בכניסה לאולפנו של עוזי נבון מעטרות את הדלת תמונות של הופעותיו במועדונים השונים. עוד בטרם אנו מתחילים את הראיון, נבון מניח על גבי הפטיפון את תקליטו החדש היוצא בימים אלה, “לכל החיים", הנע בין פסיכדליה ישראלית א־לה “פוזי" של אריק איינשטיין והצ’רצ’ילים, גראז’ אמריקאי ופאנק. בין הסינגלים שיצאו מתוכו נמצאים “בלי משחקים", “הס ילדי" ו"זה יום קיץ". “התקליט הזה הוא בעצם תקליט מאוד ישן, והוא אף קדם למה שאנשים מכנים ‘התקליט הצהוב’ (‘עוזי נבון ומכרים’)", מתאר נבון.
אחד הביצועים המפתיעים באלבום החדש, שיצא גם בפורמט ויניל ועותקיו כבר אזלו מחנויות התקליטים, הוא לשירו האייקוני של ג’ורג’ גרשווין, Summertime, שבתרגומו העברי של נבון נקרא “זה יום קיץ". “ללהקת 'הזומביס’ היה חידוש לשיר הזה, וגרסתה לא דומה לגרסה שלנו, אבל זה הצית אצלי את הדמיון, הרעיון של להקת רוק שעושה גרסה לקלאסיקת ג’אז נתן לנו דחיפה להקליט את הגרסה שלנו", הוא אומר. “הסאונד, הטקסטים, הלחנים והעיבודים באלבום זה הולמים היטב את הלך הרוח של סוף הסיקסטיז".