המוזיקאי החי החשוב ביותר בעולם, נולד ב־18 ביוני 1942 בליברפול, אנגליה. היום הוא יחגוג יום הולדת 80 ויתחיל את העשור התשיעי בחייו. יש אנשים בגילו שיושבים על ספסל בגינה ומאכילים את היונים, לא פול. בימים אלו הוא נמצא בעיצומו של סיבוב הופעות בארצות הברית בשם "Got Back", ובשבת הבאה (25 ביוני) הוא צפוי לתת את אחת ההופעות המרכזיות בפסטיבל המוזיקה האגדי גלסטונברי באנגליה.

אם להתחיל את סיפורו מההתחלה, הרי שבעשור הראשון לחייו הוא למד לדבר, ללכת, לקרוא ולכתוב. העניינים נעשו יותר מעניינים בעשור השני. אז לכבוד יום הולדתו ה־80, נגיש לכם פרויקט מיוחד: חייו ויצירתו של סר פול מקרטני בשבע מערכות. אנו מתנצלים מראש על כל השירים, האלבומים, האירועים, השיאים, הפרסים והאנשים אשר מפאת חוסר מקום נותרו על רצפת חדר העריכה.

1952־1961 > העשור השני

נקודת השיא: בגיל 15 הופיע מקרטני לראשונה על במה ושר את “Long Tall Sally" של ליטל ריצ'רד. מקרטני עתיד לשיר את השיר הזה בהופעות של הביטלס במשך שנים, אך הפעם הראשונה שעשה זאת הייתה בתחרות כישרונות שהוא ואחיו הצעיר פיטר מייקל (שבעצמו החזיק קריירה מוזיקלית תחת השם מייק מקגיר) השתתפו בה במהלך חופשה משפחתית בכפר נופש ביורקשייר.
 
נקודת השפל: מות אמו מרי מסרטן השד, כשהיה בן 14.

נקודת המפנה: בקיץ 1957 הכיר פול את ג'ון לנון במסיבה שבה להקתו של ג'ון, The Quarrymen, הופיעה. בהמשך הזמין ג'ון את פול להצטרף ללהקה - שעתידה הייתה להפוך לביטלס - בתור גיטריסט קצב. ב־1961 עזב הבסיסט הראשון של הביטלס, סטיוארט סתקליף, ומקרטני הפך לבסיסט. בסוף אותה שנה הביטלס נכנסו לראשונה לאולפן הקלטות, בהמבורג, כשהם משמשים כלהקת הליווי של זמר הרוק'נרול האנגלי טוני שרידן, וניגנו בכמה משירי אלבום הבכורה שלו.
 
רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: מקרטני החל להלחין שירים בגיל 14. באותה תקופה הלחין שיר בשם “Call it Suicide", שחלם שפרנק סינטרה יבצע (הוא אפילו שלח אותו לסינטרה ב־1977, אך לא זכה להתלהבות). עוד שיר שהלחין באותה תקופה עתיד היה להפוך ל"When I’m Sixty-Four".

השפעות מוזיקליות: מי שהשפיע באופן המשמעותי ביותר על פול הילד היה אביו, ג'יימס "ג'ים" מקרטני. הוא היה נגן חצוצרה שהנהיג להקה בשם Jim Mac’s Jazz Band. אביו דאג שיהיה להם פסנתר בסלון ועודד את פול ואחיו ללמוד לנגן בפסנתר, אם כי פול העדיף לנגן משמיעה.
כנער התאהב ברוק'נרול, שאותו הוא גילה מהאזנה לרדיו לוקסמבורג, והחליף את החצוצרה בגיטרה אקוסטית. בהיותו שמאלי היה לו קשה לנגן בה, אך הוא מצא את הפתרון בכרזת הופעה של זמר הקאנטרי האמריקאי סלים ויטמן. ויטמן, שהיה ימני, איבד אצבע בתאונה ולימד את עצמו לנגן הפוך. מקרטני ראה בפוסטר שהוא יכול פשוט להפוך את סדר המיתרים על הגיטרה, וזה מה שהוא עשה. גיבור הרוק'נרול של מקרטני בנעוריו היה ליטל ריצ'רד, ובנוסף הושפע בזמנו גם מבאדי הולי, אלביס פרסלי, אדי קוקרן, ג'ין וינסנט, קארל פרקינס, אומני מוטאון ורבים אחרים.
 
שיתופי פעולה משמעותיים: בגיל 12 הכיר מקרטני באוטובוס את ג'ורג' הריסון, שלמד איתו באותו בית ספר. פול קצת התנשא על ג'ורג', כי הוא היה צעיר ממנו (בתשעה חודשים!), אבל הם נהיו חברים על רקע אהבתם המשותפת למוזיקה. את קיץ 1957 הם בילו ביחד בנגינה בסלון של ג'ורג'.

אחר כך הכיר כאמור את ג'ון לנון. אמו של לנון נהרגה ב־1958, ופול, שבעצמו איבד את אמו לא מזמן, יכול היה להבין ללבו של ג'ון, מה שיצר ביניהם חיבור נצחי. בצעדיו הראשונים בעולם המוזיקה היה פול מוקף בארבעה חברים: ג'ון, ג'ורג', סטיוארט סתקליף ופיט בסט. החמישה עברו כמה שמות עד שהתבייתו על השם ביטלס ב־1960. באוגוסט של אותה שנה, כשפול היה בן 18, הם נסעו לגרמניה לסדרת הופעות בהמבורג.

האישה בחייו: את החברה הרצינית הראשונה שלו, דורותי "דוט" רון, הכיר מקרטני במועדון הקסבה בליברפול ב־1959. הם היו ביחד במשך שנתיים וחצי. דוט נכנסה להריון ב־1961 והם התארסו, אך ברגע שהיא הפילה, הם נפרדו.

הביטלס בתחילת הדרך (צילום: Keystone.GettyImages)הביטלס בתחילת הדרך (צילום: Keystone.GettyImages)

1962־1971 > העשור השלישי

נקודת השיא: בלתי אפשרי לסכם בקצרה את השיאים המטורפים שאליהם הגיעו הביטלס בעשור הזה. בשנות ה־20 לחייו הפך מקרטני לחבר בלהקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. היא הניחה את היסודות לכוכבות פופ חסרת תקדים; מבחינה מוזיקלית היא ערבבה סגנונות והשפעות; והיא הייתה מהפכנית מבחינת שיטות הקלטה.

שיא הסיקסטיז, מבחינת רבים, היה הביטלמניה - ההיסטריה סביב הביטלס שתפסה כמו אש בשדה קוצים, כשבשיאה הביטלס כבשו את אמריקה. זה קרה בזכות הופעה טלוויזיונית בלתי נשכחת בתוכניתו של אד סאליבן ב־1964, שבה צפו 73 מיליון אנשים. כעבור שנה הם נתנו הופעת ענק באצטדיון שיי בניו יורק, מה שסימן את הפעם הראשונה שבה באצטדיון ספורט נערכה הופעה מוזיקלית. הביטלס היו יותר פופולריים מישו, וגם מלכת אנגליה פרגנה כשב־1965 העניקה לארבעה תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית.

נקודת השפל: עבור פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו הסיקסטיז היו שיא אחד ארוך ומתמשך, אך לקראת סוף אותו עשור העניינים החלו לדעוך. ראשית, היה כל העניין הזה עם "פול מקרטני מת": האגדה האורבנית או תיאוריית הקונספירציה שלפיה מקרטני מת ב־1966 והוחלף בביטלס על ידי כפיל. התיאוריה הזו נהייתה פופולרית במיוחד בסוף שנות ה־60 והיה בה משהו די מעכיר שלווה. ב־1967 בריאן אפשטיין, מנהלם של הביטלס בן ה־32, מת ממנת יתר. זה דכדך מאוד את מקרטני, והדיכאון שלו, כמו גם צריכת האלכוהול שלו, גברו באופן משמעותי עם פירוק הביטלס בסוף העשור.

בפגישה של הלהקה בספטמבר 1969 אמר לנון לחברי הלהקה שהוא רוצה "להתגרש" מהם. בשלב הזה מקרטני היה כבר מסוכסך עם חבריו ללהקה, ושנא את מנהלם החדש, אלן קליין. מקרטני תבע את קליין ואת חבריו ללהקה, הודיע לעולם שהוא פורש מהלהקה באפריל 1970, והואשם בפירוק הביטלס - האשמה חמורה מאין כמותה, שרדפה אותו שנים אחר כך. תוסיפו לזה את המאבקים המשפטיים המכוערים שהגיעו בעקבות פירוק הביטלס ותקבלו תקופה קשה במיוחד.

נקודת המפנה: העשור השלישי בחייו היה רב־ תהפוכות. נקודת המפנה המשמעותית הראשונה אירעה באוקטובר 1962. הביטלס התקבעו על הרכב קבוע של ארבעה (סטיוארט סתקליף עזב, ורינגו סטאר החליף את פיט בסט על התופים) והוציאו את הסינגל “Love Me Do", שהפך ללהיטם הראשון. כעבור שנתיים השיר יצא באמריקה והגיע שם למקום הראשון.

נקודת המפנה השנייה הגיעה ב־1966, כשהביטלס החליטו להפסיק להופיע והתמקדו בעבודה באולפן, מה שפתח להם אין ספור אפשרויות מוזיקליות חדשות. החל מאלבומם השמיני, "תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" מ־1967, מקרטני הפך למנהיג בפועל של הביטלס, שמוביל את מרבית העשייה שלהם.

נקודת המפנה הבאה הגיעה בסוף שנות ה־60, עם פירוק הביטלס, כשמקרטני המציא את עצמו מחדש כיוצר עצמאי. ב־1970 יצא אלבום הסולו הראשון שלו, "מקרטני", שהוא הקליט בסודיות בביתו שבשכונת סנט ג'ונס ווד בצפון לונדון. בזמנו הביקורת קטלה אותו, אך כיום הוא משמש מופת עבור דורות של "מוזיקאי חדר שינה", הנצמדים לשיטות הקלטה בסיסיות ולא מופקות, לא רק מאילוצים כלכליים, אלא כאידיאולוגיה. אחרי פירוק הביטלס והוצאת אלבום הסולו הראשון שלו, חווה מקרטני עוד שתי חוויות ראשוניות: הקמת הלהקה החדשה שלו ווינגס (1971) ביחד עם אשתו לינדה והוצאת האלבום הראשון של ווינגס (סוף 1971).

מבחינה אישית חייו של מקרטני השתנו באופן משמעותי ב־1969, השנה שבה התחתן עם לינדה והפך לאיש משפחה. הוא אימץ את בתה מנישואיה הראשונים, הת'ר, ובאותה שנה גם נולדה בתם המשותפת הראשונה, מרי. ב־1971 נולדה להם עוד בת, שאותה אנחנו מכירים בתור מעצבת האופנה סטלה מקרטני. עוד תוספת למשפחה הייתה רות מקרטני, אחות חורגת חדשה שפול קיבל ב־1964, כשאביו התחתן עם אלמנה שיש לה בת. רות צעירה מפול ב־20 שנה, וכיום היא מנכ"לית של חברה מולטימדיה.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: בעשור הזה היו אין ספור כאלה. זה העשור שבו יצאו כל אלבומי הביטלס - החל מהראשון, “Please Please Me" שיצא ב־1963 ועד האחרון, “Let It Be", ב־1970. ב־1965 הוציאו הביטלס את השיר "Yesterday", שאותו פול כתב ושר, שהפך לאחד השירים המבוצעים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית. כיום ידוע על יותר מ־2,200 קאברים מוקלטים לשיר. "Yesterday" נבחר לא פעם על ידי מגזינים ותחנות רדיו לשיר הגדול ביותר של המאה ה־20.

ב־1966 הוציאו הביטלס עוד שיר קלאסי שפול כתב ברובו, "אלינור ריגבי", שסימן את ההתרחקות שלהם מרוק'נרול בסיסי ופופ פשוט והתקרבות למוזיקה יותר ניסיונית ומבוססת אולפן. ב־1968 מקרטני כתב והקליט את אחד הלהיטים המשמעותיים ביותר של הביטלס, “Hey Jude". אף שאורכה מעל 7 דקות, הבלדה שכתב פול כדי לעודד את ג'וליאן, בנו הבכור של לנון בעקבות גירושי הוריו, הפכה לקלאסיקה. צריך גם להזכיר את שיר האהבה הגדול שלו ללינדה, “Maybe I’m Amazed", שיצא באלבום הסולו הראשון שלו. ואת האלבום "Ram" של פול ולינדה מ־1971 שהקדים את זמנו וכיום רואים בו את אלבום האינדי הראשון, חלוץ של פופ משוחרר, חפיפניקי ובלתי מחושב.

השפעות מוזיקליות: רשימת ההשפעות המוזיקליות על הביטלס כוללת את חלוצי הרוק'נרול של הפיפטיז, אומני רית'ם אנד בלוז וגם קאנטרי, את בוב דילן, הביץ' בויז, גופין וקינג, ראווי שנקר, פיל ספקטור, ועוד רבים אחרים. עם ההצלחה של הביטלס והמעבר ללונדון נפתחו לפול עולמות חדשים שלא היה לו סיכוי להכיר אילו היה נשאר נער וורקינג קלאס מהצפון. באמצע שנות ה־60 הוא הסתובב במקומות האופנתיים ביותר בלונדון וגילה עולם חדש של מוזיקה ואומנות אוונגרדית. בין היתר גילה את המלחין הגרמני המודרני קרלהיינץ שטוקהאוזן, שהתמחה במוזיקה אלקטרונית ואת תנועת המוזיקה האוונגרדית הצרפתית "מוזיק קונקרט".

שיתופי פעולה משמעותיים: בסיקסטיז הפך פול למחצית מצוות כתיבת שירי הפופ הבכיר בתבל: לנון־מקרטני. את ה־fab four תחזקו במיוחד שני אנשים: המנהל בריאן אפשטיין והמפיק ג'ורג' מרטין. לקראת סוף ימי הביטלס נכנסה דמות חדשה לחייו של מקרטני: עו"ד לי איסטמן, אביה של לינדה אשתו. פול רצה שאביה של לינדה ינהל את הביטלס, אך שלושת האחרים התנגדו. אביה של לינדה, ביחד עם אחיה ג'ון, היו עתידים לנהל את הקריירה של מקרטני לאחר פירוק הביטלס, ובהצלחה רבה; הם הפכו אותו לרוקסטאר העשיר ביותר בעולם.

האישה בחייו: בין 1963 ל־1968 מקרטני היה בזוגיות מתוקשרת עם השחקנית ג'יין אשר, ואף היה מאורס לה. אשר נפרדה ממקרטני אחרי חמש שנים, כי הוא בגד בה עם האמריקאית פרנסי שוורץ. שוורץ לא הייתה היחידה שמקרטני החזיק מהצד בזמן שהיה עם אשר. ב־1964 הוא ניהל רומן עם שחקנית צעירה ויפהפייה אחרת, פגי ליפטון.

על פי העדויות, מקרטני תיקן את דרכיו הנלוזות ברגע שמצא את אהבת חייו, לינדה איסטמן הניו יורקית, שאיתה התחתן במרץ 69'. היא הייתה אהבת חייו, אמם של ארבעה מילדיו (שלושה ביולוגיים שלו ואחת שהיא הביאה מנישואיה הראשונים והוא אימץ), וגם שותפה מוזיקלית. ב־1971 פול ולינדה הוציאו ביחד את האלבום הנהדר “Ram", בתקופה שבה גרו בחווה ציורית ומנותקת בסקוטלנד.

הביטלס (צילום: Getty images)הביטלס (צילום: Getty images)

1972־1981, העשור הרביעי

נקודת השיא: אחד השיאים של מקרטני בעשור הזה היה הכתיבה והביצוע של “Live and Let Die" - שיר הנושא של אחד מסרטי ג'יימס בונד "חיה ותן למות" מ־1973. מקרטני כתב אותו יחד עם לינדה, והשניים ביצעו אותו עם להקת ווינגס. השיר נהיה להיט והיה מועמד לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר.

בעשור הזה הוציא מקרטני גם את להיט המצעדים המצליח ביותר של קריירת הפוסט־ביטלס שלו: “Silly Love Songs" של ווינגס, ששלט במצעדים באביב 1976. מקרטני חווה גם שיא אישי ב־1977, כשלינדה ילדה את בנם הצעיר, ג'יימס.

נקודת השפל: בתחילת 1980 מקרטני נעצר בעוון החזקת מריחואנה בטוקיו, בזמן סיבוב הופעות עם להקת ווינגס. הוא בילה עשרה ימים בכלא ביפן וההופעות של ווינגס ביפן בוטלו. אבל הדבר הנורא ביותר שקרה למקרטני בעשור הזה היה כשחברו ג'ון לנון נרצח, בדצמבר 1980.

נקודת המפנה: ב־1975 נהיה מקרטני צמחוני, ומאז ועד היום הוא פעיל למען זכויות בעלי חיים. עוד נקודת מפנה משמעותית הגיעה עם הפירוק של ווינגס ב־1981, והרצון של מקרטני לפצוח בקריירת סולו של ממש.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: פסגת היצירה הפוסט־ביטלסית של מקרטני הייתה "Band on the Run" - האלבום השלישי שלו עם להקת ווינגס. מרבית האלבום הוקלטה בניגריה. היות ששניים מחברי הלהקה פרשו זמן קצר לפני מועד הנסיעה, ווינגס הקליטו את האלבום כשלישייה, שהורכבה מבני הזוג מקרטני ומגיטריסט המודי בלוז לשעבר, דני ליין. בניגוד לשני אלבומי ווינגס הקודמים, המבקרים התלהבו מ"Band on the Run", והוא גם היה הצלחה מסחרית אדירה. האלבום הגיע למקום הראשון בשני צדי האוקיינוס, הביא למקרטני את הכבוד כיוצר בפני עצמו, והפך את ווינגס לאחת מלהקות ההופעות הפופולריות של שנות ה־70.

השפעות מוזיקליות: השפעות מוזיקליות: ווינגס הייתה להקת פופ־רוק סבנטיז קלאסית, בין מחוזות הסופט־רוק לפאוור־פופ. היו להם שירים עם השפעות של דיסקו ("Silly Love Songs") ופולק ("Mull of Kintyre") - הכל ברוח התקופה. ואז מקרטני גילה את האייטיז. באלבום הסולו השני שלו, "מקרטני 2", שיצא ב־1980, שיחק פול עם ניו־ווייב, אלקטרוניקה וסינתפופ, ושוב הוכיח כי הניסיוניות זורמת בעורקיו.

שיתופי פעולה משמעותיים: להקת ווינגס.

האישה בחייו: לינדה, כמובן.

מקרטני בימי להקת ''ווינגס'' (צילום: Evening Standard.GettyImages)מקרטני בימי להקת ''ווינגס'' (צילום: Evening Standard.GettyImages)

1982־1991, העשור החמישי

נקודת השיא: ב־1988 נכנס מקרטני להיכל התהילה של הרוק'נרול ביחד עם חבריו לביטלס. אך השיא האמיתי של פול בעשור הזה היה באפריל 1990, כשנתן את ההופעה הגדולה ביותר של אומן סולו עד לתקופתו, כשהופיע לעיני 184 אלף איש באצטדיון הכדורגל מרקנה בריו דה ז'ניירו.

נקודת השפל: הסרט “Give my regards to Broad Street", שמקרטני כתב לו את התסריט וכיכב בו, נחל כישלון ענק. הסרט אומנם הניב את השיר המעולה “No more lonely nights" והפסקול שלו הצליח, אבל הסרט נכשל בקופות וגם הביקורת קטלה אותו.

נקודת המפנה: ב־1991 הוציא מקרטני ביחד עם המלחין והמנצח קארל דייוויס אלבום בהופעה בשם "Paul McCartney’s Liverpool Oratorio" - זהו הניסיון המשמעותי הראשון שלו ביצירת מוזיקה קלאסית. בהמשך הוציא עוד ארבעה אלבומים של מוזיקה קלאסית. מקרטני יצא לקריירת סולו בתחילת האייטיז, אך רק בסוף אותו עשור החל גם להופיע כאומן סולו. ב־1989 יצא לסיבוב הופעות עולמי של 103 הופעות, ביחד עם לינדה ולהקת ליווי חדשה, ואפילו ביצע בו משירי הביטלס.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: השיר המגניב ביותר של מקרטני באייטיז ככל הנראה היה הדואט שלו עם מייקל ג'קסון, “Say Say Say". השניים כתבו את השיר ביחד, ולינדה השתתפה בקליפ הבלתי נשכח.

השפעות: בתחילת האייטיז הוסיף מקרטני לרשימת העיסוקים שלו את הציור. כבר שנים שהוא אוסף יצירות אומנות, אך החל מתחילת שנות ה־80 החל לצייר ברצינות, כשההשפעות שלו בתחום הזה היו וילם דה קונינג (שאביה של לינדה היה עורך דינו) ורנה מגריט.

שיתופי פעולה משמעותיים: באייטיז הקליט מקרטני שני שירים עם סטיבי וונדר, כולל הלהיט הענק “Ebony and Ivory". זאת הייתה הפעם הראשונה שמקרטני עבד יחד עם כוכב ענק אחר, מחוץ לביטלס, וזה היה עוד לפני שהקליט שלושה שירים בהמשך אותו עשור עם מייקל ג'קסון.
את הדואטים הללו, כמו עוד שירי אייטיז של פול הפיק ג'ורג' מרטין, מי שהיה המפיק של הביטלס.

האישה בחייו: לינדה, כמובן.

פול מקרטני עם מייקל ג'קסון (צילום: AFP.GettyImages)פול מקרטני עם מייקל ג'קסון (צילום: AFP.GettyImages)

1992־2001, העשור השישי

נקודת השיא: הניינטיז היו העשור שבו החל מקרטני לקטוף אותות כבוד על פועלו. ב־1997 הוענק לו תואר אבירות מטעם הממלכה המאוחדת, וב־99' הוא נכנס להיכל התהילה של הרוק בתור אומן סולו. בעשור הזה הוא גם קיבל כבוד גדול מדור הבריטפופ, שציין אותו כהשפעה משמעותית.

אבל הוא לעולם לא נח על זרי הדפנה. אחד הפרויקטים הגדולים שלו באותה תקופה היה מופע הצדקה "The Concert for New York City", שהתקיים במדיסון סקוור גארדן באוקטובר 2001. מקרטני, שראה את אירועי ה־11 בספטמבר ממסלול ההמראה בנמל התעופה קנדי בניו יורק, יזם וארגן את המופע הזה, שהשתתפו בו אין ספור שמות ענק, כמו דיוויד בואי, אלטון ג'ון, בון ג'ובי, ג'יי זי, דסטיניז צ'יילד, הבקסטריט בויז ועוד ועוד.

עוד פרויקט שעליו עבד במשך כמה שנים בתחילת הניינטיז היה "האנתולוגיה של הביטלס" - מיזם מולטימדיה מקיף, הכולל ספר, סדרת טלוויזיה דוקומנטרית ושלושה אלבומי אוסף כפולים. אבל השיא האמיתי של התקופה אירע כשפול ולינדה השתתפו בתפקיד עצמם ב"משפחת סימפסון". פול ולינדה פגשו בפרק את ליסה סימפסון בגינה הסודית של בעל המכולת ההודי אפו, ותמכו בהחלטתה להיות צמחונית.

נקודת השפל: בעשור השישי שני אנשים יקרים למקרטני מתו ממחלת הסרטן: לינדה מתה ב־1998 מסרטן השד, וג'ורג' הריסון ב־2001.

נקודת המפנה: בניינטיז החל מקרטני לעבוד עם המפיק יות' מלהקת Killing Joke ולהתנסות באלקטרוניקה. השניים הקימו צמד בשם The Fireman, וב־1993 הוציאו את הראשון מבין שלושה אלבומים משותפים. עוד נקודת מפנה הגיעה ב־1999 כשמקרטני החל להגדיר את עצמו לא רק כמוזיקאי אלא גם כצייר, והציג בגרמניה את התערוכה הגדולה הראשונה שלו. מבחינה אישית, בשנות ה־90 מקרטני התאלמן, אך הוא גם נהיה סבא. ב־1999 נולד נכדו הראשון, ארתור דונלד, לבתו מרי. היום יש למקרטני שמונה נכדים.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: לכבוד "האנתולוגיה של הביטלס", פול התאחד עם ג'ורג' ורינגו, והם הוציאו שני סינגלים חדשים של הביטלס: "Free as a Bird" ו"Real Love". שניהם שירים ישנים שלנון כתב ובשניהם שומעים את לנון שר.

השפעות מוזיקליות: כיאה לזמנים, מקרטני הושפע ממוזיקה אלקטרונית בעשור הזה. בשנת 2000 הוציא ביחד עם הלהקה הוולשית Super Furry Animals והמפיק יות' אלבום ניסיוני בשם "Liverpool Sound Collage", ששילב מוזיקה אלקטרונית עם טכניקות אוונגרדיות של "מוזיק קונקרט", שאותן גילה מקרטני בסיקסטיז. הביקורות לא התלהבו מהאלבום, בלשון המעטה, אבל תמיד נחמד לראות את פול ממשיך להתנסות.

שיתופי פעולה משמעותיים: בעשור הזה חזר מקרטני לעבוד עם חבריו לביטלס, ג'ורג' ורינגו. השלושה עבדו ביחד עם ג'ורג' מרטין על "האנתולוגיה של הביטלס".

האישה בחייו: בקיץ 1999, כשנה לאחר מותה של לינדה, החל פול לצאת עם הת'ר מילס.

פול מקרטני מקבל תואר אבירות, 1997 (צילום: רויטרס)פול מקרטני מקבל תואר אבירות, 1997 (צילום: רויטרס)

2002־2011 > העשור השביעי

נקודת השיא: ב־2009 הכתיר "ספר השיאים של גינס" את מקרטני בתור כותב השירים המצליח ביותר בהיסטוריה. מקרטני הוכיח שגם בעשור השביעי לחייו הוא עדיין אחד הפרפורמרים הגדולים בעולם. ב־2002 פצח בסיבוב הופעות עולמי בשם "Driving World Tour", שהפך לסיבוב ההופעות הרווחי של השנה. ב־2008 הגיע לישראל והופיע בפני 50 אלף צופים בפארק הירקון. בין 2013 ל־2015 יצא לסיבוב הופעות עולמי ענק בשם "Out There", שהגיע למקום ה־20 ברשימת סיבובי ההופעות הרווחיים ביותר של העשור. בעשור הזה גם הופיע במופע הצדקה הענק "לייב 8" בהייד פארק בלונדון, 20 שנה בדיוק לאחר שהשתתף ב"Live Aid" המקורי.

נקודת השפל: הפרידה מאשתו השנייה, הת'ר מילס, הייתה גיהינום. התקשורת תיעדה כל צעד במאבק הגירושים המכוער. בסופו של דבר, הוציאה מילס ממקרטני 48.6 מיליון דולר, במה שנרשם כאחד מהסכמי הגירושים היקרים ביותר בהיסטוריה.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: ב־2005 יצא "Chaos and Creation in the Backyard": אלבום פשוט וישיר, רציני, חשוף ובלתי מצועצע. על ההפקה היה אחראי אחד המפיקים החמים של התקופה, נייג'ל גודריץ' (רדיוהד, בק).

שיתופי פעולה משמעותיים: בתחילת שנות ה־2000 גיבש מקרטני סביבו להקה קבועה, המלווה אותו מאז ועד היום באולפן ובהופעות. בפועל הוא מנגן עם החבורה הזו הרבה יותר שנים ממה שניגן עם הביטלס או עם ווינגס.

האישה בחייו: זה העשור שבו מקרטני התחתן עם הדוגמנית בעלת הרגל האחת הת'ר מילס, וגם התגרש ממנה. ב־2002 הם התחתנו, ב־2003 נולדה בתם ביאטריס, ב־2006 הם נפרדו וב־2008 הם התגרשו.

בזמן מאבק הגירושים נקשר שמו רומנטית לשלל ידועניות. ב־2007 דווח על דייטים עם כוכבות הוליוודיות כמו רנה זלווגר ורוזנה ארקט ועם דוגמניות־על בדימוס, כמו כריסטי ברינקלי ואל מקפירסון. בסופו של דבר הלך פול על יורשת ואשת עסקים ברונטית, ולא על סלבריטאית בלונדינית. את ננסי שבל הניו יורקית הכיר באותה שנה סוערת והשניים התחתנו ב־2011.

פול מקרטני וגרושתו הת'ר מילס (צילום: רויטרס)פול מקרטני וגרושתו הת'ר מילס (צילום: רויטרס)

 
2012־2021 > העשור השמיני

נקודת השיא: העשור האחרון היה פורה מאוד מבחינה יצירתית. ב־2018 יצא האלבום “Egypt Station", שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי, ובסוף 2020 הוציא, כמו הרבה אומנים אחרים, את אלבום הקורונה שלו. מקרטני ניצל את הסגר כדי להקליט לבד בבית. כלומר בחווה המפוארת שלו במחוז סאסקס באנגליה. היות שהוא הקליט אותו לגמרי לבד, האלבום הפך באופן טבעי לחלק השלישי בטרילוגיה הכוללת את "מקרטני" (1970) ו"מקרטני 2" (1980). כך זכה אלבום הסולו ה־18 של מקרטני לשם "מקרטני 3". "מקרטני 3" הגיע למקום השני במצעד האלבומים של בילבורד, וכך הפך פול לאומן הראשון שהכניס אלבום לאחד משני המקומות הראשונים במצעד של בילבורד בשישה עשורים שונים.

נקודת השפל: כמו הרבה אומנים אחרים, מקרטני נאלץ להפסיק סיבוב הופעות בגלל המגיפה. הוא היה עמוק בתוך סיבוב ההופעות העולמי שלו, "Freshen Up", שנאלץ להסתיים מוקדם מהצפוי, ביולי 2019, בהופעת ענק באצטדיון הבייסבול דודג'ר בלוס אנג'לס. אך אין מה לדאוג, מאז מקרטני חזר להופיע.

נקודת המפנה: ב־2019 הוסיף מקרטני לרשימת התארים שלו את התואר סופר, כשהוציא את ספר הילדים הראשון שלו, "Hey Grandude!", שיצא בתרגום לעברית בשם "סבא סבבה!". כעבור שנתיים יצא לו ספר המשך.

רגעים מוזיקליים בלתי נשכחים: מקרטני סגר את טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012, כשהוא סוחף אחריו את הקהל העצום באצטדיון האולימפי לשירת "Hey Jude".

שיתופי פעולה משמעותיים: גם בגיל 70 פלוס, מקרטני הקפיד להישאר מעודכן. ב־2014 התארח בשירו של קניה ווסט, "Only One", וכעבור שנה הוציא את הסינגל "FourFiveSeconds" ביחד עם ווסט וריהאנה.

האישה בחייו: בשנה שעברה חגגו פול וננסי עשר שנות נישואים והיד עוד נטויה. 

פול מקרטני ונכדיו (צילום: צילום מסך CBS)פול מקרטני ונכדיו (צילום: צילום מסך CBS)

השתתף בהכנת הכתבה: יואל כהן