ממרחק של עשרים שנים מהפיגוע הקשה והנורא בו נרצחו לנגד עיניו הוריו, אחיו הבכור וסבו, על ידי מחבל שחדר לביתם בהתנחלות אלון מורה, יצא אביגדור גביש למסע מוסיקלי שבסופו הקליט את האלבום "שירים מבית" הכולל שירים ופיוטים ששרו בבית הוריו בשולחן השבת.
"המוסיקה מייצגת את החיות שהייתה בבית. לא רציתי לחזור שוב לזיכרון על אמא ואבא. הסיפורים כמעט לא משתנים זה העולם סביבנו שהשתנה מאד. ומה שנותר מזוקק וטהור ומייצג את הבית שלנו, אלה השירים, הפסקול המוסיקלי החם" אומר אביגדור גביש.
במוצאי ליל הסדר 2002 פרץ מחבל אל בית משפחת גביש באלון מורה שבשומרון. אביגדור, שהיה כבן 20 ובתחילת שירותו הצבאי, ניצב על גרם המדרגות כחוצץ בין המחבל ואחיו שהיו בקומה העליונה. בהמשך הם חולצו באמצעות סולם דרך המרפסת על ידי כוחות הביטחון. בפיגוע נרצחו ההורים דוד ורחל גביש, הסב (אבי האם) יצחק קנר והאח הבכור אברהם גביש ז"ל שהיה קצין בסיירת מטכ"ל.
"זה היה ההיפך מיציאת מצרים, וכמו נכפתה עלינו כניסה למצרים אחרת. למחרת, כשאנחנו לבושים בבגדינו בלבד עזבנו את הבית ואת אלון מורה ולא חזרנו לכאן יותר. זה היה מעבר דירה הכי חד ופוצע שיכול להיות".
אביגדור עם חמשת אחיו ואחיותיו למשפחת גביש, עברו לקדומים, ונקלטו בהתנחלות על ידי דניאלה ואמנון וייס, הוריה של נעמה, שהיתה אשתו של האח הבכור, אברהם ז"ל שנרצח בפיגוע. "דניאלה ואמנון פתחו את ביתם וקלטו אותנו בצורה מלאה ומוחלטת - כלכלית, רגשית והורית. הם נתנו לנו קרקע יציבה שנוכל לאסוף את עצמנו לאחר שהבית שלנו נחרב" הוא מספר.
דריה, בתם של אברהם ז"ל ונעמה שהיתה בת שנתיים בעת הפיגוע, תינשא בחודש הבא. אמה, נעמה נישאה בשנית לאליאב ונולדו להם ארבעה ילדים. "אנחנו שומרים על קשר טוב עם דריה ונעמה" אומר גביש.
"החיים הספוגים בטראומת הפיגוע הרצחני מלווים מאז את חייהם של אביגדור גביש אחיו ואחיותיו. "אירוע כזה, הוא כמו פצצה גרעינית רדיו אקטיבית שהשפעתה נשארת לשנים. האבל הוא משהו אבולוציוני. כשכל אירוע, כל חג או לידה של ילד במשפחה, הוא נמצא ונוכח. ומכאן שכל יום מאז הייתי צריך לבחור בחיים" משתף אביגדור.
האמונה נסדקת?
"בוודאי. אם לא היתה נסדקת היינו צריכים לדאוג. האמונה באה והולכת ומתחזקת. זה משהו חי של שיח ביני לבין אלוהים".
כיצד הושפעו חייך?
"הפיגוע עצר לי את החיים. ראיתי את חברי מתקדמים ומשתנים, כל אחד בתחומו עשה את הדברים המוכרים, שבעולם רגיל ובגילאים האלה אנשים עושים. אצלי הכל נעצר. הייתי צריך להתאושש כדי לתפקד ולחיות.
"נדרשה בניה לאורך שנים כדי שאהיה מסוגל להקים בית חדש, לאחר שמחבל החריב לי את הבית, את המקום שאמור היה להיות הכי שמור, מוגן ובטוח. הייתי צריך לבנות מחדש גם את האמון ואת הביטחון. ובמשך שנים עברתי דרך מקומות שאין בהם בית. עד שהצלחתי.
זו הנחמה שלי, שהסכמתי לעשות את הדבר הזה, להקים בית. המשפחה שהקמתי עם איילת (איילת דיקשטיין. שכלה גם היא את הוריה ואחיה הקטן, שנרצחו לנגד עיניה בפיגוע טרור באיזור הר חברון ביולי 2002. בני הזוג הכירו בקבוצת תמיכה לנפגעי טרור. ר.ק.) ושני הילדים שנולדו לנו, מבחינתי אני נמצא במקום של נחמה גדולה".
לפני שהגיע למוסיקה ולאחר שהשתחרר מהצבא, גביש למד הנדסה. באחת מחופשות הסמסטר הוא נסע לטיול בהודו, כאן פגש את המוסיקה. "בהודו ניגנתי המון וכתבתי שירים, כשחזרתי לארץ אמרתי לעצמי אני קונה פסנתר. כמובן שלא לקחתי את הפסנתר של אמא שהיה בבית" הוא אומר בעצב.
בסופם של לימודי ההנדסה אביגדור המשיך לארבע שנות לימוד מוסיקה בבית הספר "מזמור" בגבעת וושינגטון. "שכחתי מההנדסה והלכתי אחרי הלב".
את האהבה למוסיקה אביגדור גביש הוא הכיר וקיבל בבית. "אבא שלי לא היה זמר. הוא היה 'אדם שר'. כשהוא שר זה היה עם כל הגוף. אבא היה לוי, כנראה שהשירה זרמה בדמו". האם, רחל גביש ז"ל בוגרת לימודי מוסיקה בקונסרבטוריון ומורה לספרות. ניגנה על פסנתר קלאסי. "ברור שהיה לנו פסנתר. הפסנתר היה כאן לפני שהיה בית. זה היה בית ספוג בספרות שירה ובמוסיקה" צוחק אביגדור.
לדבריו, היתה זאת האם שהיה לה ולבנה חיבור מוסיקלי עמוק, שדחפה את אביגדור אל המוסיקה. "מילדות, אמא ראתה את הצד המוסיקלי שבי וכיוונה אותי לשם" הוא מגלה. "כיום המוסיקה היא החיים שלי. אני מרגיש שלא אני בחרתי בה אלא היא בחרה בי".
את המוסיקה שיוצר אביגדור גביש, שנמצאת בשלושת האלבומים שהוציא עד כה, ומנגן בהופעותיו ברחבי הארץ - הוא מכנה "סול שומרוני". "השומרון הוא כור מחצבתי. המוסיקה שלי נובעת מהמקורות שלי מחוברת לתבנית נוף מולדתי, המקום בו גדלתי ושאני אוהב, אבל לא מסוגל לחזור לחיות שם או לגדל שם את ילדי, היא מבטאת את הערכים עליהם חונכתי ועל מוסיקה ששמעתי: חסידית, שחורה, ישראלית ועוד. אני כותב את הטקסטים שיש בהם מכל מה שעברתי, ומהמציאות שאני חווה עכשיו, השיח עם אלוהים, הכאב, האמונה, השמחה וההודיה על מה שיש לי עכשיו" הוא מספר.
באלבומו החדש, השלישי "שירים מבית" קיבץ אביגדור גביש גם את אחיו לשיר איתו ביחד את שירי ופיוטי השבת. "במיוחד האחיות שרות" הוא מדגיש.
"בכל פעם שיצאתי מהאולפן ההקלטה התרגשתי ושמחתי. הפרוייקט הזה מוסיף לי חיים ושמחה. אני מאמין שאבא ואמא, סבא ואחי הם חלק מהמוסיקה הזאת, מתרגשים ושמחים ביחד איתי. בתוכי אני יודע שזאת הגשמת חלום של אמא, שאני עוסק במוסיקה, וממשיך את שירת חייו של אבא שלי".
ביום שישי ה-14.11 ייצא אביגדור גביש מביתו שבעין כרם, ירושלים, היישר אל פסטיבל עין כרם שנפתח היום (12-14 באוקטובר) ויבוא אל המרפסת שמול המעיין ולמול הנוף היחודי של עין כרם, כדי להשתתף, לצידו של הרב בני לאו, בקבלת שבת שחותמת את הפסטיבל בשירים ובשיח. "אשיר שירים מתוך שלושת האלבומים שלי, בתוספת שירים של קבלת שבת. אחרי הקורונה זו זכות גדולה להופיע בנוכחות קהל, פנים אל מול פנים".