למרות הקשיים התקציביים ולמרות שנדמה שהתחום נמצא תמיד מתחת לרדאר התקשורתי, התקווה להמשכיות המסורת ארוכת השנים של ההצלחה הישראלית בעולם המוזיקה הקלאסית טמונה, בין היתר, במרכז למוזיקה בירושלים. שם חותרים במרץ מדי יום לאתר מוזיקאים ישראלים מוכשרים וצעירים ולטפח בהם לא רק את הכישרון, אלא גם את האהבה אל המקצוע.

את המרכז למוזיקה בירושלים הקים הכנר היהודי המפורסם אייזיק שטרן בשנת 1973, אחרי שהבחין כי בישראל ישנם כישרונות רבים בתחום המוזיקה הקלאסית. "המטרה של שטרן הייתה לטפח את הילדים המוכשרים במדינה ולתת להם אפשרות להגיע לרמה הגבוהה ביותר", אומר גדי עבאדי, המנכ"ל הנוכחי של המרכז למוזיקה בירושלים, שבנעוריו היה נגן ויולה ובוגר הסדנאות לילדים מצטיינים. "אפשר להמשיל את המרכז לנבחרת ישראל. בדיוק כמו שיש נבחרת ישראל בשחייה או בג'ודו, אנחנו נבחרת ישראל במוזיקה קלאסית". 

בפועל, מספר עבאדי, מסתובב צוות המרכז בכל הארץ ופוגש מורים ותלמידים במטרה לאתר את הטובים ביותר: "אנחנו עושים מבחנים שמאתרים את הילדים המצטיינים ביותר במדינה במוזיקה קלאסית". במרכז מתקיימות סדנאות ותוכניות של פסנתרנים צעירים, קשתים צעירים, נגני כלי נשיפה ואפילו זמרים. לצדם כולל המרכז 110 תלמידים מצטיינים שמרכיבים את התזמורת הפילהרמונית הצעירה. ב־1 ביולי תיפתח במרכז כיתת אמן מיוחדת עם הפסנתרן הבינלאומי מארי פרחיה, שהוא גם נשיא המרכז למוזיקה בירושלים. פרחיה מגיע לישראל שלוש פעמים בשנה כדי לעבוד עם המוזיקאים המצטיינים בגילי 

גדי עבאדי (צילום: יעל אילן)גדי עבאדי (צילום: יעל אילן)

11־18 שאוסף המרכז מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. "לפני 12 שנה הגיע מארי פרחיה, אחד הפסנתרנים הגדולים בעולם, אל המרכז והפך לנשיאו", אומר עבאדי. "זה כבוד עצום וזכות גדולה. כשהוא מגיע לישראל, אנחנו עוברים יחדיו על כל התוכניות שקורות אצלנו וצועדים יד ביד בכל הנוגע לעבודה עם ילדים מצטיינים. הוא בדרך כלל עושה כיתת אמן בת יום אחד במינכן, ואצלנו הוא נמצא שמונה ימים מבוקר עד ערב, כולל קונצרט סיום. זה דבר די גדול. נבחרת ישראל שלנו יכולה לתת לילדים דברים שהם לא יכולים לקבל בשום מקום בעולם. לקבל שיעורים שלוש פעמים בשנה עם מארי פרחיה - זה לא משהו שקורה בשום מקום. זה כמו שנבחרת ישראל בכדורגל תקבל את רונאלדו לאימון שערים".

יותר שוויוני

בשנים האחרונות נכנס משרד החינוך לפיילוט בשיתוף עם אגף המחוננים והמרכז למוזיקה, שבמסגרתו המדינה הכירה לראשונה במוזיקאים הצעירים המצטיינים כמחוננים. "בדרך כלל המדינה מכירה במחוננים רק בתחומי מדעים, וזו הפעם הראשונה שהכירו גם במוזיקאים קלאסיים", אומר עבאדי. "זה גרם לכך שאנחנו עושים הרבה פרויקטים משותפים יחדיו, וכך הפרויקט שלנו נחשף למעגלים גדולים הרבה יותר".

מארי פרחיה (צילום: יעל אילן)מארי פרחיה (צילום: יעל אילן)


מה מקבל ילד במרכז?
"אנחנו מאמינים שהדבר הכי חשוב לילדים האלה הוא לפגוש אחד את השני. אני יודע את זה מניסיון אישי. בשנות ה־80, כשהייתי ויולן צעיר בפעילות שהייתה במרכז, ידעתי לראות איפה אני לעומת אחרים - אם אני טוב, איך אני צריך להתקדם. יצרנו חברויות עמוקות לכל החיים. את פוגשת אנשים שעושים איתך את מה שאת הכי אוהבת לעשות. רוב הפעילות שלנו מתמקדת בחופשים, מחנות קיץ. זו פעילות עם אופי מיוחד". 
אחד הדברים המיוחדים הוא שיש ילדים מכל המגזרים ומכל מיני מקומות בארץ. 

"יש ילדים מכל אזור חיוג. כישרון הוא בסופו של דבר לא לפי אזור חיוג. נכון שיש בארץ מציאות שבה קל יותר לילדים להיות מטופחים באזורים החזקים, כי שם יש מורים יותר טובים. אבל אנחנו נמצאים בתהליכי עומק גם מול משרד החינוך והמפקח המרכזי על לימודי המוזיקה, בצלאל קופרווסר, שהיה בעבר מנהל קונסרבטוריון בעפולה, והוא דוחף להקמה של מרכזים אזוריים. זו תהיה מדרגה אחת לפני שמאתרים ילדים ומביאים אותם למרכז. שם נוכל גם להביא מורים שיוכלו לעזור להם מאזורים שונים בארץ. לפרויקט שלנו יש אדוות רציניות, והמטרה היא להפוך את העניין הזה ליותר שוויוני. זה לוקח שנים. יש לנו תלמידים ממטה אשר, מנצרת, מכרמיאל וממגדל העמק. היו ויש גם מהמגזר הערבי, אבל לא רבים. אנחנו לא עושים העדפה מתקנת מכיוון שבמוזיקה קלאסית, זה לא מצב טוב לילד".

כי התחרות גם ככה גדולה?
"צריך לבוא מנקודת מצב שהילד חזק ומוכשר ומרגיש שווה בין שווים".

עבאדי מתגאה בבוגרים של המרכז ומדגיש שלאורך כמעט 50 שנות קיומו, בוגריו מאכלסים את הטופ שבטופ עולם המוזיקה הקלאסית. ואכן רוב בוגרי תזמורת שבמרכז ממשיכים בדרכם המקצועית ומתקבלים לתזמורות וגופי הביצוע החשובים בישראל ומחוצה לה, ומובילים את עולם המוזיקה הקלאסית כמבצעים וכמורים בתפקידי מפתח: "הוויולן הראשון בתזמורת הפילהרמונית של ברלין הוא בוגר שלנו, הכנר הראשון גם כן, כמו גם זוכי תחרות רובינשטיין. ההישגים הם באמת עצומים. אפילו יפים ברונפמן (הפסנתרן הישראלי־אמריקאי – ט"ל) התחיל את הקריירה שלו במרכז".

קו מנחה

"זו לא תהיה מליצה לומר שמרכז המוזיקה בירושלים הוא עתיד המוזיקה הקלאסית בישראל", מוסיף יורם קליגמן, מנהל תוכניות החינוך של המרכז למוזיקה. "היקפי הפעילות הם יוצאי דופן בכל רמה שהיא, לאומית בוודאי, אבל גם בסדר גודל בינלאומי. בכל שנה ישנם 200־230 ילדים בתוכניות בכל הארץ, כשלכל ילד נבנית תוכנית ספציפית. הוא נמצא בהרכב קאמרי, עובר קורסים והרצאות של מורים, ויש תוכנית שמלווה אותו כמה שנים קדימה. כל תוכנית כוללת קורסים בתנאי פנימייה בחורף, בקיץ ובחופשות פסח וסוכות. ההרכב הקאמרי נפגש באופן שבועי, וכמובן שיש כיתות אמן במהלך השנה ובמות פתוחות, שם אנחנו מעודדים את הנגנים הצעירים לרכוש ניסיון בימתי ולהופיע".

ילדים מצטיינים בכלל, ובפרט בתחום המוזיקה, נתונים ללחצים גדולים. איך אתם מתמודדים עם העניין?
"יש לנו בתוך תוכניות החינוך קו מנחה חשוב של שמירה על הבריאות הנפשית תוך כדי התהליכים המאוד רגישים שעוברים על הילדים. אנחנו מתנהלים ברגישות רבה ובעדינות רבה בכל הנוגע להתפתחות של ילד בתחום המוזיקה. כי לעשות מוזיקה זה דבר משמעותי, ובל נשכח את התחרותיות, והאתגרים והלחצים שהם לא דבר פשוט עבור ילד שמודד את עצמו כל הזמן. הם בודקים את עצמם מול אחרים, ואי אפשר להימנע מזה. אנחנו עוסקים בזה גם בחינוך, גם בתמיכה, גם מול ההורים. בנוסף, אנחנו נמצאים בקשר אישי עם המורים שלהם.

"מאוד מרגש לראות את הילד או הילדה שמגיעים בתחילת השנה ופוגשים 20־30 מצטיינים בגילם", מוסיף קליגמן. "לפעמים זו הפעם הראשונה שאותו ילד ישמע את עצמו מנגן בתזמורת סימפונית. זה דרמטי. יש לנו המון סיפורים על ילדים שאיתרנו בכל מיני מקומות בארץ וסייענו להם עם מלגה ולפעמים עם כלי, והם נסקו לגבהים. זה מרגש בכל פעם מחדש". 

קורס הקיץ של מאסטרו מארי פרחיה יתקיים בשבוע הראשון של יולי. ימים פתוחים לצפייה לקהל הרחב בהרשמה מראש, בתשלום סמלי, בתאריכים הבאים: 
יום שלישי, 5.7, 10:30־15:00
יום רביעי, 6.7, 10:30־15:00
קונצרט סיום: יום שישי, 8.7, בשעה 13:00. 
כרטיסים לרכישה באתר המרכז.