ביום ראשון עולם התרבות ספג מכה קשה יחד עם הידיעה על מותו של צביקה פיק, המאסטרו, שהיה אחראי לעשרות להיטים שלעד יהוו נכסי צאן ברזל. איריס קול שוחחה ב-103FM עם הבמאי המוערך צדי צרפתי שספד לפיק ונזכר בפעם הראשונה בו נפגשו, באודישן למחזמר "שיער", שהיה גם פריצתו הגדולה של הזמר.

"זה שוק נוראי. אני מודה שהתרסקתי כששמעתי את זה, הייתי באמצע חזרות. לידי עמד בחור שהוא בדיוק סיים לעשות איזה סרט דוקומנטרי עליו. הוא כל יום אמר לי 'אני צריך לצלם את צביקה עוד קצת', הוא הספיק אבל לא מה שהוא רצה. הוא אמר 'תראה מה זה, הסרט בעבודה'. שנינו היינו בסוג של שוק, הלם".

באשר למפגשם הראשון באודישנים למחזמר "שיער", סיפר: "הוא היה באמת עוף אחר, שלא דומה לשום דבר שהיה פה. בשנות ה-70 פתאום גילינו מישהו חדש. הוא התחיל ב'שיער', שם פגשתי אותו לראשונה לפני 50 שנה. הם היו שלישיית השוקולדיה, ואיכשהו חיפשו כל מיני אנשים. אני חושב שאהוד שמע עליהם והם באו שלושתם לאודישן, הבמאי בחר את שלושתם לתפקידים הראשיים. כבר הייתי כמה שנים בתיאטרון, והצטרפתי לצוות של צעירים, ופתאום אני רואה בחור שלא שיחק אף פעם, הוא משחק את התפקיד הראשי, פותח את הפה ואתה מקבל שוק. היה משהו חזק בקול שלו, הוא היה נראה קצת אחר, משהו לא מפה, היה גבוה, חיוור מאוד, שיער ארוך, עצמות לחיים, משהו אחר".

"הבנתי תוך כדי החזרות, הייתי מלא התפעלות מהביטחון והשקט, זה בדיוק היה צביקה. הוא היה מאוד מחובר לעצמו, הוא עלה על הבמה ולא היה מהסוג שלפני העלייה היה חושש, הוא היה עולה ומתפוצץ. זה מדהים. בהתחלה גיליתי אותו כפרפורמר, מי חשב שהוא יהיה מלחין? אחד המלחינים הכי חשובים שיש לנו", הוסיף.

עוד שיתף צרפתי כי "הייתה לי ולו כימיה לא ברורה, לא היינו חברים שמרכלים, אבל היה משהו. ישבנו חמש שנים ב'כוכב נולד', צמודים אחד לשני. תמיד הוא ישב לידי. אף פעם לא התווכחנו, היה כבוד הדדי וכייף. תמיד אמרתי שכשצביקה לידי אני מרגיש שקט. הוא היה מצחיק אבל אף פעם לא ראיתי אותו עצבני ממש, אם הוא היה עצבני זה היה לחמש דקות. הכול בא לו בקלות".

"בעיקר מה שכבש את הקהל זה החומרים שלו, חומרים ששרדו את הכול. היו שנים שגם לא האמינו בו, המון לא האמינו בו, לעגו לו. מי שלא התייאש זה השירים, הם היו הרבה יותר חזקים ממנו. גם אחרי שהייתה לו תקופה לא טובה השירים שרדו, הוא ניצח עם השירים את כולם. כולם מתחברים לשירים האלה, בכל מקום אתה שם שיר של צביקה פיק וזה עובד עד היום", ספד לו צרפתי.