במשך שנים רבות נתפסו מופעי הסליחות שליוו את חודש אלול והתקופה שלפני ראש השנה ויום הכיפורים כמופעים בעלי אופי דתי־חרדי וכאלה שרובם הגורף מבוצעים על ידי גברים. “אם לפני שני עשורים היית מציע מופע סליחות שתבצע אישה, גם אם לקהל נשי בלבד – הדבר לא היה יכול להתקיים", מציינת הפייטנית, היוצרת והזמרת ליאת יצחקי, מהנשים הראשונות במחוזותינו שהעלו מופעי סליחות לקהל מעורב של גברים ונשים. “החברה הישראלית לא הייתה בנויה לזה כנראה, וכמו שכל דבר, בייחוד חברתי, כרוך בשינויים ובתהליכים, גם בקרב החברה הדתית היה תהליך של שינוי כזה, שהיה אטי יותר.
"הקשר שלי לאוריין קרה בטבעיות, כשהוא הזמין אותי להתארח במופע שלו ב’צוללת הצהובה’", משחזרת בן חמו. "שנינו הכרנו פיוטים מהבית וזה היה מאוד טבעי לנו להעלות מופע כזה. אנחנו משלבים במופע שירים מקוריים שלי ושל אוריין וגם שירים עמוקים שהם לאו דווקא מהפיוט. הייחודיות שלנו היא שאנחנו מגוונים ומשלבים כל מיני אלמנטים, למשל פיוט של שלמה אבן גבירול עם ‘אמי אמי’ של אהובה עוזרי ו’טוק טוק טוק על דלתי מרום’ של בוב דילן בתרגום של מאיר אריאל. זה מנגיש את הפיוטים לקהל בצורה מאוד קלה לעיכול".