זה 28 שנה שהזמרת היוונייה גליקריה מנהלת רומן מתמשך עם ישראל, המתבטא בהגעה ארצה להופעות, בביקורים תכופים, בשיתופי פעולה עם אמנים מקומיים ואף בלקיחת חלק בחזית ההסברה לטובת ישראל בעולם. “בביקור הראשון שלי בישראל פחדתי לרדת מהמטוס", היא מספרת רגע לפני שתגיע ארצה לסיבוב הופעות ביוני הקרוב.

“כן, כן, בפעם הראשונה ממש פחדתי מכל נושא הטרור. רק כשפגשתי בפעם הראשונה את הקהל הישראלי, שנתן לי הרבה אהבה, התחלתי לאהוב את ישראל. הקהל הישראלי נתן לי אנרגיות חיוביות שכבשו את לבי. הייתי בשוק שהישראלים מכירים את כל השירים שלי. בתוך לבי ידעתי באותו רגע שאני הולכת להיות מחוברת למדינה המיוחדת הזאת".

מה את אוהבת בישראל?
“בכל פעם שאני מגיעה לישראל אני מגלה מקומות מדהימים, לדוגמה העתיקות בבית שאן או בנהר הירדן, שבו גם הלכתי על המים, אבל אין בעולם מקום כמו ירושלים. בכל ביקור שלי בירושלים אני מלאת התרגשות עד דמעות".

מה את חושבת על הישראלים?
“יוונים לכל דבר ועניין. אוהבים את אותם הדברים שעושים טוב בלב: מוזיקה, אוכל ואהבת החיים".

בגובה העיניים

גליקריה (68) נולדה בצפון־מזרח יוון בכפר איו פנבמה. את המשיכה למוזיקה ספגה מאביה. “גדלתי כמו בכל בית יווני שבו תרבות המוזיקה היא מאוד חזקה ומשפיעה", היא מספרת. “אבא שלי היה מנגן על בגלמה (בוזוקי יווני מסורתי – ד"פ) ולימד אותי את שירי הרבטיקה והמניה (סלסולים). הוא גם דחף אותי לתחרות כישרונות צעירים שבה זכיתי במקום הראשון. מאותו רגע ידעתי שהמוזיקה היא אהבת חיי".

בגיל 20 החלה להופיע באופן מקצועי במועדונים באתונה ושרה את שירי המלחינים מאנוס חג’ידאקיס, מיקיס תאודוראקיס ומאנוס לואיזוס, ובשנת 1978 הקליטה אלבום משותף עם היוצר אפוסטולוס קאלדארס. ב־1980 הוציאה את תקליט הסולו הראשון שלה,

Sta Matia Kita Me – “הבט בעיניי" בתרגום חופשי לעברית - בעת שהייתה בסיבוב הופעות ביוון עם יורגוס דאלארס. “האלבום הראשון זכה להצלחה מדהימה", היא אומרת. “בשלב הזה לא היו לי הרבה להיטים, אבל הצלחתי לעורר את סקרנות הקהל בעזרת סגנון השירה הייחודי שלי. האלבומים הבאים שלי כבר היו יותר איכותיים ועמוקים מבחינת הטקסטים והעיבודים, ורובם הפכו להצלחה גדולה".

אלבום הסולו הבא שלה, Ta Smyrneika, נחשב לאלבום הפריצה שלה, והפופולריות שלו הובילה את יוון לבחור בה כנציגתה בפסטיבל השירים Europlaia בשנת 1982 שנערך בבריסל. “להקליט אלבום בסגנון סמירניקה היה חלום שלי", היא אומרת. “סגנון זה מאופיין בשירים שנוצרו בכפרים הרחוקים במרכז יוון והם נכתבו על ידי אנשים אוהבי מוזיקה, ולאו דווקא מוזיקאים. כלי הנגינה שאפיין סגנון זה לא היה בוזוקי או בגלמה, אלא כלי הלירה שמנגנים בו באופן קצת שונה. כמובן שעם הסגנון הייחודי הזה התפתח גם סגנון ריקודים מיוחד ברוח הסמירניקה. אין הופעה ביוון שהקהל לא דורש שאבצע כמה שירים בסגנון זה".

הצלחת אלבום הסולו החמישי שלה, Tragoudi Esthimatiko (“שיר סנטימנטלי") הובילה אותה לראשונה לסיבוב הופעות בינלאומי מצליח בקפריסין, בריטניה, אוסטרליה, ארצות הברית וקנדה. איך התמודדת עם ההצלחה הגדולה? מה סייע לך להישאר עם רגליים על הקרקע?

“החינוך בבית ובכפר. אבא שלי תמיד היה אומר לי שהצניעות היא תכונה של אמנים גדולים. דווקא כשהם מצליחים, הם צריכים להיות תמיד בגובה העיניים, וכך אני נוהגת עד היום".

להתחיל מהתחלה

ההצלחה הבינלאומית הובילה אותה בשנת 1994 לצאת לסיבוב הופעות בינלאומי שני, כשהפעם אחת התחנות הייתה ישראל. לקידום סיבוב הופעותיה, הוציאה אלבום להיטי זהב שהפך במחוזותינו לרב מכר. אותו ביקור ראשון בישראל, שבו ביצעה גם את “שבחי ירושלים" בשפה העברית, שינה כאמור את הקריירה שלה. “בהופעה הראשונה בהיכל התרבות בתל אביב, כאשר ראיתי את תגובת הקהל לביצוע ‘שבחי ירושלים’, זה היה מדהים ומרגש לראות את כל הקהל עומד על רגליו ומריע לי במשך 10 דקות", היא מתארת.

“ירדו לי דמעות של אושר. זה היה רגע מרומם נפש. כבר באותו הלילה, אחרי ההופעה, קראתי למנהל שלי, המפיק ציון קדם, ושיתפתי אותו ברעיון להקליט אלבום שלם בעברית. ציון גייס כמעט את כל אמני ישראל לכתוב לי חומרים חדשים, ושיתוף הפעולה שלהם היה ממש מושלם. כך בעצם יצאה לדרך עבורי קריירה חדשה בישראל".

באותו ביקור גם הופעת עם עפרה חזה ז"ל.
“האמת שזה לא היה מתוכנן, ובשבילי זאת הייתה הפתעה. הוזמנתי להתארח בתוכנית הטלוויזיה של רבקה מיכאלי, ושם נודע לי שעפרה חזה גם לוקחת חלק בתוכנית. ביקשתי להצטלם איתה, והיא לפתע נכנסה לחדר האיפור ואמרה לי: ‘יאללה גליקריה, בואי נעשה שיר ביחד!’. התרגשתי וביצענו את השיר ‘איריסים’ שהוא יווני במקור. העולם הפסיד זמרת ענקית".

עפרה חזה (צילום: יוסי אלוני)
עפרה חזה (צילום: יוסי אלוני)


בשנת 1998 הוציאה גליקריה את אלבומה הראשון בעברית, “עצב מתוק", שכלל שיתופי פעולה עם ריקי גל, שלמה בר וחוה אלברשטיין, ובו בלטו השירים “אצלנו בכפר טודרא", “בדד" ו"הגן הבלעדי". “ההפתעה הגדולה ביותר שלי היא שיתוף הפעולה עם חוה אלברשטיין", היא מספרת. “לא הכרתי אותה עד שסיפרו לי עליה, נפגשנו ומיד הרגשנו כימיה מדהימה בינינו. היא כתבה לי במיוחד כמה שירים, וביניהם את ‘רחוק רחוק’ שהפך ללהיט בישראל, וגם הקלטנו כמה דואטים ואני מתה עליה. זאת גם הזדמנות בשבילי להודות לכל אותם אמנים ישראלים ששיתפו איתי פעולה בישראל, והם רבים וטובים".

חוה אלברשטיין (צילום: אורי בהט, יח''צ)
חוה אלברשטיין (צילום: אורי בהט, יח''צ)


בשנים שלאחר מכן הקליטה גליקריה עוד אלבומים בעברית (“מתנה", “נפתח הלב", “גליקריה והפילהרמונית הישראלית") וכן השתתפה בשלל פרויקטים ישראליים. “אני בקשר חברותי עם רוב האמנים הישראלים, אבל במיוחד עם שלומי שבת המלך", היא אומרת. “בכל ביקור שלי בישראל אנחנו נפגשים, ונורא כיף לנו ביחד. כמובן גם אהובת לבי מירי מסיקה היא אחת מחברותיי הטובות. מירי היא זמרת ענקית, ובכלל אני חושבת שהיא הייתה זמרת יוונייה בגלגול הקודם שלה. אנחנו מאוד אוהבות להופיע ביחד, ואני גם אהיה אורחת שלה בפסטיבל מדיטרנה באשדוד ב־16 ביוני".

שלומי שבת (צילום: דורון עדות)
שלומי שבת (צילום: דורון עדות)


לאורך השנים גליקריה שיתפה פעולה עם שלל אמנים ישראלים נוספים, בהם ארקדי דוכין ואהובה עוזרי, ובימים אלה יצא לאור דואט חדש שלה עם בניה ברבי, “מה שבא בא": “הוא נוצר עם אנרגיות כל כך טובות ועם שמחה כל כך גדולה".

מה את חושבת על הדור הצעיר של המוזיקאים הישראלים?
“דור חדש של אמנים צעירים כובש את העולם, כמובן גם בישראל וגם ביוון. זהו דור שבא כבר מוכן להיות זמר, שלא כמונו, האמנים הוותיקים, שעבדנו קשה כדי להצליח. דרכם היום הרבה יותר קלה עם יוטיוב והרשתות החברתיות. לצערי, יש הבדל מאוד גדול באיכות הטקסטים. הקהל הצעיר כיום עובר שינוי, ולו אולי זה פחות מפריע. לעומתם ישנם גם צעירים מוכשרים כמו בניה, שכתב דואט מקסים, ואני שמחה שבחר בי לבצע איתו את השיר".

מירי מסיקה (צילום: שוקה כהן)
מירי מסיקה (צילום: שוקה כהן)


עברה בך פעם המחשבה לעבור לגור בישראל?
“אני מבקרת בישראל כל כך הרבה פעמים, כך שלמעשה אני מרגישה ישראלית לכל דבר".

מתי יצא אלבום חדש?
“רק עכשיו התחלנו באיסוף חומרים חדשים, ומאוד מעניין אותי לשתף פעולה עם עידן רייכל".

עידן רייכל  (צילום: דניאל קמינסקי)
עידן רייכל (צילום: דניאל קמינסקי)


איך עברה עלייך תקופת הקורונה?
“זו הייתה תקופה עצובה ומבהילה. תקופה של חוסר ודאות וחוסר יציבות. הייתי מוצאת את עצמי רואה חדשות ונכנסת לפאניקה, לא רק על עצמי, אלא על כל אותם אנשים שנפגעו מהמגיפה הארורה הזאת".

איך היה לחזור להופיע לפני קהל?
“זו הייתה חזרה מרגשת, והרגיש כאילו צריך להתחיל הכל מהתחלה. מוזר לא לראות פנים של אנשים בגלל המסיכות, וגם אתה חש עדיין איפוק מסוים בקהל, זה מאוד מורגש בהופעה. עכשיו הכל מתחיל לחזור לחיים הנורמליים, וזה עושה חשק לעשות הופעות וכמה שיותר".
גליקריה מתכננת כמה הפתעות לגבי סיבוב ההופעות הקרוב: “כמו בכל ביקור שלי בישראל, אני מצרפת אמן צעיר, והפעם בחרתי זמר צעיר בשם חאריס מאקריס ששר בסגנון הלייקה והרבטיקה. כמובן אבצע במופעים את כל הלהיטים שלי ביוונית ובעברית".

בניה ברבי (צילום: אור גפן)
בניה ברבי (צילום: אור גפן)


לסיום, יש לך מסר לקוראינו?
“בואו ביחד ננקה את הראש עם כוסית של אוזו והרבה מוזיקה טובה, ונשכח לרגע את כל הבעיות שעוטפות אותנו ביום־יום. מחכה לכם".

ההופעות בארץ:
7.6, גריי מודיעין
8.6, זאפה הרצליה
9.6, זאפה תל אביב
10.6, גריי יהוד
11.6, זאפה חיפה