למרות הקשיים התקציביים ולמרות שנדמה שהתחום נמצא תמיד מתחת לרדאר התקשורתי, התקווה להמשכיות המסורת ארוכת השנים של ההצלחה הישראלית בעולם המוזיקה הקלאסית טמונה, בין היתר, במרכז למוזיקה בירושלים. שם חותרים במרץ מדי יום לאתר מוזיקאים ישראלים מוכשרים וצעירים ולטפח בהם לא רק את הכישרון, אלא גם את האהבה אל המקצוע.
את המרכז למוזיקה בירושלים הקים הכנר היהודי המפורסם אייזיק שטרן בשנת 1973, אחרי שהבחין כי בישראל ישנם כישרונות רבים בתחום המוזיקה הקלאסית. "המטרה של שטרן הייתה לטפח את הילדים המוכשרים במדינה ולתת להם אפשרות להגיע לרמה הגבוהה ביותר", אומר גדי עבאדי, המנכ"ל הנוכחי של המרכז למוזיקה בירושלים, שבנעוריו היה נגן ויולה ובוגר הסדנאות לילדים מצטיינים. "אפשר להמשיל את המרכז לנבחרת ישראל. בדיוק כמו שיש נבחרת ישראל בשחייה או בג'ודו, אנחנו נבחרת ישראל במוזיקה קלאסית".
בפועל, מספר עבאדי, מסתובב צוות המרכז בכל הארץ ופוגש מורים ותלמידים במטרה לאתר את הטובים ביותר: "אנחנו עושים מבחנים שמאתרים את הילדים המצטיינים ביותר במדינה במוזיקה קלאסית". במרכז מתקיימות סדנאות ותוכניות של פסנתרנים צעירים, קשתים צעירים, נגני כלי נשיפה ואפילו זמרים. לצדם כולל המרכז 110 תלמידים מצטיינים שמרכיבים את התזמורת הפילהרמונית הצעירה. ב־1 ביולי תיפתח במרכז כיתת אמן מיוחדת עם הפסנתרן הבינלאומי מארי פרחיה, שהוא גם נשיא המרכז למוזיקה בירושלים. פרחיה מגיע לישראל שלוש פעמים בשנה כדי לעבוד עם המוזיקאים המצטיינים בגילי
11־18 שאוסף המרכז מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. "לפני 12 שנה הגיע מארי פרחיה, אחד הפסנתרנים הגדולים בעולם, אל המרכז והפך לנשיאו", אומר עבאדי. "זה כבוד עצום וזכות גדולה. כשהוא מגיע לישראל, אנחנו עוברים יחדיו על כל התוכניות שקורות אצלנו וצועדים יד ביד בכל הנוגע לעבודה עם ילדים מצטיינים. הוא בדרך כלל עושה כיתת אמן בת יום אחד במינכן, ואצלנו הוא נמצא שמונה ימים מבוקר עד ערב, כולל קונצרט סיום. זה דבר די גדול. נבחרת ישראל שלנו יכולה לתת לילדים דברים שהם לא יכולים לקבל בשום מקום בעולם. לקבל שיעורים שלוש פעמים בשנה עם מארי פרחיה - זה לא משהו שקורה בשום מקום. זה כמו שנבחרת ישראל בכדורגל תקבל את רונאלדו לאימון שערים".
בשנים האחרונות נכנס משרד החינוך לפיילוט בשיתוף עם אגף המחוננים והמרכז למוזיקה, שבמסגרתו המדינה הכירה לראשונה במוזיקאים הצעירים המצטיינים כמחוננים. "בדרך כלל המדינה מכירה במחוננים רק בתחומי מדעים, וזו הפעם הראשונה שהכירו גם במוזיקאים קלאסיים", אומר עבאדי. "זה גרם לכך שאנחנו עושים הרבה פרויקטים משותפים יחדיו, וכך הפרויקט שלנו נחשף למעגלים גדולים הרבה יותר".
התרעות פיקוד העורף