הברנשים של פיאמנטה היה הרכב פופ-רוק-ג'אז מתקדם ופורץ דרך שפעל בין השנים 1968-1971 והניח את אבן היסוד של המוזיקה הפופולרית בישראל, כשמיזג בין מזרח למערב ובין שלל מקצבים שהגדירו מחדש את הפופ הישראלי.
ההרכב, שחבריו המקוריים היו אלברט פיאמנטה (סקסופון), זאב דיקוורט (שירה וסקסופון), עוזי מלמד (חצוצרה), שמוליק ארוך (גיטרה מובילה וגיטרה בס), ולריו סגל (קלידים) ואהרל'ה קמינסקי (תופים), ניגן בשנות פעילותו בהקלטות ובהופעות של מיטב האמנים – אריק איינשטיין, אבי טולדנו, רבקה זהר, עדנה גורן, משה הלל, הפנינים הכחולות (טמירה ירדני ועודד זמיר), דני גולן (חצי מצמד דרום), דרורה חבקין, שלישיית התאומים (פופיק ארנון, אושיק לוי וחנן גולדבלט) ועוד רבים וטובים.
כמו כן, ההרכב הוציא שני תקליטונים מקוריים שאת שיריו יצרו חבריו, אחד מהם, "בדד", שבוצע במקור בשנת 69' בפי הסולן זאביק דיקוורט, הפך בשנת 82' לקלאסיקה בפי זהר ארגוב. זמן קצר לאחר ההקלטות עזבו סגל וקמינסקי (שנסע לחו"ל) ובמקומם הצטרפו בהתאמה הקלידן יעקב נגר והמתופף ניסים ימיני.
בפרק הנוכחי של "מילים ולחן" הקדיש חוקר המוזיקה דודי פטימר את השעה לברנשים של פיאמנטה, להקלטות הרבות (חלקן גנוזות ונדירות כמו שיר מהופעה חיה של אריק איינשטיין) מהרפרטואר שלהם ולסיפורים מאחורי השירים וההרכב.
התרעות פיקוד העורף