פול מקרטני, הרולינג סטונס, מייקל ג’קסון, מדונה, ג’סטין ביבר, ג’סטין טימברלייק, ג’ניפר לופז, קווין, בריטני ספירס, דיוויד בואי, ליידי גאגא, רובי וויליאמס, מטאליקה, גאנז אנד רוזס ובוב דילן הם רק חלק מהאמנים הבינלאומיים שהופיעו לאורך השנים בפארק הירקון בפני עשרות אלפי בני אדם.

הבמה הזו אירחה גם אמנים מקומיים ספורים, שהצליחו להביא להופעתם עשרות אלפי בני אדם, בהם כוורת (באיחודים ב־1984, ב־1998 וב־2013), משינה (במופע הפרידה ב־1995), שלום חנוך (במופע הפרידה של “חתונה לבנה” ב־1982 ובמופע “מחכים למשיח” ב־1985), שלמה ארצי (1986) והתזמורת הפילהרמונית הישראלית (1988).

אלא שלאחרונה נראה שההופעה על הבמה בפארק הירקון הפכה ליעד של אמנים צעירים יותר, חלקם עם קילומטראז' לא גדול במיוחד. בשנת 2019 הופיע שם עומר אדם בפני 50 אלף איש. בתחילת החודש עדן חסון הופיע בפארק בפני קהל של 25 אלף איש; ב־14 ביולי צפוי עומר אדם לחזור לפארק במופע משותף עם שותפו ללהיט התורן “דאלה ממי”, אמן הרגאטון הבינלאומי ניקי ג’אם; וב־24 באוגוסט צפויה נועה קירל, שלראשונה תערוך הופעה בקופה פתוחה בקריירה שלה, לערוך הופעה בפארק.

נועה קירל (צילום: ערן לוי)נועה קירל (צילום: ערן לוי)

בכך תהיה קירל הזמרת הישראלית הראשונה שתופיע על הבמה הגדולה בישראל. “זה פרויקט חיי”, אמרה קירל השבוע במסיבת עיתונאים. “חיכיתי כל כך הרבה זמן לעשות את הדבר הזה. אני מוכנה לעמוד על הבמה הזו ולהרגיש ראויה לזה”.

“זו אבן דרך משמעותית בקריירה של אמן, וכנראה שאם אמן הגיע לשם – הוא הגיע לפיק מאוד גבוה, יש לו יכולת להביא הרבה מאוד קהל ויש לו רפרטואר מספיק גדול לכך”, אומר שיר פינטו, איש יחסי הציבור של קירל. “פעם כשאמן עשה קיסריה, היו אומרים לו ‘וואו’. המדינה גדלה, העשייה גדלה משמעותית, יש הרבה יותר אמנים ותושבים במדינה. אנשים היום הולכים הרבה יותר להופעות מאשר בעבר.

זו חוויית בילוי שתופסת תאוצה. אם בעבר היית צריך לכבוש את קיסריה, היום אתה צריך לכבוש את פארק הירקון. זה היה בעבר המגרש הגדול של האמנים הבינלאומיים, והיום גם האמנים הישראלים נכנסו למגרש הזה”.


איך אתם נערכים להופעה של נועה בפארק?

“זו לא הופעה בקיסריה, אלא מדובר בהופעה מאוד גדולה, ולכן גם דרוש צוות מאוד גדול - יח”צ, תוכן, הפקה, כוריאוגרפיה. אנחנו מגיעים לפארק עם שני אוטובוסים של אנשי צוות שיעבדו על ההופעה הזו. אני ממש שמח שנועה עושה דבר כזה. אני מקווה שיבואו אחריה הרבה נשים. אנחנו מקווים לחזור לפארק לעתים תכופות ושעוד אמנים ישראלים יצטרפו לחגיגה ושהתעשייה שלנו תגדל, תצמח ותתחזק וכולנו נרוויח כי זה נותן פרנסה להמון אנשים”.

הרבה לפני פארק הירקון, היה האמפיתיאטרון בקיסריה מקום עלייה לרגל לאמנים בינלאומיים ולקומץ אמנים מקומיים דוגמת שלמה ארצי. בשנים האחרונות כל אמן ישראלי, מתחיל כוותיק, מבקש לסמן וי על היעד הזה. כעת נדמה שפארק הירקון הפך לסמל הסטטוס החדש. אך האם זה בכלל משתלם לאמנים?

“אכן יש תופעה חריגה השנה של אמנים צעירים מקומיים שמופיעים בפארק”, אומרת המפיקה מיכל סטולר, מנהלת מחלקת אירועים במשרד גל אורן לרנר BSD, “לדעתי זה קשור לתקופת הקורונה. יש צמא מטורף של אנשים להופעות. הם יוצאים להופעות גדולות אחרי שישבו בבית שנה וחצי. האמנים הצעירים עלו על גל, והרבה צעירים שפעם לא היו מצליחים להגיע למשל לקיסריה, עושים היום את קיסריה ולדעתי הם קצת קופצים מעל לפופיק.

להקת כוורת בירקון  (צילום: אדי ישראל)להקת כוורת בירקון (צילום: אדי ישראל)

אנחנו בתקופה שבה הרשתות החברתיות עושות את עבודת השיווק. היום אמן מגיע מהר מאוד לקהל דרך הרשתות החברתיות. אני מאמינה שהתופעה רק תתעצם כי כולם ירצו להגיע למעמד הזה. השאלה היא עד כמה המופע מוצלח, והמדד יהיה הופעה נוספת של אותו אמן בפארק”.

להיות ברשימה

“בעבר, ברגע שכבשת את קיסריה, הגעת למעמד של A List, אבל היום, בעולם שמתקדם בצורה מהירה, אם אמן אחד מגיע לשיא – כולם רוצים, אז אחרי קיסריה, עברנו להיכל מנורה, ואז בלומפילד, ועכשיו לפארק, שכיבושו זה להגיע למקסימום”, מסביר המפיק פדי ייטב. “אתה רוצה להיות בטופ, אז אתה צריך לכבוש את מה שהקודם כבש.

אני מאמין שאמנים צעירים נוספים שיש להם גב כלכלי של משקיע יתחילו להופיע בפארק הירקון כי זו בניית קריירה לטווח רחוק, לאו דווקא כדי לעשות כסף באותו מופע, אלא יותר כמיתוג ובניית קריירה. צריך לקחת בחשבון שהקורונה טרפה את הקלפים ואפשרה לאנשים לשבת, לשאוף ולפעול. בנוסף, אנחנו בעידן המואץ והדור הצעיר רוצה להגיע מהר לפסגה ולעשות כסף כאן ועכשיו.

אגב אני חושב שזה גם יכול להיות בעוכריו של הפארק: ברגע שאמנים בינלאומיים גדולים יראו שכל אמן, גם אם הוא לא כזה גדול, מופיע בפארק – הם יחשבו שנית אם לקיים הופעה בפארק כי ירגישו שזו במה פחות מכובדת, לעומת העבר שבו במה כזו הייתה שמורה רק לטופ. אבל ימים יגידו”.

עד כמה הפקות כאלה מוכרות כרטיסים?

“תלוי איזה אמן. בחלק מהמופעים האלה יש גופים שמסייעים בחלוקת כרטיסים. תלוי באיזה אמן מדובר. יש אמן שימכור את כל הכרטיסים, ויש אמנים שימלאו את הפארק כולל חלוקת כרטיסים, אבל מבחינה תדמיתית הם ימלאו את הפארק, גם אם לא באמת מכרו מספיק כרטיסים”.
סטולר: “השיקול של האמנים האלה הוא סמל סטטוס ולא רווח כלכלי, אז אני בספק אם כל הכרטיסים באמת נמכרים. אבל זה לא משנה לצוות יחסי הציבור של האמן כי הוא הופיע בפארק בפני 20־30 אלף איש, וזה כבר עשה את השירות המיתוגי”.

מהי העלות של הפקת מופע כזה?

ייטב: “כל נושא הקופות הפתוחות הוא חלק ממיתוג האמן, המופע והמוצר. לא תמיד יש רווח כלכלי. כך גם בקיסריה וגם בהיכל מנורה מבטחים. הפקה כזו היא מורכבת כי המקום, התשתיות, האבטחה, הבמות והסאונדים דורשים סכומים שמגיעים בקלות למיליון שקלים וצפונה. כשאמן בתחילת דרכו, ואין לו כל כך קהל שימלא, אז בהפקה דואגים שהכרטיסים יהיו יותר זולים כדי להביא יותר קהל”.

משינה בירקון (צילום: קוקו)משינה בירקון (צילום: קוקו)

סטולר: “אלו עלויות מטורפות להרים מופעים כאלה. רק האישורים, הבמה, ההגברה וכל המסביב - אלו סכומי עתק. אני לא יודעת כמה באמת נשאר לאמנים, אבל אני משערת שהם לא מרוויחים יותר מדי כסף אלא עושים את זה כדי להיות ברשימה. יש לזה השפעה פסיכולוגית בעיקר על הקהל”.

יש לזכור שכאשר מדובר על סולד אאוט של הופעה בינלאומית לא מדובר באותם מספרים כמו של הופעות סולד אאוט של הצעירים הישראלים. מבחינת נתוני המכירות, ההבדל הוא משמעותי: בעוד שאמנים בינלאומיים מוכרים 50־60 אלף כרטיסים להופעה, חסון הסתפק ב־25 אלף כרטיסים וקירל, לפי הצפי, צפויה להופיע בפני 30 אלף איש.

"לדעתי, היכולת של האמנים המקומיים היא להביא קהל של 30 אלף איש, להוציא את עומר אדם למשל שמילא את הפארק ב־50 אלף איש, מספר חסר תקדים לזמר צעיר", מסבירה סטולר. "בכל אופן, לא מוזר בעיניי שסולד אאוט לזמרים הישראלים הוא רק 25 אלף כרטיסים, כי לזמר צעיר זה לא מעט. זה פשוט עניין של סטטוס, הרי אף אחד לא בודק אם האמנים הביאו 60 אלף איש או 20 אלף - כך או כך, בשורה התחתונה יוכלו להגיד שאותו אמן הופיע בפארק הירקון".

מנופח מאוד

לצד הכבוד שבהשתייכות לרשימת האמנים המכובדת שהופיעה בפארק הירקון, יש גם מי שמעבירים ביקורת על כך. “זה מקום שצריך להיות שמור לאנשים כמו אדם לוין (מארון 5), מאלומה וג’סטין ביבר, ופתאום אפשר לומר איתם באותה נשימה גם עדן חסון ונועה קירל”, אומר גורם בתעשייה. “יש כאן תחרות, אבל המופעים האלה לא מכניסים כסף. יתרה מכך, הוצאות האבטחה הגדולות, דוכני המזון וגידור המקום - דורשים סכומים אסטרונומיים. הכל מנופח מאוד כדי להגיד ‘כבש את’. הרי זמר שכבש את פארק הירקון גורף אינספור אייטמים בכל גופי התקשורת.

זה מזויף כשמציגים את זה כ’סולד אאוט’, כאילו מכאן אותו אמן הולך לכבוש במה גדולה יותר, אבל אין במה גדולה יותר, אז לאן מכאן? כל החבר’ה הצעירים עושים היום את קיסריה. לפעמים אלה אנשים שלא עשו עדיין זאפה או האנגר. הם לא בונים את זה בצורה טבעית. הם לא גדלים לאט־לאט אלא רוצים להפוך כאן ועכשיו לאמנים המובילים ושכולם יריעו להם.

אמנים מוערכים כמו עידן חביב, עידן עמדי, הראל סקעת ומארינה מקסימיליאן לא ממלאים בקלות את קיסריה. אם אמנים בסדר גודל כזה לא ממלאים בקלות את קיסריה, אז האמנים הצעירים שעוד לא הספיקו לעשות דרך כנראה ממלאים את האולמות דרך חלוקת כרטיסים. בעידן שבו זמרים לא מאוד מוכרים עושים קיסריה - לגדולים אין מה לעשות מלבד פארק הירקון. זו ריצה אינסופית עבור תהילה שלא קיימת. אוקיי, עשיתם פארק הירקון, מה אחרי זה? לאן אפשר לטפס יותר מזה? להופיע בכנסת?”.

ניסינו, לצורך הכתבה, גם לשמוע את דעתם של המפיקים הישראלים המביאים את המופעים הבינלאומיים לפארק, אך מרביתם בחרו שלא להשתתף, למעט המפיק שוקי וייס, שגם היה אחראי על הופעתה של משינה בפארק. "אני מאחל לכל אמן מקומי בהצלחה בהופעות הגדולות כי זו חוויה אדירה להופיע בפני קהל גדול ובלבד שזה ייעשה בצורה מקצועית ובטוחה כאירוע נשלט ומוסדר לשמירה על ביטחונם של האמנים וכמובן של הקהל", מסר וייס.