוש על הבמה?
“כן, לחלוטין, אני חושב שזו הסיבה שאנחנו ממשיכים להופיע. ברגע שאנחנו עולים לבמה, הקהל נעמד וחולק לנו כבוד ומוכן לצאת לנסיעה מהנה ברכבת, שזו בדיוק האווירה ש'אייר סופליי' מייצרת בהופעות. הקהל חווה בהופעה רגעי תשוקה, שמחה, בכי והנאה, ואנחנו חווים את זה איתם. זה דבר נפלא ויפהפה שיצרנו. בדרך כלל, כשאנשים הולכים למופע רוקנרול, הם רוצים לברוח מהמציאות ולהשתחרר, ואילו כשהם מגיעים להופעות של ‘אייר סופליי', הם לא רוצים לברוח, אלא לחוש ולנצור את הרגעים. הם לוקחים את הרגעים איתם כשהם חוזרים הביתה. אנחנו שמחים על כך".

אתה מאמין שהקהל עדיין מתרגש מבלדות רוק כמו אלה שאתם יוצרים?
“בהחלט, אנחנו בני מזל כי יש לנו להיטים רבים. הקהל מגיע במיוחד לשמוע את אותן בלדות רוק שהוא אוהב. אנחנו רק משנים מדי פעם את העיבודים ואת סדר השירים. הקהל רוצה לשמוע את זה, ואנחנו אוהבים לנגן את זה. אנחנו גם משלבים חומרים חדשים, אבל המופע שלנו הוא מופע רוקנרול לכל דבר, רועש ובועט".

כמה זמן עוד תמשיכו להופיע?
“(צוחק) לפני הרבה שנים אמרנו לעצמנו שנפסיק להופיע כשהקהל יפסיק להגיע להופעות שלנו כי אנחנו מופיעים בשביל לחלוק עם הקהל את אותם הרגעים, ואם לא נצליח לעשות זאת – בהחלט נפסיק. אני לא רואה שזה קורה בשנים הקרובות, אנחנו בהחלט מתכננים להגיע לחגוג 50 שנה ביחד על הבמה".

“המון מזל"

גרהאם ראסל נולד בנוטינגהם שבבריטניה ביוני 1950. “תמיד אהבתי מוזיקה וגם בבית שלי, כשהייתי ילד, הוריי ניגנו בפטפון תקליטים של פרנק סינטרה", הוא מספר. “בגיל 11 כתבתי והלחנתי את השיר הראשון שלי, אבל בתקופה הזו לא הבנתי שאני יוצר. הייתי הבחור המוזר שכותב שירה בזמן ששאר בני הכיתה שלי שיחקו כדורגל או חיזרו אחרי בנות".

רגע מכונן עבורו היה הופעה של הביטלס. “זו הייתה הלהקה הראשונה שראיתי בחיי בהופעה חיה, כשהייתי בן 14", הוא מספר. “אחרי זה היה קשה לצפות בלהקות אחרות כי אף להקה לא הגיעה לרמה של הלהקה הגדולה ביותר בעולם. תמיד הייתי ועדיין אני מעריץ ענק של הביטלס. אני מכיר את כל השירים, ודרכם למדתי את המוזיקה בצורה הכי רצינית. התחלתי לכתוב שירים בזכות הביטלס. הם הפכו את הרצון שלי לכתוב ולהלחין למשהו הגיוני ובר מימוש".

ראסל לימד את עצמו לנגן על גיטרה, ובנעוריו היה חבר בכמה להקות רוק צעירות, בראשן להקת Union Blues. “נהניתי מאוד מהתקופה הזו, זו הייתה תקופה מלמדת עבורי, אתה לומד המון, טועה ומשתפר כמוזיקאי", הוא אומר. “למידה היא דבר חשוב והכרחי, אני עד היום לומד דברים חדשים וזה מספק לי הנאה".

בשנת 1967 עזב את בריטניה לאוסטרליה. “הלהקה שניגנתי בה בבריטניה בעיקר ניגנה קאברים ללהיטי מצעדי הפזמונים, ובי בערה התשוקה לבצע שירים מקוריים שלי", הוא אומר. “מאסתי בקאברים, אבל אף אחד בלהקה לא רצה לבצע שירים שלי, אז החלטתי לעבור לאוסטרליה, שם הוריי עברו להתגורר כמה שנים לפני כן, ולנסות את מזלי שם. באוסטרליה הקמתי להקה מקורית שביצעה את השירים שלי. הלהקה לא הצליחה, אבל היא הייתה התחלה עבורי".

בשנת 1975 פגש את הזמר ראסל היצ'קוק בהפקה האוסטרלית של מחזמר הרוק “ישו כוכב עליון", שבה השתתפו השניים. “היינו חבורה של 20 זמרים וזמרות ששרו במקהלה, וזה היה נפלא", הוא משחזר. “ראסל ישב לידי: ראיתי בחור צנום עם תספורת אפרו. כששמעתי את קולו הנפלא, ניגשתי אליו, הצגתי את עצמי והבנו שיש לנו הרבה מן המשותף: שנינו נושאים את השם ‘ראסל', שנינו נכחנו בפעם הראשונה בחיינו בהופעה חיה של הביטלס בגיל 14 ולשנינו יש טעם דומה במוזיקה ובספרות. ידעתי שראסל הוא הזמר שאני זקוק לו ללהקה".

הביטלס 1964 (צילום: gettyimages)הביטלס 1964 (צילום: gettyimages)

השניים הקימו יחד את להקת “אייר סופליי" (“אספקת אוויר"). “כשסיימנו להקליט את אלבום הבכורה שלנו, חברת התקליטים ביקשה שניתן שם ללהקה ולא מצאנו", מספר ראסל. “לילה לפני הדפסת התקליט היה לי חלום, ובו ראיתי שלט ענק בצבע לבן שמקיפים אותו אורות נוצצים. במרכז, באותיות שחורות, נכתב ‘AIR SUPPLY'. סיפרתי לראסל על החלום והחלטנו לקרוא ללהקה בשם זה".

הלהקה, שמוכרת כאמור בזכות בלדות הרוק העוצמתיות שלה, החליפה לאורך השנים נגנים וזמרי ליווי. בנובמבר 1976 יצא הסינגל הראשון של ההרכב, Love And Other Bruises, שהפך ללהיט ענק והעפיל למקום השישי במצעד הפזמונים האוסטרלי. חודש לאחר מכן הוציא ההרכב את אלבום הבכורה שהעפיל למקום ה־17 ברשימת האלבומים הנמכרים.

“היה לנו המון מזל כי התקליט הראשון שלנו זכה להצלחה", מספר ראסל. “בהמשך הוזמנו על ידי רוד סטיוארט לחמם אותו בסיבוב הופעותיו באוסטרליה. אחרי זה חיממנו אותו בהופעותיו בצפון אמריקה. עוד בטרם מלאו לנו שנתיים כבר היינו מוכרים. זה היה יכול לקרות לעוד אלפי להקות אחרות באוסטרליה, אבל זה קרה לנו. היינו במקום הנכון ובזמן הנכון וניצלנו את המומנטום. עובדה שאנחנו כל כך הרבה שנים מחזיקים מעמד".

הפריצה המשמעותית הגיעה בשנת 1980, עם צאת אלבומה החמישי של הלהקה, Lost In Love, ששיר הנושא מתוכו העפיל למקום השלישי במצעד הפזמונים האמריקאי והעניק לראסל את תואר “מלחין השנה" באוסטרליה. כמו כן, השיר קטף את התואר “שיר השנה". שירים נוספים מהאלבום שהפכו ללהיטי ענק הם All Out Of Love ו־Every Woman In The World.

“השיר ‘Lost In Love' נכתב בשנת 1978 לאחר סיבוב ההופעות בן חצי השנה עם רוד סטיוארט, שבסיומו חשבנו שנפרוץ באמריקה, אבל לא פרצנו", מספר ראסל. “כשחזרנו לאוסטרליה אף אחד לא זכר אותנו, לא הצלחנו לארגן הופעות ולא היה לנו אפילו כסף לשרוד. זה ערער אותנו ועודד אותנו לחזור להתחלה, אז ישבתי וכתבתי את השיר הזה. לפני שהקלטנו את השיר, השמעתי אותו לראסל, והוא אמר לי: ‘זה הלהיט שלנו'. בהתחלה פקפקתי בכך כי זה שיר די פשוט עם ארבעה אקורדים, אבל הוא התעקש. כשהמפיק שלנו קלייב דיוויס שמע את השיר, הוא אמר: ‘זה יהיה הלהיט הכי גדול בעולם, מוטב שתתכונן'. עדיין פקפקתי בכך, אבל הוא צדק".

כמי שכותב בעיקר שירים רומנטיים, אתה בחור רומנטי?
“אני רוצה להאמין שכן. השירים שלי תמיד היו רומנטיים, אבל זה לא שתכננתי מלכתחילה לכתוב שירי אהבה, אלא השירים שלי משקפים את האופי שלי ואת ההתבוננות שלי על העולם. אני תמיד מסתכל על הצד הרומנטי של החיים ומוצא תמיד את הדברים הטובים בכל דבר".

בשנות ה־80 הייתם סטארים גדולים. ניהלתם אורח חיים פרוע?
“לא, מעולם לא. עבדנו כל כך הרבה בריטואל של הופעות בינלאומיות והקלטות. לא היה לנו זמן לעשות משהו מלבד עבודה. אף פעם לא השתגענו. אני חושב שהיינו כל כך בתוך ההצלחה שלא רצינו ששום דבר יסיח את דעתנו מכך. שאפנו ליצור קריירה לשנים ארוכות, וזה מה שעשינו".

לאורך השנים הלהקה הוציאה 17 אלבומים ושלל להיטים, בהם: The One That You Love, Here I Am, Sweet Dreams, Making Love Out Of Nothing At All ועוד. אלבומה האחרון עד כה, Mumbo Jumbo, יצא בשנת 2010.

למה לא הקלטתם אלבום חדש במשך 12 שנים?
“אני לא באמת יודע, השנים חולפות מהר, ותעשיית המוזיקה השתנתה. היום הרבה אנשים משתמשים בסטרימינג ולא רוכשים אלבומים פיזיים. הקלטנו מספר סינגלים, אבל בקרוב אנחנו מתכננים להוציא מיני אלבום (EP) חדש עם המפיק המוזיקלי שאיתו עבדנו באייטיז, הארי מסלין, שהפיק את כל הלהיטים הגדולים שלנו. אנחנו מקווים שזו תהיה חוויה נהדרת עבורנו".

איך היה עבורך לחזור להופיע עם דעיכת הקורונה?
“זה היה טוב ומרגש. כשנה וחצי לא ניגנו או הופענו, כך שזה היה גם מוזר. אבל אני חושב שלכל אחד בעולם זה היה מוזר. טוב לחזור ולהרגיש את החופש לנגן ולפגוש את הקהל שלנו".

מה עשית לאורך התקופה הזו?
“המשכתי לכתוב שירים, מה גם שאני כותב בימים אלה גם מחזות זמר".

שלום לישראלים

הביקור הקרוב בארץ יהיה הפעם השישית של הלהקה בישראל, לאחר שכבר הופיעה פה ב־2008, ב־2011, ב־2014, ב־2016 וב־2019. “אני מעריץ גדול של ישראל", מצהיר ראסל. “הישראלים אנשים נהדרים ויש כל כך הרבה מקומות קדושים בישראל, יותר מבכל מקום בעולם. בכל ביקור אצלכם אני מגלה משהו חדש".

מה האתר הישראלי שהותיר עליך את הרושם הרב ביותר?
“ביקרנו בכל המקומות הקדושים, ולמרות שאני לא אדם דתי, אני חושב שהמקומות האלה טומנים בחובם כוח נפלא עבור כולם. לראות את הדתות השונות שם חוגגות את האמונה שלהן - זו תחושה מרגשת ונוסכת כבוד".

לא חששת לבוא לישראל בעקבות ה־BDS?
“לא, לא היה שום איום. תמיד דאגנו לאחד ולחבר בין אנשים, אנחנו אף פעם לא מתערבים בנושא דת או פוליטיקה. כמוזיקאים אנחנו עוסקים רק במוזיקה, וזו המטרה שלנו".

יש לך מסר לקהל הישראלי?
“אני רוצה לומר ‘שלום' לכל הישראלים שקוראים את הריאיון הזה. אם עוד לא הייתם בהופעה של ‘אייר סופליי', בואו לראות את המופע הענק ביותר שתראו. אנחנו מצפים לראותכם. שמרו על עצמכם".