"הכבש השישה עשר", "פחות אבל כואב", "יונתן סע הביתה", "שיר לשירה", "יהיה טוב", "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן", "הבלדה על חדווה ושלומיק", "גן סגור", "הנסיך הקטן", "האישה שאיתי". אין ישראלי שלא מכיר את יצירותיו של יהונתן גפן, המשורר והסופר המוערך שהלך אתמול לעולמו בגיל 76, אך רק מעטים יודעים לספר על יהונתן החבר. 

שניים כאלו הם בועז וברוריה דוידזון, שהכירו את גפן בשנת 1969, עם הצטרפותו לחבורת לול המיתולוגית שהחלה להתגבש באותה עת בתל אביב. "הלב שלנו מאוד כבד כרגע, הוא חלק מהחיים שלנו, מהזכרונות שלנו שהם כמו בסיס מסויים לחיינו, ועכשיו חתיכה ממנו מתה איתו", הם אומרים למעריב זמן קצר לאחר שנודע להם דבר מותו.  

כיצד הכרתם?
"יונתן ונורית היו חברים מאוד קרובים שלנו וגם הילדים שלנו היו חברים. ברוריה הכירה את יונתן עוד כשעבד בעיתון 'במחנה', ובהמשך היינו באותה חברה יצירתית בתל אביב ועשינו הרבה שטויות ביחד, אבל בעיקר הרגשנו אז שהעולם נהיה כל כך חופשי ומתקדם בדעותיו".

יהונתן גפן בצעירותו (צילום: שמואל רחמני)
יהונתן גפן בצעירותו (צילום: שמואל רחמני)

בועז, שביים בשנים אלה, בין היתר, את סדרת הטלוויזיה "לול" והסרט "שבלול", ורעייתו ברוריה, אומנית וציירת אשר ערכה כמה מסרטיו במהלך השנים, מספרים כי "ליהונתן היה מן כח לייצר עבודה פוריה, אהבה, שירה ספרות ומוזיקה, ללא הפסקה". 

יהונתן גדל בנהלל, קצין בצנחנים ממשפחת דיין המהוללת, ואחרי השירות הצבאי הגיע לתל אביב הבוהמיינית והליברלית. עד כמה הוא היה חריג בנוף התל אביבי באותם ימים, ועד כמה המפגש עם חבורת לול שינה אותו לדעתכם?
"תמיד קשה להיקלט בין אנשים יוצרים שכבר עשו שם לעצמם, אבל לא היה לו קשה למצוא את מקומו עם כשרונותיו הרבים".

כשאני שואל אותם איזו מבין יצירותיו היא האהובה עליהם ביותר, הם משיבים: "אנחנו אוהבים את כל ספרי הילדים וספרי המבוגרים שלו, ובעיקר את ספרי השירים שלו".

יהונתן גפן עם משפחתו (צילום: ראובן קסטרו)
יהונתן גפן עם משפחתו (צילום: ראובן קסטרו)

חבר נוסף בחבורת האמנים שהשפיעה רבות על התרבות הישראלית היה הזמר שלום חנוך, שכתב לזכרו: "הייתה לו נפש להקשיב, היה לו לב לחשוב, הייתה בו סקרנות של ילד לצמוח ולכתוב. הייתה לו אוזן לצלילים, תווים הוא לא למד, הייתה לו אוזן לשפה, בלי שידע דקדוק, אוזן נפלאה הייתה לו, כמוה אין לאף אחד. אוזן נפלאה עם חוש ללחן ומילים, אז הוא המציא שפה והוא המציא צלילים".

היוצר והזמר מיקי גבריאלוב, ששיתף עמו פעולה בחבורת לול ובמסגרות נוספות, סיפר ב-103FM על ההיכרות הראשונית שלו עם גפן. "הכרתי אותו כשעבדתי עם אריק איינשטיין, ויצרנו את האלבום 'סע לאט'. זו הייתה הפעם הראשונה שהכרתי אותו והלחנתי שיר שלו. בהמשך, הוא העלה מופע והציע לי להשתתף בו יחד עם דני ליטני ונגנים נוספים. אני ניגנתי בס, ובחזרות יהונתן אמר לי שהוא כתב מערכון על כיפה אדומה והוא רוצה שאני אשיר שיר שקשור למערכון הזה. אמרתי לו 'יהונתן אני לא שר', אז הוא אמר 'יופי, אז תתחיל לשיר'. אמרתי לו: 'אבל אין לנו שיר', אז הוא השיב: 'נכתוב'. זו הייתה הפעם הראשונה שבה שרתי על הבמה מול קהל. זו הייתה הפעם הראשונה שיהונתן נתן לי צ'אנס". 

"נכסי צאן הברזל שהותיר הם מורשת נצח": ישראל נפרדת מיהונתן גפן
שבועיים לפני שהלך לעולמו: צפו בביצוע האחרון של יהונתן גפן

לסיום, נשאל גבריאלוב על שיר שלו שהכי נוגע בו, והשיב: "כמובן שיש לו הרבה מאוד שירים שהוא כתב שהלחינו אותם. לפני שנה בערך או קצת יותר אני הקלטתי את השיר 'שיר לשירה', שהוא כתב. עשיתי לזה ביצוע משלי, אז זה בעיניי שיר מאוד יפה וגם קשור לכך שיש לי בת שקוראים לה שירה. זה שיר מאוד יפה, מאוד אישי, רגיש, גם הלחן של קורין יפה מאוד. אני בדרך כלל לא מבצע שירים של אחרים והתחברתי לשיר הזה".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM