השיר, קליט ונחמד, אמנם מקבל משמעות חזקה לאור הזוגיות הטרייה והלוהטת בין השניים ועומר מבצע את השיר מצוין וברגש מלא כנות, אך בסופו של דבר זה שיר אהבה סטנדרטי ולא מיוחד יותר מדי, כך שקשה לי לראותו תופס תאוצה ונצרב בתודעה כחלק מלהיטיו הידועים שלו. לא משירי האהבה הגדולים ששמעתי אבל פול מקרטני עצמו אמר שלאנשים לא נמאס משירי אהבה 'טפשיים' (בהקשר זה קיטשיים ברמה מוגזמת).
השיר נוסחתי ולא שונה יותר מדי משאר שיריה של אלה לי, אבל הוא מאד כיפי, בעל הגימיקים הקליטים שתופסים את האוזן והביצוע הטינאייג'רי שלה משרת היטב את השיר ורוקם שיר פופ מעולה שתפור היטב למידותיה.
למעשה, בניגוד לזמרות בנות גילה (50) שמנסות להישמע כמו בנות נוער וחוטאות בשירים פתטיים שלא הולמים את הלך רוחן וישותן האמנותית, וקסמן ידעה בדיוק איך לתפור את השיר לאיכויותיה ולווייב שלה ויצרה שיר פופ קליט, כובש, לוהט וכזה שאי אפשר שלא לשמוע בריפיט. הברקה.