פלוטניק שאיבד את אימו בגיל צעיר, לא נוהג לבצע את השיר הזה בהופעות כיוון שמתקשה להתמודד עם רגשותיו ולהשלים את המילים שנוגעות בכל עצב חשוף. הפעם הראפר צלח את השיר בהצלחה גדולה וגרם ל-12 אלף האנשים שישבו באולם לעצור את נשמתם. הביצוע לשיר, שעבורי היה שיאו של הערב הזה, הביא לשתיקה רועמת באולם, ולא כי הקהל של פלוטניק לא יודע את המילים, נהפוך הוא, בכל שיריו קולו של הקהל הדהד בקול גדול, אלא כי נדמה שחלקו כבוד לראפר שאמר את הספדו בדרכו שלו לאימו המנוחה, ולחשו חרישית את המילים, איש איש לעצמו.
ההופעה של רביד פלוטניק לא הייתה "עוד מופע". כאחת שמבקרת את היכל מנורה לעיתים תכופות, היה שם הפעם אירוע אחר - פחות עשוי והרבה יותר כנה. לא מתאמץ ולא מבקש להביא את האירוחים הכי מפוארים, אלא את השירים הכל כך מוצלחים שלו, שלא דורשים תפאורה גרנדיוזית. הקהל של פלוטניק הולך איתו דרך ארוכה, מההופעות הקטנות ביותר שלו ועד להופעה המרגשת הזאת ב"היכל מנורה", שראוי שתביא להופעות נוספות של הראפר על הבמה הזאת, ואפשר לשמוע את זה בכל תו ובכל מילה שהוא זורק לאוויר ואת שיתוף הפעולה היוצא דופן של כל הנוכחים באולם. תודה לך רביד שגרמת לי להתרגש, לשמוח ולעוף על הופעה טובה, כשחשבתי שזה כבר לא יכול לקרות היות ועברתי את שנות העשרים המתלהבות, בלי להעליב.
התרעות פיקוד העורף